מתוך ערב הצדעה לותיקים, 5.3.2012

כתבה: עירית ארבל

לותיקים היקרים ובני המשפחה ערב טוב.

60 שנה לקיבוץ ואולי זו לא יד המקרה שאני, בת ה-59, נכנסת לשנת ה-60 של חיי, התבקשתי לברך אתכם.  כשאני מחפשת דימוי שיבטא הכי טוב את תחושותי אני מרגישה שאני יכולה לדמות אתכם לנרות על עוגת יום ההולדת שאנו חוגגים בשנה זו. נכון שחלק גדול מהנרות כבר כבה, אך אורם הוא נר לרגלינו ואני אסירת תודה לכולם.

לכל אחד מהותיקים שיושבים פה חלק מאד משמעותי לכך שאני היום יכולה לעמוד בגאווה ובאהבה ולברך אתכם בשם הדור השני ולספר לכם שהדור הרביעי למייסדים, שאלו הם נכדי, מסתובב על מדרכות המקום היפה הזה שאתם בניתם. זה לא מובן מאליו שיש המשכיות ושיש חדוות המשכיות כפי שמתקיימת אצלנו.

כשאני מתבוננת בכם אני בכל זאת רוצה לציין את הקשר האישי שלי לכל אחד מכם ולומר שקשר זה מציין את מרקם ותמצית החיים שלנו פה ואת תרומתכם המיוחדת למקום.

ראשית תודה ואהבה גדולה ללובה בת ה-100 שהייתה המטפלת הראשונה שלי (ולפי סיפוריה של אמא שלי)  ידעה גם בתקופה כל כך נוקשה להעניק את הרכות וההתייחסות המיוחדת לתינוקות ולאמהות.

תודה לרות פולק, לאורה הרמן, לפטר לנג, לחיימקה ואגי, לגלעד כרמי ולניצה ברוך – ההורים של בני הכתה שלי, על שידעתם לגדל אותנו במערכת חינוך קיבוצית בבתים הכוללים בלינה המשותפת ובמערכת חינוך שבה המטפלת והמורה הם נותני הטון. אתם ידעתם לתמוך ולהיות שותפים.

לאסתר גרטנר, לסימה שרי, לאילנה צביון ודבורה צנגן שהיו המורות שלי וכל אחת בתחומה העניקה צידה לדרך…תודה.

למילן צרבינקה, עליזה שילר, ושוב פטר החברים הצ'כים של אבא שלי תודה על מורשת בדמות בית טרזין – זכרון כל כך חשוב לדורות הבאים.

לטאה השכנה משכון א', למלכה מושקוביץ ושרה ברלב שמאפשרות לי לטפל בהן בנוה נועם ולאפשר להן זקנה מכובדת בגבעת חיים.

לנעמי לקר ומרים ארזי שעבדתי לצידן תקופה קצרה בשפרירים והצלחתי להתפעל מיכולת הנתינה והלמידה בכל גיל.

לורדה לביא שטיפלה בי כשהייתי חולה בסקרלטינה בת-8 ולא נתנו להורים ולאף אחד להתקרב אלי. כל כך אהבתי אותך…

לחיה דריפוס הזריזה, שעבדתי לצידה במחסן כשהייתי מחסנאית ולבלה ורפל שקיבלה את פני בהנהלת חשבונות בקפדנות ובמסירות.

והיו חברים שנקודת המפגש שלנו היתה על שבילי הקיבוץ: אלישבע מיכאלי בשובה בצניעות האופיינית לה מעבודה רבת שנים בגת ושלמה ברגר המתקן והאספן שאת אהבתו לחומר ניתן היה לראות בתערוכות ובבית המלאכה. תודה גם לכם.

לראובן ואלינור אפל, לרבקה שטרן לרות פיינברג וליהושע שרון שהגיעו בשנים מאוחרות יותר לקיבוץ וכל אחד מכם השתלב  במערכת העבודה והחברה ונהיה שותף לבניית המשכו של הקיבוץ.

כשאני מסכמת 60 שנה אני רואה כי הנגיעה שלכם הייתה בכל התחומים חינוך, בריאות, קליטה, זיכרון ומורשת ,עבודה, שרות לחברים ובעיקר אכפתיות ודבקות בדרך.

אז כשאלו "החומרים" העוגה מצליחה, עולה ותופחת. תודה לכם על הכל ומקווה שנדע להמשיך ולשמור ובעיקר מקווה כי גם בדורות הבאים נדע לכבד כל אדם, נדע להתאים את עצמנו לשינויים ולתמוך באלה הזקוקים לכך.

עירית