כיוצאת רומניה ולאחר חיים במשך ארבע שנות מלחמת העולם השנייה בתוכה, תחת הכיבוש הנאצי, בלב ליבה של שכונה רומנית, שברובה רוכשת שנאה עזה לכל מי שלא רומני, וכפסע ביני לבין "סוף הדרך", אינני יכולה להישאר אדישה להצהרה שהוכרזה פעמים מספר במשך טקס יום השואה: "ברומניה לא היתה שואה!"

מפאת כבודם של מאות אלפי נרצחים יהודים ברומניה במשך שנות המלחמה (ביניהם גם חמישה מקרובי משפחתי, שטובעו באנייה "סטרומה"), אני חייבת להגיב ומעומק ליבי לצעוק:

כ ן  ה י ת ה  ש ו א ה  ב ר ו מ נ י ה!

ולהלן מספר קטעים מהאינטרנט שיעידו על כך:

שואת יהודי רומניה התרחשה בתקופת מלחמת העולם השנייה. כל יהודי רומניה נרדפו, נעשקו ונשדדו על ידי השלטון וגם על ידי פרטים וארגונים שונים. מאות אלפי יהודים מהם נרצחו בתקופת השואה. נתונים סטטיסטיים על שואת יהודי רומניה:

בשנת 1930 היו ברומניה (בגבולות "רומניה הגדולה" שכללה את בוקובינה, בסרביה, כל טרנסילבניה והקדרילטר) 756,930 יהודים. מספר של 45,000 עד 60,000 יהודים נרצחו בבוקובינה ובסרביה על ידי יחידות צבא גרמניות ורומניות. 105,000 עד 120,000 יהודים רומנים נוספים מתו כתוצאה מהגלייתם לטרנסניסטריה. השלטונות הרומנים רצחו גם 115,000 עד 180,000 יהודים אוקראינים, במיוחד באזור אודסה. עוד כ-15,000 יהודים נרצחו בפרעות יאשי. פרט למספרים גדולים אלה היו עוד רציחות בתחום הרגאט בפרעות דורוחוי, הטבח בגאלאץ, בפרעות בוקרשט ובמקומות נוספים, אך במספרים קטנים מאלפים. ועדת ההיסטוריונים, שהוקמה על ידי ממשלת רומניה, החליטה שאינה יכולה לנקוב במספר היהודים, שהומתו בשואת יהודי רומניה תחת שלטון רומני, אך ציינה שמספרם נע בין 280,000 ובין 380,000.
בשנת 1942 נשארו ברומניה (לא כולל צפון טרנסילבניה שעברה לידי ההונגרים והקדרילטר שעבר לידי הבולגרים) 275,068 יהודים.
בשנת 1944 נשלחו למחנות המוות כ-160,000 מיהודי צפון טרנסילבניה.

פרעות ביהודי בוקרשט:
הפרעות ביהודי בוקרשט לא היו תופעת לוואי של מרד הלגיונרים, אלא אירוע מקביל שאורגן בכוונה תחילה, בין השאר כדי לתת לגיטימציה למרד הלגיונרים ולזהות את מתנגדי הלגיונרים עם אוהדי היהודים. ההתקפה על שני הרבעים היהודים, החלה כמה שעות לפני מרד הלגיונרים. שר העבודה, הבריאות וההגנה הסוציאלית בממשלה הלגיונרית, נתן את ההוראה להצית את השכונות היהודיות וההמון התנפל על בתי היהודים, בתי הכנסת שלהם ויתר מוסדותיהם. מטות הלגיונרים הפכו למרכזי עינויים, אליהם הובאו יהודים שנחטפו מבתיהם. בתי יהודים הוצתו ואת היהודים עצמם ריכזו במקומות, בהם יכלו לענות אותם לצורך סחיטת רכושם וגם לאנוס את הנשים. יהודים נרצחו באופן אקראי, אך גם בהוצאות להורג מתוכננות. היו יהודים שהושלכו מקומות עליונות של בנין מפקדת המשטרה ואחרים, שנרצחו באכזריות בבית המטבחיים.

רצח יהודי בסרביה ובוקובינה, והגירושים לטרנסניסטריה
הרג היהודים נעשה בשני שלבים, השלב הראשון היה בפרק הזמן שבין יציאת הצבא הסובייטי ועד כניסת הצבא הרומני. בשלב זה מקומיים, בעיקר בתחום הכפרי, לקחו יוזמה, התארגנו בכנופיות שתפסו יהודים, בזזו את רכושם, אנסו את הצעירות והרגו אותם. בשלב זה נרצחו עשרות אלפי יהודים. השלב השני בוצע לאחר השתלטות הצבא הרומני על השטחים האלה. הייתה הוראה, לא כתובה, שהועברה בעל פה בין יחידות הצבא הרומני, להרוג ביהודים ולבזוז ללא חשבון ב-24 השעות הראשונות של הכיבוש. תוך כדי יישום התוכנית הרומנית של טיהור אתני של מחוזות אלה, עשרות אלפי יהודים הוצאו להורג על ידי ז'נדרמים רומנים ויחידות צבא רומניות וגרמניות במהלך החודשים הראשונים של המלחמה. היהודים ששרדו את ההוצאות להורג הוגלו לטרנסניסטריה, הגליה שכללה, על פי דוחות של המפקח הכללי של הז'נדרמריה, 126,000 יהודים רומנים ו-51,000 מתוכם היו עדיין בחיים באחד בספטמבר 1943. לעומת נתונים אלה, על פי דוחות של השגרירות הגרמנית בבוקרשט, 160,000 עד 185,000 יהודים הוגלו לטרנסניסטריה. בהסכמת השלטונות הרומנים העבירו השלטונות של גרמניה הנאצית למחנות השמדה כ-4500 יהודים רומנים ששהו באוסטריה, צרפת, גרמניה ובלגיה ועוד ארצות אירופאיות שנכבשו על ידי הגרמנים.

על פי הסטטיסטיקאי מרקו רוזן נרצחו ומתו במהלך ההגליות לכל הפחות 155,000 יהודים רומנים ו-115,000 יהודים אוקראינים שהיו תחת שלטון רומני.

הניסיון לפתרון הסופי של יהודי רומניה
בין ממשלת גרמניה הנאצית ובין ממשלת רומניה התנהל משא ומתן לגבי הכללת יהדות רומניה בפתרון הסופי הגרמני. הגרמנים היו מעוניינים להעביר את יהודי רומניה למחנה ההשמדה בבלז'ץ, שם שופצו המתקנים ושוכללו כך שיכלו להמית 1000-1200 איש (מחצית של משלוח יומי מתוכנן) תוך 30-20 דקות. הפתרון הסופי שיזמו הנאצים לא יצא לפועל הודות להתערבותה של אם המלך הרומני המלכה אלנה וגורמים נוספים שלחצו על השלטון הרומני לא להיענות לדרישות הנאצים ובכך הצילו את חיי היהודים.

וכהשלמה (ללא מושלם) – כותרת של כתבה שהופיע ב"ידיעות אחרונות" לפני ימים מספר:
"רומניה זוכרת את השואה!!"
טקסי זכרון במלאת 70 שנה להשמדת 17,000 יהודי העיר סיגט באושוויץ.

 

2 Responses to "ברומניה לא היתה שואה!?" / ורדה לביא

  1. טובה גבר הגיב:

    ורדה יקרה,
    מחזקת אותך בדברייך אודות שואת יהודי רומניה. אני בת לניצולים: אבא ואימא הצליחו לשרוד את התופת ההיא. אבי ז"ל איבד את הוריו ושני אחיו הצעירים ממנו, לאחר שגורשו מהעיר סיגט בטרנסילבניה (אז הייתה באזור אוקראינה, אחרי מלחה"ע ה-2 סופחה לרומניה) ע"י ז'נדרמים רומנים בעיקר, משת"פים של הגרמנים, למחנה אושוויץ. אבי השתחרר מאושוויץ בתום המלחמה. את אימי ז"ל הבריחו הוריה לארץ לאחר שהייתה אמורה להישלח כנערה צעירה לטרנסניסטריה, כיום שטח מולדובה, למחנה מוות ועבודת פרך.
    ברומניה מצאו את מותם למעלה מ-300 אלף יהודים!!! רובם נרצחו ע"י הרומנים עצמם!! שלטונו של יון אנטונסקו היה פרו נאצי, סיפק נפט בחינם לצבא הגרמני שנלחם מול הרוסים (לנינגרד, סטלינגרד וכל החזית המזרחית), ורוב מעשי הרצח בוצעו בפרהסיה – הם אפילו לא ניסו להסתיר את העינוי וההרג הרבים.
    יש לי הרבה מדי הוכחות לכך במשפחה הפרטית שלי!
    בברכה,
    טובה גבר

  2. אלכס קראוס הגיב:

    תודה ורדה-
    תודה לך ורדה על הבאת דבריך
    לגבי שואת יהודי רומניה.
    לפני 13שנה הייתי במסע שורשים עם אבי ודודתי ואחיי בצרנוביץ-עיר הולדתו של אבי,(בזמנו צרנוביץ היתה ברומניה, כיום היא באוקראינה )ביקרנו במוגילוב ובפיצורה אשר בטרנסניסטריה,שם היה אבי עם משפחתו.אימו וסבתו לא שרדו את השואה…
    תודה גם בשמם של סבתא רבה-חיה ,סבתי רחל ,ואבי מוטקה.
    בברכה
    נירה קראוס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896