לפני הכל, כמה מילים מקדימות על תפוז הזהב, עליי לציין שתפוז הזהב התחיל בשמו המקורי תפוח הזהב – מושג שטבע בן גוריון שהאמין שתפוחי הזהב יביאו זוהר כלכלי ויהיו שגרירי המדינה הטובים ביותר.
שמו של התפוז השתרש כקיצור של תפוח הזהב ומאז יש לנו תפוזים – תפו"ז.
מקור השם:
• בגלל צבעו הזהוב.
• חזון לענף כלכלי שווה ערך לזהב.
בשנות החמישים, תפוחי הזהב (תפוזים) מישראל הפכו לאגדה. המשק החקלאי, בתי האריזה והקוטפים כולם היו גאים להיות שותפים בגידול הזהב. הרעיון של בן גוריון סיפק הרבה עבודה לציבור הפועלים המסורים סביב תעשיית פרי ההדר. התפוזים נארזו אחד אחד בנייר מיוחד, הוכנסו לאחר ביקורת קפדנית לארגזים מאווררים ("ברוסים") ונשלחו לאירופה עם השם "ג'אפה" (יפו) לתפארת מדינת ישראל.

חזונו של בן גוריון לא הניב הרבה זהב כלכלי למדינה, אך את התפוז המתגלגל אני מעביר מכל הלב, בלי היסוס ליוסי חי על תרומתו והתמדתו לאורך שנים בטיפול ברכבי הקיבוץ.
לראות את יוסי כל יום בעלות השחר שוטף את מכוניות הקיבוץ- כאשר השמש עוד לא הפציעה ובחוץ קור כלבים, יוסי נמצא בנקודת השטיפה, עובר מאוטו לאוטו ומבריק כל מכונית כאילו הייתה המכונית הפרטית שלו.

עליי לציין שבזכות יוסי כיף לקחת אוטו מסידור הרכב. לא בגלל המחיר, לא בגלל תוספת השעות, אלא בזכות הרצון וההתמדה של האיש העקשן לשרת את ציבור הנהגים בקיבוץ כאילו ההפרטה לא קיימת.

אולי יעניין אתכם הכתבה הקודמת שבה הוענק תפוז הזהב

ליפתח לברון