אחי האהוב כל כך גיא, נפטר ב-24.6.20 בטרם עת ממחלת הסרטן. הותיר בעל כורחו את אשתו לארי פלוס שני ילדים קטנים קסומים, איתי בן 6 ודנה בת 8 חודשים. נפערה בנו תהום. ויש בי צורך עז לספר אותו, רצון לא מוסבר שכולם ידעו עד כמה מיוחד הוא. כתבתי לו ואני משתפת פה בשני דברים: האחד מכתב לגיא, והשני קטע של הוויה (על משקל השיר 'אפשרויות' של המשוררת ויסלבה שימבורסקה….. בעצם מה גיא בחר ואיך חי את חייו). הוא ומשפחתו בילו איתנו הרבה בקיבוץ. מתגעגעת אליו כל כך.

 

אחי  האהוב       7.2020

ברי מזל כל מי שנגעת בו. כל מי שהיית בחייו, שחשפת עצמך והיית לו לכתובת.

היית איש של מילים ומעשים. יכולת לפצוח באופן מרשים בהרצאה ודיון על כל נושא, ודיברת בתשוקה רבה על אלה שבערו בך. ואני – מתקשה למצוא מילים עכשיו. הלב והראש כושלים לעכל את היעדרותך. אני רק רוצה לצעוק לעולם, לא עוזרים עוד מילים, צעקה אני רוצה.

איך לתאר כאב? –

איך בכלל לספר אותך אחי היקר?

עזבת בעל כורחך את החיים כל כך מהר, ככ פתאומי ואכזרי. ואנחנו טובעים בעצב.

איך לספר אותך אחי האהוב? –

ברור לי, אתה היית יודע. מרגיע, מוצא את המילים. ואני רוצה שכולם ידעו עליך, יזכרו אותך, יקחו ממך – דוגמא, תקווה, צידה – לחיים מבוססים על אהבה, גאונות, הרפתקנות, רגישות, אומץ וחלומות גדולים. שידעו שיש אנשים כמוך. רצית תמיד לחיות ולחוות את החיים, לא "לקרוא" אותם בספרים או דרך סרטים.

איך לספר אותך אחי המיוחד?

הם לא יודעים……. כמה אתה בשבילנו.: אח שומר, חבר הכי טוב, אבא מאמץ.

אחי – גיא – נולד ב 30.9.69 ביום שלישי של חול המועד סוכות ויום שלישי בשבוע. פעמיים כי טוב.. וכך הוא היה– מלא בטוב וטוב. ב 24.6.20 בשעה 15:00 נפרד מאיתנו באיבחה ונשארנו עם שבר וגעגוע עמוק

לאיש אשר היה יקום.

איך לספר אותך אחי האמיץ?

נולדת תינוק למופת, עיניים דבש מחייכות, בן שני ליחזקאל (ז"ל) ורגינה אמא לביאה. גדלנו ברחוב נייל"י בחולון בימים של טבע ונוף פתוח סביב. נולדת שילוב מיוחד של חוכמה, הרפתקנות, סקרנות ואומץ.

היית ילד טוב של אמא. בן 8 היית כשאבא נפטר. נשארנו אנחנו הילדים ואמא. ואתה עוצמתי ונחוש כמותה, תפסת מקום מרכזי. כבר אז זה התחיל. לבשת עוגן. עטפת, עזרת בבית, שמרת, אתגרת, נתת דוגמא….. בהדרכתך יצאנו לחקור בשדות סביב, "טיילנו" באוהל בנוי ממצעים בחדר הילדים למקומות רחוקים ולמדנו ממך מהלכים איך לנצח בשח.

היית ילד סקרן, חוקר.

תמיד רצית לדעת הכל. פירקת בילדותך כלים וחפצים לחלקים רק כדי להבין איך הם פועלים. כשהיית בן 4 סקרן אותך לדעת איך זה שיש חשמל. על אף האזהרות הבלתי פוסקות של אמא, הסקרנות הכריעה אותך ויום אחד פירקת את שקע החשמל. נפלת נפילה חזקה לאחור. כאב לך, אבל גם זה לא גרם לך להפסיק.

הילד גאון. אני זוכרת אותך הולך לבית הספר רק עם עפרון ודף בתיק. היינו קרובים בכיתות. לך תמיד הלך בקלות בלימודים. בכיתה ד' קראו לאמא לשיחה כי שוב ושוב הגעת לבית הספר ללא מחברות וספרים. אמא ביקשה לדעת אם אתה לא מפריע ומכבד את המורים. כך אתה, ילד חכם וזה בסדר – הכל נרשם לך בראש.

היית ילד חרוץ ושאפתן.

מגיל מאד צעיר לא בחלת בעבודות כפיים מזדמנות רצית להיות בזכות עצמך. עבדת בניקיון, שטיפת מכוניות, שמירה ועוד. למדת לא לוותר והיית סבלני לחכות. לנו – אז מבלי להבין – היית מודל, שיעור נכון לחייים.

איש עם חלומות גדולים, עוצמה ועקרונות.

תמיד אמרת שגדלנו בבית אוהב וחם, ספגנו בו אהבה ואחדות ולהיות יחד זה לזה. קיבלנו בסיס חזק לחיים, אבל את היתר למעשה לימדת את עצמך.

בגיל 14 התחלת לגבש את מי שאתה. בער בך הצורך לא לקבל דברים כמובן מאליו וחיפשת הוכחות והסברים לוגים כמעט לכל דבר. במשך שנים כל החלטה גדולה שלקחת היתה פרי מחשבתך, סקרנותך, תוצר של היצירתיות והשאפתנות שבך. אלה – תמיד אבל תמיד – גברו על הפחד. לא הייתה לך בעיה "לנפץ" פרות קדושות שגדלת עליהן. ההתחלה שלך לא היתה פשוטה, אבל היה בך הקסם והאומץ לא להרפות מכל חזון וחלום שהתעורר בך וראית אותו קורה.

וואו אחי היזם.

עשית המון.

ב 91' אחרי שירות צבאי בדוכיפת – שהיה עבורך אבן דרך לגבש דעותיך לשיוויון זכויות וקבלת האחר – נסעת לדרום אמריקה לשנה. אני לא זוכרת הרבה מהטיול, על כך החברים יכולים לספר – רק את העיניים הבורקות שלך שסיפרו עד כמה נפתחת יותר והבנת מה "מאיר" עבורך. נכנסת לעסק ה 1 שלך, אף עברת לגור בירושלים – למרות שלא ממש קלטת איך הירושלמים מסתדרים עם חסימות בעיר כל שני וחמישי וגרוע מזה בלי ים…. כתבת לי שהעסק מתקדם לאט. סוכנים מגיעים לשבוע ומתייאשים. לא הבנת איך הם מוותרים ככ מהר. במקביל למדת מחשבים, עסקים, חוג ג'ודו שלא להתנוון. ראית רק טוב באופק והיית מושקע כל כולך להמשיך לבנות את הסיפור שלך. כשהייתי בלוס אנג'לס עודדת אותי מרחוק בכל שיחה להתגבר על הגעגוע ולהתמסר להווה. להיות פתוחה לשינוי. ואני – לא אמיצה כמוך – הרגשתי תמיד אחרי שיחה איתך שדברים מסתדרים לי בראש.

רצית גם לנסות עולם וב 97' נסעת לניו יורק. שם נשארת 5.5 שנים. שוב, מבלי להסס, להתחיל מהתחלה. וכשכבר הגענו לבקר אותך, היה לסיפור החדש שלך התחלה, אמצע ומטרה. ידענו. זה הרי אתה. ולא הפתיע אותנו כלל שהצלחת לפלס דרכך לעבודה באחד הבנקים הגדולים במרכז הסחר העולמי בניו יורק. גם כשחזרת לארץ, ידעת את צעדיך, הפעם הראש אמר – חברה בבעלותך. בכוחות עצמך בנית אתר ועם הזמן הרחבת פעילותך. היה לך אופק והגשמת. הצלחת תמיד לחבר אנשים. לפעמים אני חושבת שהאמנת "בטוב" מידי…

היית שומר ולב אוהב לכל יקיריך. מי עוד כמוך יכול לדאוג לכל בני משפחתו למשך כל חייו. לא עייפת לרגע. רצית שנהיה בטוחים והיית שם גם כשלא ביקשנו עזרתך. כולנו מושקעים ככ בזכותך. היית לי בית.ד אגת לי בדברים הקטנים והגדולים, בחומר ובנפש. גם כשהקמתי משפחה אימצת את ירון כאח וחבר ואת רוני רועי ורותם כשלך. עכשיו אתה מהדהד לי – "תעשי חיים סיסי"…. ואני קפואה.

תגיד לי איך לספר אותך.

כמה אתה ראוי להיות פה מאושר אחי היקר. ניסיתי כל השנים להיות לך לבית שתרגיש עד כמה אתה משמעותי לי. סיפרת לי את ליבך ואני שמחתי בכל פעם שבחרת להתייעץ בי.

היית איש משפחה מהאגדות.

ידעת אהבות, אבל תמיד אמרת לנו ש"כשתגיע האחת – נדע….." ואני נזכרת בשיחת הטלפון אמרת לי "היא מותק.. ממש", הבנתי שפגשת במישהי שמבינה את שפתך, שרואה דרכך. לארי ואתה – יחד רציתם להגשים אהבות וחלומות. יחד רציתם ככ במשפחה שתהיה ערכית ואוהבת. כשאיתי נולד, הלב שלך גדל כל כך. הרגישות שלך גאתה. היית לו אבא מהאגדות. נוכח בכל דבר, מלמד, מחנך אותו להיות אדם, משקיע בתיאורים עובדות וסיפורים, מגונן, עושה כייף חיים ושטויות. ילד בדמותך, מבריק, סקרן, חיווך שובה, אי אפשר שלא להיות מוקסם מהאנרגיות שלו ואתה – תמיד הגיבור שלו. ודנה המתוקה שהרחיבה את לבכם עוד יותר ונתנה לכם כוחות וסיבות לחייך בתקופה הקצרה והקשה. כל כך דאגת בשבועות האחרונים. פחדת שיהיו לבדם. שני חלומות גדולים שלא הספקת להגשים עד תום.

איך לספר אותך אחי השנון? –

רצית ללמד את ילדיך להיות מאושרים, להאמין בעצמם ולא לפחד, לא לוותר על החשוב להם, לחקור ולשאול שאלות, לא לקבל דברים, דעות ואמונות כמובן מאליו, להיות ליברלים, לקבל את האחר, לדעת שהם שווים לכולם וכולם שווים להם, לקום כל יום עם חיוך, לאמן את עצמם שאושר זה עניין של החלטה, שיהיו להם חברים טובים שילוו אותם לכל החיים, כמו שלך, אתה – הדוגמא שלהם.

ווא אחי המיוחד.

אהבת המון. סנובורד וסקי, מכוניות מירוץ, סוסים, פסנתר, סקיפר, טבע, צניחה, טיולי ג'יפים, פוקר ואהבה ענקית לים. כולנו – המשפחה והחברים הטובים – מלאים בך. השארת בכולנו אוצרות בלתי נשכחים. אמרת שלא היה גיל שרצית לחזור אליו, היית סבבה עם כל גיל מבגרותך. בימים האחרונים אמרת לי מכונת זמן היה נחמד… והלוואי והיתה לי מכונת זמן לתת לך. אני מחכה לך בחלומות. מתגעגעת כל יום יותר ויותר.

ככ הרבה באיש אחד. ברי מזל כל מי שנגעת בו. כל מי שהיית בחייו, שחשפת עצמך והיית לו כתובת.

אוהבת אותך אחי.

ומבטיחה לנצח נצחים.

 

אביא לך

האגס 1

שירו של שפשף

קפה אצל ברטה

ONE

PLEASE

 

*גיא היה אומר*

I leave you the best of myself…

תעשו עם זה משהו.

****המשפט המודגש לקוח מהשיר המקורי