לפני מספר ימים, בהיותי חברה בצוות ההסכמות, ולאחר שנאמר לי שהיענות הציבור להזמנה להירשם למפגשי השיח, נמוכה יחסית, פניתי בהודעת ווטסאפ אל קבוצת "הורי הנעורים" –

כל אלה שילדיהם  נפגשים מדי יום כמעט עם בתי הצעירה, ובקשתי להזכיר להם להרשם למפגשים… שקט כמעט מוחלט שפשרו לא ברור לי, השתרר מאז על המסך שלי.

כמעט מוחלט אני אומרת, כי אמא אחת כן חזרה אלי ב"פרטי" וכתבה לי ש "מוזר בעיניה שכל מה שיצא מהצוות הזה הוא מטרה של "איך לנהל שיח"…

אז חשוב לי להסביר, באופן אישי ממש, שלאחר שנים רבות בהן חוויתי כאן לא מעט חוויות צורבות שהותירו בי את התחושה שקולי לא נשמע (עד שנאלצתי למצוא לעצמי מישהו אחר שיקשיב לי בדמותו של רשם האגודות… וזה לא מה שהתכוונתי אליו מלכתחילה…), וכמי שחיי היומיום שלה מאופיינים בשעות רבות של הקשבה לצורך קבלת החלטות והכרעות הנוגעות לגורלם של אנשים, אני מרגישה שאסור לנו  לפספס את ההזדמנות היפה שנוצרה פה עכשיו, לדבר אחד עם השני.

כפי שכתבנו לכם כבר, צוות ההסכמות לקח על עצמו משימה אמיתית – לעשות שינוי באופן שבו חברי הקיבוץ ותושביו מדברים אחד עם השני במצבים של מחלוקות, ובעיקר לנסות להביא למצב שלא יהיו כאן עוד אנשים שמרגישים כי קולם לא נשמע. לכן, אחת ממטרות המפגשים שאנחנו מאוד רוצים לקיים עם כל אחד ואחת מכם, היא לשמוע האם חוויתם חוויה מן הסוג הזה ואיך הייתם רוצים שדברים יקרו מכאן והלאה כדי להרגיש כאן בבית של כולנו, כמו בבית באמת.

כדאי לכם להירשם! כי זה לא יהיה עוד מפגש שיתמוסס באוויר מיד לאחר שיסתיים… זה יהיה משמעותי וחשוב לעתידנו 🙁

להרשמה למפגשים