התייחסות למסמך מטעם ועדת השיוך שכותרתו 'חידודים והבהרות…

לפני ההצבעה על חלופת האגודה'

יפה עשו חברי צוות השיוך שהשכילו לפרסם מסמך הבהרות טרם ההצבעה החוזרת על אישור או לא של תקנון הקיבוץ. איך אמר הסופר הנודע מיגל דה סרוואנטס (מחבר הסיפור המופלא "דון קישוט"): "רומא לא נבנתה ביום אחד".

אף על פי כן, אנצל במה זו בכדי להתייחס בנקודות למסמך ההבהרות שפורסם:

– הזמן פועל לרעתינו"– אכן, אמירה נכונה. עם זאת, ההנחה/ הסברה כי חלופת האגודה בנוסחה הקיים תקפה כלפיי הקיבוץ אם הדבר יעבור בקלפי, מוטלת בספק. על כך נכתב ופורסם במדיה, ועוד חזון למועד.

-חלופת המגורים איננה עומדת על הפרק- ותשלומי האיזון-. אמת לאמיתה. חלופת המגורים איננה עומדת על הפרק, ואולם, האם הוכנה אלטרנטיבה אחרת במידה והקיבוץ יחליט שלא לבצע שיוך, הרי נאמר, לא נשייך בכל מחיר. אם כן, מהו אותו מחיר, ומה יעשו יתר חברי הקיבוץ בסיטואציה כזו?

מה שכן ברור, כי במידה והקיבוץ לא יבצע שיוך (סבירות שאיננה מוטלת בספק) שכונה ג' תישא בתשלום של 91 אחוז דמי היוון עבור רכישת הקרקע ואף שטחי שכונה ג' ייגרעו משטח הקיבוץ.

-תשלומי האיזון- אמנם בהצבעה בחודש מאי 2017 הצביעו החברים באיזו חלופה לבחור ובין השורות, גם לאשר לכאורה את תשלומי האיזון על פי הטבלאות שהוצגו. אז ככה: מאז, מחירי הקרקע האמירו, הסכום של האיזון עלה, ואין אנו יודעים ממש, היכן מתחיל וממילא מסתיים המחיר, תרתי משמע.

לגבי האיזונים לגופם. לצערי, אני חולק עליהם, אינני מוכן לקבל סיטואציה שכופים עליי לשלם איזונים, בנימוק  "כי הדבר נתקבל בהצבעה לפני כשנה". זוהי אמירה תלושה, ותשלומי האיזונים סותרים את הסכם עליו חתמתי. חשוב לי להדגיש, כי ההסכם שלי מול הקיבוץ הוא על תשלום עבור המגרש שהוקצה לי והמתחם (שכונה א' בלבד, 23 יחידות) ולא מעבר לכך.

לשון אחרת: כל תשלום נוסף מעבר לסכום הנדרש לרכישת  המגרש (בין אם זו חלופת האגודה ובין אם חלופת המגורים) לכל יותר מבוסס או יתבסס על רצון טוב ולפנים משורת הדין. אמנם דיה צרה לשעתה, אבל בנקודה זו, אני חולק עם רשויות הקיבוץ, בין אם עתה, בין אם מחר ובין אם עוד שנה וחצי.

אני אישית הצעתי בעבר (באופן בלתי מחייב) לוועדת השיוך או מי מהם, כי אשלם סכום שנע בן 30-40 אלף ₪ כהלוואה ולא מעבר לכך. נענית בסירוב מוחלט.

-סוגיית הבניה של בנים ממשיכים– אין זה סוד כי הבנים השניים ניהלו מאבק על זכות לבניה של בן נוסף בשכונה ג' וכן הלאה. ואולם, משיחות חצר, עולה, כי אולי אחדים מקרב הבנים השניים יזכו לבנות בשכונה ג. זהו נתון חשוב ורצוי וצודק היה לו היו מובילי השיוך מפרסמים את רשימת הזכאים לבנייה בשכונה ג'.

–עלות המגרש בשכונה ד-ה'- צר לי אך גם בעניין זה אני סקפטי. מדוע? החלטת חלופת האגודה הנוכחית מעגנת בחובה עלות המגרשים של שכונות ד-ה, יש מחיר לכל כמות מגרשים בלתי מתוכננים מחוץ לשטח המחנה. כך למשל, 1-50, 50-100 וכן הלאה. אבל, ואבל גדול, רשות מקרקעי ישראל, ביטלה אפשרות של רכישת מגרשים אלו, והדבר לא מתאפשר. ניתן יותר מלהניח שאחוזי דמי ההיוון עבור רכישת מגרשי שכונות ד-ה יהיו גבוהים יותר. על כן, אינני שותף לאמירה כי עלות המגרשים "איננה תעלומה". היפוכו של דבר.

-למה נדרשת החלטה עכשיו לבנות את שכונה ג'? בנקודה זו אני סבור כי יש כאן היפוך יוצרות. ניתן לבנות את שכונה ג' (לכל הפחות לבקש אישורי בנייה) גם ללא הצורך עתה בחלטה מהו המסלול אליו אמור לצעוד הקיבוץ: חלופת האגודה או חלופת המגורים, משמע, אין צורך להצביע כבר עתה על חלופת האגודה, אך נניח לזה (ואולי "באה המנוחה ליגע" כמילות השיר, לפחות בשלב זה).

מכל מקום, הדבר מוביל אותי לתובנות הבאות (אולי יהיו אלה שיחלקו עליי ותהיה ביקורת, הרי זוהי נשמת אפה של דמוס -קרטוס=דמוקרטיה):

יש רצון לגיטימי להקים את שכונת ג'. אמת. שכונה ג' צריכה לקום. אמת. האם רצוי היה לשלב יותר בנים שניים עם משפחות, לטעמי, גם אמת.

האמת (שלי ורק שלי), כנראה שלא יהיה שיוך בפועל והמחירים יהיו כאלה גבוהים שהדבר לא יתאפשר. שכונה ג' תשלם 91 אחוז כדמי היוון, שטח שכונה ג' ייגרע משטח הקיבוץ, ואנו יתר החברים: וותיקים ושכונות א-ב  ורוכשי דירות מיורשים, ניוותר באותה סיטואציה כמו היום, תוך שאנו מבזבזים זמן יקר בדבר שכנראה לא יתממש (להוציא הקמתה של שכונה ג').

לבסוף: כותבי המסמך מציינים כי בחלופת האגודה המגרש שייך לחבר. לא אכנס לסוגיה זו, ואולם, בתקנון המוצע להצבעה, למיטב זכרוני נכתב כי את שמאי מטעם הקיבוץ שימונה על ידו יקבע את מחיר הבית, איך זה בדיוק משתלב אם האמירה כי המגרש שייך לקיבוץ?

לכן, אני תוהה שמא אנו תועים ולא מכינים עצמנו ליום שאחרי.