בחג האורים, נהוג לפנות לאור ולהתייחס לסובב אותנו תוך שימוש באור הנמצא בידינו, מוחנו וליבנו. אך בנוסף, ראוי גם לשאוף לאור כסמל לאושר, שמחה, שלום, בהירות וחום אנושי. יש המדגישים בחנוכה את מלחמות המכבים ביוונים ובמתיוונים; אך הדגש שלנו הוא על האור, עם תוספת של אור עם נר כל ערב, עד להארה הפנימית והחיצונית המקווה.

גם בינינו, אנו רואים צדדים חיוביים, המתבטאים בין השאר בקליטה מוצלחת של בנים ונכדים, מסגרות חינוכיות מתפתחות באפיקים הפורמלים והבלתי פורמלים בזרם המרכזי ובחינוך אלטרנטיבי וגם בחינוך המיוחד. נוספות לכך יוזמות פיתוח אחרות (המתחם המסחרי והתוכניות הנלוות), פעילות תרבות איכותית ומגוונת וחיי חברה עשירים לציבור הרחב ובמיוחד לפנסיונרים. אך לצד אלה בתחום של החושך, אנו עדים לנושאים כואבים כמו חוסר הבטיחות בדרכי הקיבוץ, פערים כלכליים וחוסר נחת במעגלים מסויימים, הבא לידי ביטוי בעיקר בפורומים בלתי פורמליים.

אנו עוברים כעת תהליך מורכב ולא פשוט של שיוך דירותינו במסגרת עליה החלטנו במשותף וברוב גדול. הנטל הכלכלי על החברים והמערכת המרכזית, הוא בקנה מידה אותו לא הכרנו עד כה ברמה האישית והקיבוצית. אך התוצאה הסופית אמורה להיות תמורה הולמת לאותו מאמץ.

מובן שבחברה כשלנו, יש דעות שונות על עצם העניין ועל דרך יישום ההחלטה.

יאיר ולאה מביעים ביקורת (לא פשוטה) על התהליך ועם זאת הביטוי הוא ענייני וגם קיבל התייחסויות של אנשי צוות השיוך (כל דברי הביקורת הועברו להתייחסות, כצפוי).

דברי גידי, שניכר שמקורם בכאב ובזעם, מובעים בסגנון בוטה שאינו הולם שיח חברים קיבוצי הוגן. אם "באנו חושך לגרש", זו לא הדרך… חברים הרוצים בכך יכולים ומוזמנים בודאי להגיב על הנושא.

לקראת שינויים בהרכב הנהלת הקיבוץ בשנה הקרובה (מנהל ויו"ר קהילה), אליהם התייחס ברוך בעדכון לחברים, נראה לי חשוב לשמור על פרופורציות ולכלכל את דרכינו בשום שכל, כך שהשינוי לא יהיה טראומטי, בעידן של קבלה ויישום החלטות משמעותיות מאד בקיבוץ בשנים הקרובות.

ולסיום, עם פרוס החג, אנו מאחלים לכל קוראינו חג של אור, חופש מהנה לילדים, לנערים ולמורים.

חג נעים, טעים וחמים לכולנו.

שימוש חוזר בעלון הקיבוץ…

שער קדמי: אנטה ז'סטקוב, שער אחורי: אפרת אשל, היידי עפרון

צילומים: עמית תירוש, צוות חינוך, שוש צביון, אלי וורפל, שלמה כהן