אמא שלי אהובה שלי

תסבירי לי איך? איך אני יושבת וכותבת לך הספד?

אמא שלי זה כל כך בלתי נתפס, אני פשוט לא מצליחה לעכל שאת כבר לא לצידי, שאני לא אזכה עוד לחבק ולנשק אותך.

תודה לך על 21 שנים של אושר ואהבה אין סופית. אני כל כך ברת מזל שאת היית אמא שלי ושנולדתי לך.

ועכשיו, מי יעיר אותי כל בוקר ויבקש ממני להכין לך תה דווקא שאני ממהרת לעבודה? אבל אף פעם אי אפשר להגיד לך לא כי את היית המלכה שלי, האור שלי בחיים האלו את היית הכל בשבילי.

לקחו לי את הלב.

אורלי 2

מי כמוני יודעת כמה סבלת וכמה כבר נמאס לך להרגיש כמו סמרטוט. הדבר היחיד שמנחם אותי עכשיו זה שאת כבר לא סובלת ושעכשיו את ביחד עם אבא ואתם תשמרו עלינו מלמעלה.

אמא למה? למה עזבת אותי? למה עזבת כל כך מוקדם, אמא שלי?

אוי אמא כמה כואב וקשה. אני צריכה אותך, תחזרי בבקשה. אני מתחננת רק תתעוררי. איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר? מי יחליף אותך בתפקיד הכל כך חשוב במשפחה? את הדבק במשפחה מאחדת את כולנו. מי היה מאמין שרק לפני שבועיים חגגנו לך יום הולדת הכי שמח שהיה יכול להיות? אילו ידענו שזאת השמחה האחרונה שלנו ביחד. אהובה שלי, מלאך שלי כמה שאני צריכה לשמוע אותך עכשיו, לשמוע את קולך אומר לי שהכל יהיה בסדר ושאין מה לדאוג. כמה אני צריכה את החיבוק המנחם שלך שעוטף ושומר עלי מכל דבר.

גיבורה שלי. לצערנו את הפסדת בקרב על חייך אבל את תמיד תמשיכי לחיות בתוכנו ובתוך הנפש והלב שלנו. היו לנו חיים מלאי הרפתקאות וחוויות טובות וטובות פחות, אבל תמיד היינו ביחד ושמרנו אחת על השנייה.

מאז שאבא נפטר, את היית כל כך גיבורה דאגת לנו להכל וגם כשהמצב הבריאותי שלך התחיל להידרדר, תמיד דאגת ושמרת עלינו שלא יחסר לנו דבר. אני שרופה עליך מעמקי נשמתי לנצח.

נוחי לך. תני לגוף שלך שעבר כל כך הרבה סבל, לנוח. תשמרי עלי, על אור ועדן יחד עם אבא. מלאכים שלנו עכשיו אתם ביחד, מקווה שטוב לכם ביחד.

אוהבת אותך כל כך אמא שלי ברמה שכל הגוף כואב לי.

שלך לנצח, הבת הבכורה והיחידה שלך.

ליאם

 

 

 

One Response to לאמא אורלי

  1. רעיה מירון הגיב:

    ליאם יקרה, קורע לב. יש רצון להתחלק אתך, גם עם עדן ועם אור, לקחת מכם לפחות חלק, קצת מהכאב שלכם, וזה לא אפשרי – רק שתדעו

להגיב על רעיה מירון לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896