אין ויכוח על כך שהגז הטבעי חיוני לכולנו. אנו, כמו כל תושבי המדינה, שמחים על תגליות הגז ומקווים שבזכותן נשתחרר מהתלות בנפט ומהשימוש באנרגיות מזהמות.

השאלה היא אחת ויחידה: היכן מן הראוי למקם את מפעלי הטיפול וההפקה של הגז, והאם קברניטי המדינה יחליטו על מיקום תשתיות הגז בצורה מושכלת, תוך דאגה לבריאות ושלום הציבור והסביבה.

לצערנו, מסתבר שמקבלי ההחלטות במדינה מעדיפים אך ורק את האינטרסים של חברות הגז תוך חציית כל הקווים האדומים – סיכון ממשי של חיים והתעלמות מוחלטת מהאינטרס הציבורי, ולכן, לא נותר לנו אלא לצאת למאבק כדי למנוע את האסון הבא.

 מה הן העובדות?

1. מט"ש (מפעל טיהור שפכים) מרץ, הממוקם בשטח שבין עין החורש והמעפיל, הנו אחת משתי החלופות למתקן יבשתי לטיפול בגז שנבחרו ע"י הועדה הארצית לתכנון. המונח "מתקן לטיפול בגז" הנו "מכבסת מילים" שמשמעותה מפעל פטרוכימי – פי גלילות ענק – בשטח של כ-150 דונם, בשלב ראשון, עם תוכניות להרחבה עד לקומפלקס של כ- 2000 דונם. באמצעות המפעל הפטרוכימי, שהוא בעצם בית זיקוק לגז, מטהרים את הגז הגולמי שמגיע מהקידוחים בצנרת לחץ גבוה של כ-110-150 אטמוספרות, לגז טהור לתעשייה המהווה כ-%80 מכמות הגז הגולמי, ונפטרים מחומרי הלוואי המסוכנים הנמצאים בגז הטבעי כמו: כספית, ארסן וגזים רדיואקטיביים שונים, המהווים את ה- %20 הנותרים. כמו כן, יוקמו במפעל שלוש ארובות בגובה של כ-100 מטר.

2. מתקן הזיקוק היבשתי לגז הוא רק חלק אחד מחלופה טכנולוגית מס' 7 בדו"ח לרמן-תמ"א 37 ח' – תגליות הגז מהמאגרים, המשלבת טיפול חלקי של הגז בים עם טיפול יבשתי משלים. המפעל הימי, שהוא החלק השני של חלופה 7, מתוכנן לקום במרחק של כ-5-7 ק"מ בלבד מהחוף, מולמכמורת. מדובר בקומפלקס ענק של מספר מתקנים שיתפרשו על פני שטח ברוחב של חצי ק"מ, בגובה עשרות מ' ובכלל זה, שלוש ארובות בגובה של כ-130 מטר. אי לכך, המתקן הימי בקרבת החוף ישנה את פני הנוף שלחוף מכמורת לנצח – הנוף הבתולי המרהיב יהפוך ל"מפרץ חיפה ב'" ויהווה מפגע חזותי קשה לכל חופי הסביבה.

3. הגז יוזרם מהמתקן הימי ליבשתי ע"י חמש צינורות שיוטמנו בקרקעית הים ויתפרסו מתחת לחוף בשטח שרוחבו חצי ק"מ. משמעות הדבר: הרס בלתי הפיך של חוף מכמורת וסכנה שפסולת החציבה של קרקעית הים תיפלט בהדרגה ותכסה את החולות הלבנים באבנים וסלעים כפי שקרה בחופים אחרים בהם הייתה חציבה מסוג זה.

4. עקב הסכנות הבטיחותיות והביטחוניות יופקעו אלפי דונם של שטחים פתוחים סביב מתקן הזיקוק היבשתי (מט"ש מרץ), לאורך תוואי צנרת הגז ובחוף. כמו כן יוטלו מגבלות תנועה ופעילות ימית בשטחי ים רבים.

לסיכום

מתקני הגז בכלל ומתקני הגז הנוזלי בפרט מוגדרים על פי סוכנות הביון האמריקאית כמוקד עיקרי לפעילות טרור. הקמת מפעלי הגז במט"ש מרץ (כארבעה ק"מ מגדר ההפרדה) תהפוך את האזור ליעד עיקרי של ארגוני הטרור בכל עימות צבאי ובשגרה.

בדו"ח לרמן קיימת גם חלופה מס' 9 – חלופת האסדה הצפה: ניתן לעשות טיפול מלא של הגז בים על אסדות צפות במרחק של עשרות ק"מ בלב הים ולספק את הגז דרך הצנרת התת–ימית הקיימת בצורה בטוחה ובמינימום פגיעה בסביבה. אבל משרד האנרגיה, בגיבוי ראש הממשלה, החליט להעדיף את החלופות שמשתלמות לחברות הגז על חשבון טובת הציבור.

הפתרון הנכון לעמק חפר ולמדינת ישראל – להקים את מתקני הגז על אסדות צפות מרוחקות בלב הים כמקובל בעולם המערבי הנאור.

אנחנו נמצאים בדקה ה-90, אך למרות זאת ניתן עדיין לפעול ולעצור את רוע הגזירה. הדבר העיקרי שיש בכוחו לעצור את התכניות הוא הפגנת התנגדות ציבורית.

אנו נלחמים פה בגופים החזקים ביותר במדינה הרואים לנגד עיניהם סכומים של אלפימיליארדים של דולרים ברווחי גז, אך למרות זאת, היתרון שלנו צריך להיות במספר האנשים.

זה בידיים שלנו – אל תגידו לא ידענו

רם ליסאור.

למידע ולהצטרפות, הנייד שלי: 054-7809689, ג'ימייל: ram.lissauer@gmail.com

עדכונים ממטה המאבק בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/haamek/