תגובה לרשימתה של תמר רז לנג
- מדהים בעיניי כמה קלישאות ועמדות ארכאיות אפשר לתלות בבחירה בשיר שבת אחד יפה, מוכר ואהוב, שמוזכר בו, שומו שמיים, השם המפורש ומלאכי השרת רחמנא ליצלן… עוד מעט נחזור לימי הזהר של החינוך הקיבוצי שסגל הטיף אליו שבו לילד בכיתה ב' אסור להכיר את המשפט הפותח את ספר הספרים: בראשית ברא אלוהים… וגומר.
- את המאבק האמיתי שלך למען שמירת השפיות היהודית החילונית בארצנו הייתי מציעה לך לתלות בשורשים האמיתיים של הבעיה. לא השיר הזה ולא ההחלטה (מודעת מאד, דרך אגב) לשיר שיר שבת בפתח ערב חג המשק שחל (שלא במקרה…) בערב שבת הם הבעיה. ואם יורשה לי לפרש את בארי (הרי נתלית באילנות גבוהים) לא לכך התכוון המשורר כשדיבר על "המחתרת היהודית", אין לי ספק שהבחירה הזו הייתה עוברת את אישורו.
ואם התחלנו בכך את הדיון על אופי החברה החילונית שלנו – דייני, אני בעד חברה כזו לא פחות ממך, אבל אין לי שום כוונה למחוק את שורשיי היהודים, וגם לא להדיר את עצמי מהמורשת היפה של התרבות הזו. היא שלי ושלך לא פחות משל אלו החובשים כיפה…
חנוש
Share this post
