שמחתי לקבל את את אות ההכרה מנעה קסטן-לוי, בדמות תפוז הזהב. משמח לקבל הכרה באופן ציבורי. יהיה זה תפוז הזהב או העובדה שחברים עדיין פונים בשאלות ובקשות לפתרון בעיות.

הקיבוץ, כחברה קטנה יחסית, עם קשרים והיכרות בין האנשים ושותפות בנושאים שונים, מייצר סביבה בה אפשר להגיש ולקבל עזרה. לראייה – רשימת מקבלי התפוז.

יש רבים וטובים בינינו, המוכנים ועושים בדרכם כדי לשפר את הסביבה שלנו. לך נעה, תודה על ההכרה ותרומתך בביקור חברים בביתם לשעות של הקשבה ועזרה, היכן שצריך ועוד שאת עושה ואנו אפילו לא יודעים.

אני בחרתי בחברתי כבר מהפעוטון. עירית פינק, ברניב, ארבל, היקרה לי.

במשך שנים עסקה עירית בבריאות וברווחה של כולנו. לי אישית, עזרה רבות.

אנו מצפים מאשת תפקיד למלא את ציפיות כל אדם על פי צרכיו ורצונותיו, אבל טבע הדברים כזה, שתמיד יש מגבלות יכולת. תמיד יש צורך לאזן בין צרכי הרבים לצרכי הפרט.

לטעמי, עירית הצליחה לשלב בין היכולת שלנו כקבוצה לתת לפרט ובין המבט הכללי על הצרכים של כולנו.

עירית פעלה בשימור מנגנון התמיכה הקיבוצי ובניית הכלים לעבודתו. אחת ההצלחות היא הקמת מרפאה אזורית המעניקה לנו מגוון שירותים רחב, כאן בבית ומשמשת עוגן ומגנט למרכז המסחרי שלנו.

אני מאחל לנו שנדע לשמר את החסדים הקטנים בינינו ואת המערכות המאפשרות לנו להעניק אותם לעצמנו כקבוצה.