מגיע לו שיכתבו עליו שיר

בלי האיש הגדול הזה, לא יכולנו לשיר שירים

עם האיש הגדול הזה יכולנו להיות אנשים, על כן מגיע לו שיכתבו עליו שיר

כן להגיד תודה, כן להריע לו, גם לברך אותו

מגיע לו שיברכו אותו כי בלי האיש הגדול הזה

לא היינו מכירים כל שביל בפרדסים, לא היינו יודעים איך את החול מהפטריות שוטפים ולא שולחנות ענק משפחתיים פותחים

בלי האיש הגדול הזה, לא היינו יודעים שיש לחיות את החיים ושזה אפשרי מגובה מטר חמישים.

היו לו ולנו גם ימים קשים, קשים מאוד והיה מלאך, סוניל, וגם לו מגיע שיכתבו עליו שיר

הסוף היה צפוי וידוע, תמיד ברקע, 53 שנים, היה פצע לחץ שיגדל ויגדע וכך גם היה.

בלי האיש הגדול הזה, לא היו נצרבות, לכל מי שגדל כאן תמונות של רכב אמריקאי עם כיסא בבגאז'

של ענק מקפץ משפת הבריכה הגדולה בתנועה סיבובית לתוכה ובזינוק של לוויתן על שתי ידיו יוצא חזרה. של יד ענקית מושכת תפוז לתוך ג'יפ בין שורות הפרדס, של דוד, מהקיבוץ שלנו, על הפרקט מתחת לסל של מכבי, של נגן אקורדיון ציבורי ומשפחתי,

של צייר בשכיבה על המיטה, במרפסת, בצל גנו הענק.

דוד אמר שמעולם לא ישן, מאז הפציעה. דוד יקר, סלע של אמת וישירות, נוח בשלווה.

את הפצע הענק, שהשארת לנו בלכתך, נדע לרפא. ביחד, בצניעות, ביושר ובאמת שקרנה מעינייך וזרמו בעורקיך ועברו בדרך החיים לבנותיך.

מגיע לך שיכתבו עליך שיר.