לפני שבוע קיבלנו בתדהמה ובכאב את הידיעה על פטירתו הפתאומית של בארי צימרמן ז"ל.

בארי היה מורה לרבים מבני הקיבוץ ומורה לרבים אחרים ברחבי הארץ וגם בעולם (וגם עורך העלון בעבר!). כשלימד אותנו תנ"ך בחטיבת הביניים, היה נראה שהוא דבק בחומר (הלימוד) באותו אופן שאנשים רוחניים דבקים ברוח. הוא היה מורה מתפלל. מספר שורות שכתב בהקשר היהודי שבו עסק נחרטו בזכרוני (אדם): "אני לא 'חילוני'. המילה הזו צורמת באזני. (…) יהודי חַלוני אני, ובעלי דבבי, "חילוניים", "דתיים" כאשר יחפצו, יהודים תריסיים המה. מי הוא היהודי החַלוני? מי שחלונותיו פתוחים ונשקפים אל יהודים אחרים, אל אפשרויות אחרות, מי שמודע לכך שיש גם חלונות אחרים מהם מביטים בו. והיהודי התריסי, תריסיו מוגפים". מילותיו היפות יכולות לשמש לנו גם היום מורות דרך, הן בהקשר הקיבוצי והן הלאומי.

תודה לך.

דברים לזכרו נביא בעלון הבא.

ומעגל החיים נמשך. עידן רייכל שר: "מעגלים, מעגלים / איך שאנחנו נשארים / בסיבובים של החיים / נאחזים באנשים". החודש האחרון הביא איתו את חגיגות בר המצווה וחגיגות חג המשק שסגרו ופתחו מעגלים חינוכיים וחברתיים. זו אחת הדוגמאות המיוחדות לקשר שבין היחיד לחברה אצלנו – הקהל המוזמן אל האירוע אינו רק המשפחה הפרטית של כל נער או נערה, אלא הקהילה כולה. הנושאים שעולים בהצגה הם חלק מהווי המקום, מהאנשים שליוו ומלווים את בני הנוער. ואפילו ההומור – פנימי למדי…

שני הטקסים הם טקסי מעבר וטקסי התבגרות המסמנים מעברים: מילדות לבגרות ומהבית אל העולם הרחב. והמעברים הם מעגליים: בני המצווה אמנם מסיימים שנה עמוסה ב"משימות", אך מתחילים שנה חדשה, בוגרים יותר ועמוסים לא פחות במשימות אחרות; בני י"ב מסיימים כמובן את פרק בית הספר שלהם, אך נפתח בפניהם מעגל חדש. במדעי החברה התקופה שאליה הם נכנסים נקראת "בגרות צעירה" או "בגרות מאוחרת". עד השלב שבעבר סימן אותך כ"מבוגר" (נישואין, לימודים, עבודה, בית, ילדים) הם יעברו עוד עשור שלם לפחות…

בכל מקרה נאחל לכולם הצלחה רבה היכן שלא יהיו!

חג משק 2016

נגה הייט חג משק 2016

צילומים: שער העלון: אפרת אשל, שער אחורי: דוד שחר, ליאור יעקבי.

אדם הישראלי, היידי עפרון, גלעד כרמי, אלי וורפל, יזהר אסטליין, עמית תירוש

בעלון האחרון, במאמר של יוני אייל – מנהל הגד"ש, השתרבבה טעות בשלב עריכת הטקסט והפועל זרע הוחלף פעמיים עם הפועל שתל. יוני תיקן אותנו ועל כך תודה!