על הכתפיים של נעה לברון והצוות שאיתה מונח התיק הכי כבד, מורכב ומאתגר בגח"א – תיק השיוך. היא מביטה למורכבות העצומה של התיק הזה בלבן שבעיניים ורוצה לעדכן אתכם: תתכוננו, הוא מגיע

ביום הכי קר בשנה בערך אני נכנס למשרד הצנוע של נעה לברון וכשהיא מתיישבת בכסא היא אומרת משפט ראשון: "לפעמים זה נראה לי הרבה אחריות".

אני לא אומר על זה כלום ורק חושב שזו לשון המעטה לגבי תהליך המתנהל כאן כבר יותר משני עשורים. עכשיו נעה (שמדגישה שהיא לא לבד) לוקחת אותו אל קו הסיום – ויהי מה.

אני מבקש ממנה לפרט קצת על התחושה שלה. "זה הרבה אחריות כי תהליך השיוך מלא בתחומים מורכבים ומאתגרים שיש להם השלכות כבדות משקל על אנשים ועל המקום". שנינו מסכימים מאוד שלמעט משפחה, סביר שרוב בני האדם מעסיקים עצמם לא מעט בשני תחומים מרכזיים – בית וכסף. בדיוק התחומים הנמצאים בלב תהליך השיוך.

אחרי הפתיחה עם האחריות, נעה רוצה להשחיל גם מוטיבציה. "כל קיבוץ שרצה שיוך והגיש תיק שיוך – ביצע שיוך", היא מדגישה. "אין מקרה שתהליך שיוך הגיע לסיומו ולא בוצע. נכון שבאזור המרכז, במקומות שהקרקע יקרה מאוד, האתגר גדול והרבה פחות קיבוצים השלימו את התהליך ובכל זאת, עד כה, קיבוץ שהגיש תיק שיוך מלא וקיבל שומה גם ביצע את העסקה. גח"א נמצא במצב בו חייבים להצליח בתהליך, משום שבפועל ביומיום מתנהגים כאן כאילו השיוך כבר קיים, שלא לדבר על כך שהסדר הביניים בו גח"א נמצא הוא בעצם התחייבות לשיוך".

אז הבנתם/ן? אין ברירה וחייבים.

"דובי גניש שעובד איתנו בצוות השיוך, אמר לי כשנכנסתי לתפקיד לפני כמה שנים, שלא מדובר במרתון – אלא באיירון מן, כלומר הכי ארוך והכי קשה. הוא צדק, כי שיוך קנייני מול רמ"י זה קשה בכל מקום וגח"א קיבוץ מורכב מאוד, גדול ויש בו הסדרים פנימיים רבים ומצב קיים נתון, כך שלא ניתן לעשות מהפכות. אפשר לטייב ולשפר אבל חייבים להגיע לתשתית הסדרית של שיוך וקליטה על בסיס הקיים וכאמור, חייבים לעשות הכל כדי שנצליח".

על-מנת לעשות את העלילה מעניינת יותר, הרי שמעבר לאתגרים הפנימיים הרבים – קר שם בחוץ והסביבה לא אוהדת שלא לומר מנוכרת.

"גלגלי הבירוקרטיה מסתובבים לאט ולא פעם העבודה במרחב הזה היא סיזיפית ומתסכלת", מספרת נעה. "למזלנו הגדול יש לנו את סיזל, 'שר החוץ' שלנו ובעל נסיון רב בעבודה מול רמ"י ודמות מוכרת ברמ"י, המצליח לא פעם להוציא מים מהסלע בביקוריו התכופים שם. כמו כן, יש את היועצים החיצוניים, דורון מנהל הכספים וכמובן ליאורה לה יש חלק רב בתהליך והיא תמיד שם, עם החזון הברור שלה שחייבים להצליח לבצע את השיוך. עבור זה הם משקיעים משאבים ומאמצים וכמובן יוני קודם ושקד עכשיו שעובדים על התהליך מהפן של הקהילה וכולנו הולכים על זה בפול גז".

כן, כבר אמרנו שהתהליך נמשך, שלא לומר נמרח, על פני יותר משני עשורים שחלפו מאז ההחלטה. נעה מודעת לכך. "תהליך שיוך הוא תהליך מורכב ביותר ואין פלא שהוא נמשך זמן רב. בשנה האחרונה התמקדנו בעיקר בתהליכים פנים-קיבוציים שהחשובים ביניהם הם הסדרת השימושים החורגים והשלמת תהליך תב"ע-פרצלציה (הסדרת גבולות המגרשים בקיבוץ הוותיק). בלי תהליך הסדרת השימושים, אין ולא יהיה שיוך מבחינת רמ"י ולכן הושקעו בו מאמצים כבירים כי מדובר בתכולה אדירה ששנים לא נגעו בה והגיע הזמן לסדר אותה".

זו אכן הייתה עבודה אינטנסיבית. "הייתה עבודה מקדימה רבה ולא פשוטה של סיזל וקובי אבן שושן, בכל הנושא של סיומי השכרה לעסקים שחלקם ממש נכנסו למרקם וללב של אנשים בגח"א והיו גם כאלה שכעסו פה, אבל זה היה חלק מהכורח של התהליך לקראת השיוך כי חייבים להתיישר לפי הכללים. היה גם צורך לחלק מחדש חללים רבים ל-25 מטרים ועסקים צריכים כעת להיות בבעלות חברי הקיבוץ ולמזלנו וכפי שאמרתי כבר, יש לנו צוות מעולה שעוסק בכך וצלחנו גם את זה".

אז לאן הגענו? "הגשנו את כל הסדרת השימושים החורגים. בהגשה כללנו את כל הפרטים והמידע על כל האזורים והמבנים השונים כולל מפות, מדידות, ייעוד השטח ומיקומו, סוגי השימושים בכל אזור ובכל מבנה, תקופות הזמן הרלוונטיות, גדלים של המבנים והחצרות ואיך הן הוסדרו או יוסדרו בעתיד. המכלול של כל 'המפלצת' הזו מסתכם בהגשה גדולה מאוד המאורגנת בצורה הכי מדויקת, מקצועית וברורה".

התעייפתם? יש עוד. "כאמור, תהליך נוסף שאנחנו צריכים להשלים הוא אישור תב"ע-פרצלציה בקיבוץ הוותיק שכן זה יאפשר לנו הגדרת גבולות מגרשים מוסדרים שעל בסיסם ניתן לבצע עסקת שיוך לכל בית אב. רק כאשר תכנית זו תאושר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה במועצה האזורית עמק חפר, נוכל להגיש את תיק השיוך של קיבוץ גבעת חיים איחוד (אשר יכלול עוד מסמכים רבים לפי דרישות ההגשה) לרשות מקרקעי ישראל".

מתי נצטרך לשלם? שואלים חברים רבים. "לצערנו גם כאן יש הרבה חוסר ודאות. לא פעם אנו חושבים ששלב מסויים בתהליך יקח פרק זמן מסוים אבל במציאות אותו שלב נתקע או מתעכב ובסוף זה לוקח פי שלוש או ארבע יותר זמן ממה שצפינו".

מסתבר שעד כה, העבודה והמאמץ השתלמו. "לאחר ההגשה של השימושים החורגים, קיבלנו פידבק ממש טוב מרמ"י וזה היה משמח מאוד כי דברים יוסדרו למעשה לטווח הרחוק וגם את הפיקוח של רמ"י עברנו בהצטיינות ועכשיו מחכים למאני-טיים תרתי משמע – לקביעת השומה של השימושים החורגים שתגיע כנראה בחצי השנה הקרובה. אנחנו מקווים מאוד להגיש את תיק השיוך בעוד כשנה לכל היותר (לאחר אישור התב"ע פרצלציה) וכשנה לאחר מכן לקבל את השומה מרמ"י אשר תקבע את שווי הקרקע של מגרשי המגורים. בהמשך לכך, תתחיל להתבצע עסקת השיוך בפועל".

אה – השומה. אותו ענן ההופך כבד יותר ויותר עם כל יום שעובר, אותו ענן המטיל צל גדל והולך על מורדות גבעת חיים איחוד. כן, אותו ענן.

"אני מקווה מאוד שאנשים מבינים כי היום הזה מתקרב ומתארגנים לקראתו, כי הוא יבוא", אומרת נעה כשאנחנו מדסקסים את נושא הכסף. מתברר כי בקיבוץ לא רחוק מכאן נקבע בעת האחרונה שווי של כמליון שקלים עבור 33 אחוזים מערך הקרקע, כך שסביר להעריך שהשומה שתהיה כאן יכולה בהחלט להיות סביב ערכים כאלה – ואף יותר.

אבל רגע, אל תתעלפו, יש עם מה ועם מי לעבוד. "ברמה הקיבוצית יש נסיון מצטבר והולך בעבודה עם הבנקים הגדולים שמכירים כבר את נושא השיוך בקיבוצים ופיתחו כלי מימון לצורך זה. חייבים להדגיש פה – אין קסמים. מדובר בהלוואה שצריך לקחת ולהחזיר. יש פה אנשים שאומרים לי 'רק שלא יגיע היום הזה' או "אולי ערך הנדל"ן בעמק חפר יירד ואז השומה לא תהיה גבוהה', אבל צריכים להיות מחוברים למציאות. לפחות כעת, הזמן לא לטובתנו, משום שהיסטורית בישראל המגמה ברורה: ככל שחולף הזמן, עולים מחירי הקרקע. מצידנו אנו עושים את הכל הכי מהר שאפשר והכי טוב שאפשר, אבל כפי שכבר הבנתם, מדובר בתהליך כל כך מורכב שחלקו הגדול לא תלוי בנו. כשיתקרב מועד השיוך יהיו פה יועצי משכנתאות, כי סביר שחברים רבים יצטרכו ייעוץ אישי בנוגע לאפשרויות המימון המתאימות להם בהתאם לנתונים אישיים פרטניים כגון גיל, מצב משפחתי, הון עצמי, יכולות החזר חודשי ועוד. חשוב לציין, כי ישנן גם משכנתאות המתאימות לגיל השלישי שמטרתן לאפשר לחברים מבוגרים קבלת מימון לצורך ביצוע עסקת השיוך שלהם מבלי להכביד על התזרים השוטף. העמקה בנושא המימון תתבצע לאחר הגשת תיק השיוך לרמ"י, ובסמוך יותר לביצוע העסקה".

נעה אומרת כי בראייתה, השיוך הוא נושא קהילתי. "יבואו עוד אתגרים, אבל אסור להיבהל וצריך לצלוח אותם. הקיבוץ יצטרך להתאמץ כדי שכולם יעברו את הנהר וצריך לדעת שגם הקיבוץ בעצמו ישלם עשרות מיליונים, למשל על שיוך שכונת החיילים שעל המבנים שם משלמים 91 אחוזים. מדובר בדירות שגודלן לא יעלה על 55 מטרים שאינן משוייכות לחברים אלא נשארות בשימוש הקיבוץ ונועדו להשכרה לצמיתות. זו הסתכלות פרופר חברתית, על-מנת לשמור לקיבוץ יחידות מעבר, או יחידות למשפחות קטנות/צעירות. יכולנו לוותר ולחסוך כסף רב, אבל יש פה ראייה קהילתית. צריך לזכור גם שהקיבוץ לא יוכל להלוות לחברים סכומים גדולים לצורך השיוך ולכן אני שוב מדגישה את הצורך בהיערכות של כל משפחה בנושא הכסף".

היא אומרת כי חלק מכובד מהאחריות על כתפיה נובעת מקבלת החלטות בתנאי אי-וודאות. "לא פעם רמ"י משנה מדיניות או דרישות ואנו נאלצים לקדם תהליכים בחוסר וודאות וכמובן, כפי שכבר אמרנו, יש גם חוסר ודאות לגבי המחיר ולכן אני לא תמיד יודעת מה לענות לחברים. אני מבטיחה שכל מה שאני יודעת, אני אומרת".

זו נקודה מעניינת ואני שואל אותה איך זה לעבוד בקיבוץ, מול חברות וחברי הקיבוץ. "יש הרבה דברים טובים ומשמחים", היא מדגישה. "עזרה, עשיית טוב ותחושה שיש ערך מוסף לזה שאני מפה כי אני מכירה את האנשים ומבינה את ההקשרים והרגישויות. לעיתים זה ההיפך – מישהו כועס או לעומתי ואז בדיוק בגלל שאני מפה, זה מורכב וקשה יותר. אני טיפוס שלוקח ללב ולשני הצדדים זה מתבטא כאן. בקיבוצים אחרים בהם אני עובדת בנושא שיוך/צמיחה דמוגרפית/תהליך אחר, אני באה לעבוד וחוזרת הביתה וקל לי יותר להפריד כי אני לא משם".

באותו נושא – מי שזוכר, לפני כמה שנים היא רצתה להיות מנהלת קהילה פה. כן, גם לגביה יצא מכתב של "אזרחים מודאגים" והיא החליטה להסיר את מועמדותה. אני שואל אם תרצה בעתיד למלא פה תפקיד ניהולי. "כרגע אני לא יודעת", היא מחייכת בדיפלומטיות. "היום אני מפוכחת הרבה יותר לגבי השלכות אישיות ולגבי חוסן רגשי שלי. מי יודע? אם ארגיש שיש לי מה לתרום פה, אבדוק את האפשרות. בתפקידי מנהל קהילה או יו"ר יש מגע גדול מאוד עם האוכלוסייה כאן. זה מביא עימו מורכבות גדולה שצריך לחשוב טוב בפנים אם היא מתאימה".

טוב, הפגישה הבאה שלה כבר דופקת בדלת ואני יוצא החוצה ומייד פוגש את מזג-האוויר הקפוא שיחד עם נושא השיוך, עושה לי אסוציאציה מיידית לפזמון הידוע – "כל כך קר / קר שם בחוץ / מתי תתפסי / שהחיים / זה לא קיבוץ".

חברות וחברי קיבוץ יקרים,

אני מבקש לפתוח בתודה גדולה לכל אחת ואחד מכם. תודה על ההזדמנות שניתנה לי לנהל את הקהילה בגבעת חיים בארבע השנים האחרונות.
תודה על האמון, על השותפות ועל האפשרות להוביל תהליכים משמעותיים שחיזקו את גבעת חיים איחוד והכינו אותנו לעתיד שנמצא כבר מעבר לפינה.

שמחתי וראיתי בזכות לקחת חלק בעשייה עמוקה שנגעה כמעט בכל תחום בקיבוץ. תהליכים שלפעמים היו מורכבים, אבל תמיד היו מכוונים לטובתכם ולטובת הדורות הבאים. הקדנציה הזו הייתה אינטנסיבית, מאתגרת ומלאת אחריות, אך גם מתגמלת, מחזקת ומלמדת. אני מסכם אותה בתחושת גאווה גדולה ובתחושה אמיתית של שליחות שהתגשמה.

ההישגים המרכזיים בארבע השנים האחרונות

במהלך ארבע השנים האחרונות הובלתי שורה ארוכה של תהליכים משמעותיים שיחד יצרו שינוי מהותי באיכות החיים, בתפקוד המערכות וביכולת הניהולית של הקיבוץ.

אחד ההישגים הבולטים היה ייצוב תקציב הקהילה. לאחר שנים של גרעון, הצלחנו להפוך את המגמה וליצור מסגרת תקציבית יציבה ומאוזנת. ניהול תקציב של כ־45 מיליון ש"ח בשנה דרש עבודה מקצועית, בקרה הדוקה ותכנון ארוך טווח וכל אלה אפשרו לנו להשקיע במהלך הקדנציה כשישה מיליון ש"ח בשורה של פרויקטים קהילתיים – משיקום מבנים בשכונת החיילים והסטת קווי תשתית, דרך הוספת ממ"דים במערכת החינוך ושיקום חצרות הגנים ועד בניית תוכנית תנועה כוללת.

בתחום החינוך שמרנו על הרוח הקיבוצית ועל צוותים איכותיים, בתקופה בה יישובים רבים מתקשים בכך. בגיל הרך שמרנו על יציבות מקצועית ותקציבית ובחינוך החברתי הצלחנו לייצב את מערך ההדרכה, כך שמדריכים נשארים שנתיים ויותר, שינוי משמעותי לעומת העבר.

בתחום הדיור יצרתי סטנדרט ברור ואחיד לשכירות, סידרתי חוזים, הנהגתי סדר תור שקוף והבאתי לכך שכל פנייה של חבר או תושב מקבלת מענה ברור, הוגן ומסודר. בנוסף, שינוי מדיניות דירות החיילים יצר הכנסה שנתית של כ־450,000 ₪ לקיבוץ. לצד זאת, בניתי יחד עם מנהלי הענף, מנגנון מעקב שיפוצים המבטיח תחזוקה שוטפת ומעבר מסודר בין דיירים.

גם ענף המזון עבר שינוי משמעותי. נכנסתי למשבר שיפוץ המטבח והובלתי אותו עד לסיום מלא של הפרויקט. יחד עם אלה, פתחנו את המעדנייה, בנינו תוכנית עסקית שייצבה את הענף ושמתי דגש על שיפור איכות האוכל ויציבות כוח האדם. לאורך כל הדרך שמרתי על האיזון העדין בין חדר אוכל כמרכז קהילתי לבין אחריות תקציבית.

בכולבולית, יחד עם תניה, יצרתי מהפך אמיתי. שיפרנו את איכות ומגוון המוצרים על בסיס פידבק מהחברים, טיפחנו צוות מקצועי ומסור, שיפרנו את הנראות והגדלנו משמעותית את המחזור ואת ההכנסות, תוך שמירה על ערך קהילתי ולא רק עסקי.

את הבריכה, שהופעלה שנים רבות באופן פרטי, החזרתי לניהול הקיבוץ. עשיתי זאת ברגישות רבה ותוך שמירה על האינטרסים של החברים ועל רווחיות תפעולית. התוצאה היא נכס קהילתי מתפקד היטב.

בענף הבינוי ביצעתי שינוי מבני משמעותי: פירקתי את הקונספט הישן ובניתי מודל חדש המפריד בין תחזוקה שוטפת של היישוב וניהול ופיקוח על פרויקטים ציבוריים. בענף הנוי התמודדתי עם אחד הוויכוחים העמוקים ביותר בקיבוץ, בין גינון בר-קיימא לבין גינון מסורתי. יזמתי תהליך שקוף ומבוסס שיתוף ציבור, שאותו יש להמשיך ולדייק גם בהיבט החברתי וגם בהיבט התקציב גם לאחר סיום תפקידי.

בתחום התקשורת ביצענו קפיצת מדרגה טכנולוגית. לאחר שתשתיות המתגים לא הוחלפו 12 שנים, הובלתי יחד עם ועדת תקשורת שדרוג כולל של כל מערך התקשורת, מה שמאפשר היום לכל החברים ליהנות מחיבור אינטרנט יציב, מהיר ומתאים לעולם הדיגיטלי המתפתח.

בתחום התרבות המשכתי לתמוך במסורות קהילתיות ובאירועים המחזקים את החיבורים בין החברים. הארכיון עבר דיגיטציה מקיפה לשימור ההיסטוריה המקומית ובמקביל קמו יוזמות חדשות כמו חנות יד שנייה והמועדון הסגול לצעירים, יוזמות שהפכו לחלק מהמרקם החברתי.

בפרויקטים הגדולים ובראשם שכונה ג’, ניהלתי תהליך מורכב בין עשרות גורמים: בונים, מנהלת, קבלנים, חברה מנהלת ומפקחים. הובלתי את העבודה התקציבית, התכנונית והקהילתית, שמרתי על שקיפות מלאה מול הציבור והיום, כשהבתים הראשונים מתחילים להתאכלס, ניתן לראות את התוצאה הברורה של עבודה מתמשכת ועקבית.

בתחום השיוך הובלתי את עדכון המפות לכלל החברים, סגרתי הסכמים מורכבים עם בעלי חובות וטיפלתי בעשרות מקרים של יורשים, חופשות ארוכות ובנים תלויים. כל זאת ברגישות רבה מתוך איזון בין נהלי הקיבוץ לבין הערכים הקיבוציים.

בתקופות חירום נדרשנו לעמוד במבחן אמיתי. הובלתי את ניהול החירום יחד עם צח"י וכיתת הכוננות, הסתמכתי על נסיוני מפיקוד העורף ויחד הצלחנו לייצר תפקוד יציב, רגוע ואחראי. בתקופות מורכבות נקלטו כאן כ־40 משפחות בזמן אמת והקהילה הפגינה חוזק יוצא דופן.

במבט רחב, ארבע השנים הללו היו שנים של בנייה, של יסודות, של תהליכים, של מסגרות ניהוליות ושל קהילה שמתחזקת ומתעצבת.

לסיום

עם סיום הקדנציה, אני מביט על ארבע השנים האחרונות בתחושת גאווה עמוקה. עשינו דרך ארוכה, ביססנו יסודות חזקים ויצרנו תהליכים אשר ילוו את הקיבוץ לשנים קדימה.

אני רוצה לברך את שקד אביב בכניסתו לתפקיד מנהל הקהילה. אני משוכנע שהוא יוביל את הקיבוץ ברגישות, בשיקול דעת ובאחריות. אני עומד לצידו באופן מלא בתקופת החפיפה ואמשיך לסייע בכל צורך גם לאחר מכן, מתוך מחויבות עמוקה לגבעת חיים איחוד ולחברים. תודה על הזכות להוביל אתכם. uתודה לכל מי שלקח חלק בעשייה, בעבודה היומיומית ובעיצוב דרכה של הקהילה שלנו.

בתאריך 12.12.2002 החלטנו על "היום הקובע" אצלנו בקיבוץ ומאותו היום הפכנו מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש. להחלטה זו היו היבטים רבים: אחריות החבר על פרנסתו, שינויים מבניים ושינויי תקנון ועוד. באותה ההזדמנות החלטנו גם על תהליך שיוך הדירות – מהקיבוץ לחברים.

בשונה מקיבוצים אחרים בהם הוחלט על שיוך דירות ולא הוחלט איזה בית שייך למי, אצלנו התברר מהר מאוד שכל משפחה מקבלת את הבית בו היא גרה ואכן – לאחר 10 שנים, נכנס אחרון החברים לדירה משלו.

ומה לגבי משפחות חברים שהלכו לעולמם? היו משפחות בהן אחד מבני המשפחה נכנס לגור בבית ולעומתן משפחות שהחליטו למכור את הבית לבן קיבוץ בתהליך שעליו החליט הקיבוץ.

בתקופת הקיבוץ השיתופי הייתה ועדת דירות קובעת מי יגור היכן ומעגל החיים "העביר אותך" משכונה לשכונה: מהנעורים, לחיילים, לקוטג'ים (ולפני כן בשיכון "מהעיר אל הכפר" ושכונת הצריפים) ובהמשך לדירות המשפחתיות. ההגיון של שיוך הדירות היה שונה, מכיוון שהיה נוצר צורך להשוות את התנאים ולתת לכל משפחה דירה בגודל ובסטנדרט פחות או יותר דומה.

איך עשו זאת? השיטה המרכזית הייתה לשפץ ולהגדיל דירות, כך חוברו להן יחדיו דירות בשכונת הרכבות (ליד החיילים) בקוטג'ים ועוד. את כל זאת היה צריך להחליט ולנהל ובתהליך קהילתי שכלל שיחות, קבוצות ואפילו סוף שבוע בגליל, התקבלו החלטות חדשות בכל תחומי החיים וגם בנושא הדיור והשיוך.

לאחר 23 שנים החלטתי לבדוק מה היו תוצאות התהליך. בדקתי את דירות דור המייסדים כדי לבחון מה איתן כיום. היו 61 דירות לשיוך, מהן 55 אחוזים עברו ליורשים מהמשפחה, 26 אחוזים נמכרו לבני קיבוץ ועוד 19 אחוזים ממתינות לשיוך.

ומה אתם חושבים? האם התהליך הצליח? מה יעלה בגורל הדירות שטרם שוייכו או נמכרו? האם זה בכלל עניינו של הקיבוץ? או של כל משפחה ומשפחה? לדעתי זו משימה שהקיבוץ לקח על עצמו ביום הקובע וצריך להשלים אותה. אנחנו עדיין בתוך התהליך הזה.

מערכת השכרת הדירות בקיבוץ, המשרתת מאות אנשים, מחייבת תחזוקה שוטפת ומגלגלת מחזור כספי משמעותי והיא מרכיב חשוב ורב ערך לבני הקיבוץ, הדיירים האחרים המתגוררים פה ומקור כלכלי וחברתי משמעותי לקהילה.

"זה לא קורה מעצמו ואין לקחת את זה כמובן מאליו", אומרת חן פרי המכהנת כבר כמעט שנתיים בתפקיד אחראית / מנהלת הדירות להשכרה של הקיבוץ בחצי משרה וגם עובדת בקופ"ח "מכבי" כמנהלת הפורטל הארגוני. היא מספרת לעלון על הדירות להשכרה בקיבוץ – מקור הכנסה משמעותי ונושא "חם" מבחינה חברתית, משפחתית וקיבוצית.

בנוסף לדירות הרבות המושכרות ע"י משפחות כאן, יש כ-120 דירות של הקיבוץ, בגדלים שונים, המושכרות למשפחות מהקיבוץ או קשורות לקיבוץ והביקוש הוא עצום. כידוע, שוק הדירות להשכרה באזורנו פעיל ודינמי מאוד וגם לא כל-כך זול. למרות זאת, חן אומרת כי המחירים שלנו תחרותיים ולא ניתנים להגדרה כגבוהים בעמק חפר.

מתוך 34 משפחות הגרות בקיבוץ המיועדות לעבור לשכונה ג' , רק כמחצית גרות בדירות של הקיבוץ. 17 משפחות אחרות שוכרות דירות פרטיות של חברים ומשפחות בגח"א בעוד שאר המשפחות יגיעו לשכונה ג' מבחוץ או מחו"ל.

הדירות להשכרה של הקיבוץ מפוזרות בכמה מרכזים: שכונת החיילים והתלתונים, שכונת הנעורים לשעבר, בה גרים בעיקר בנות ובני משק ומשפחותיהם, דירות רווחה (הפעוטונים לשעבר) ודירות במלונית (האולפן לשעבר).

תחום האחריות של חן כולל את הנושאים הבאים:

1. איתור שוכרים בכפוף לתקנון הדירות ולתור והשכרתן באמצעות חוזה. חן פועלת לפי נוסחה שקופה עליה הוחלט בהנהלה, הכוללת התייחסות לגיל הפונים, מספר הילדים ואחים הגרים בקיבוץ. ותק הורי הפונים אינו גורם הנכנס לנוסחה.
2. לוודא כי כל הדירות מושכרות ומאוישות והדיירים מצויידים בידע על הקיבוץ ומוסדותיו.
3. הסדרת גביית שכר הדירה בידי הנהלת החשבונות.
4. טיפול ואחזקה מול אנשי מקצוע וקבלנים בקיבוץ ומחוצה לו.
5. לוודא שהשוכרים עומדים בדרישות החוזים ובתקנוני ושירותי הקיבוץ הרלבנטיים.
6. יישום החלטות הנהלת הקיבוץ במקרים בהם נדרשת חריגה מהתור.

לדברי חן, העבודה מחייבת זמינות בשעות ובאחריות 24/7. אם צריך תיקון מים, חשמל, מזגן וכו', היא חייבת למצוא פתרון כמעט בזמן-אמת, מה שמחייב תקשורת טלפונית / וואטסאפ עם אנשי המקצוע בוקר, צהריים וערב. כשמדובר בדירות רבות, גם התקלות רבות, במיוחד כשדירות אלה ברובן ישנות ומחייבות אחזקה הולמת.

"אני נותנת עדיפות בעבודות אחזקה לאנשים מהקיבוץ או שעובדים בקיבוץ", היא מסבירה. "יצרתי טופס פניות לטיפול בתקלות (ראו דוגמא) והשוכרים משתמשים בו לקבלת טיפול מנותני השירות. רוב המידע הרלבנטי נמצא בטופס שמולא ע"י השוכרים והמידע הנצבר מהטפסים, מסייע באיתור דירות בעייתיות ותקלות חוזרות".

מחירי הדירות הסבירים והשירות כאן, לדבריה, ברמה גבוהה מבחינת זמינות אנשי השירות ואיכות העבודה. תקלה מטופלת ביום הפניה ולכל המאוחר ביום שלאחריו. "לקראת המעבר לשכונה ג', פרסמתי קול-קורא להרשמה לדירות המתפנות. מספר המשפחות שנרשמו כבר בזמן הקצר מאז הפרסום, גדול בהרבה ממספר הדירות הזמינות. עד כה, רוב הדירות הגדולות (משפחתיות) לא מתפנות ואין תחלופה. זה כמובן יהיה שונה עם המעבר של משפחות לשכונה ג'. דירות החדר עוברות תחלופה רבה, המחייבות מעורבות שוטפת שלי. חלק מהדיירים הן עובדות ועובדי מערכות החינוך המהווים חלק משמעותי מהתחלופה. כמעט בכל הדירות גרים בני קיבוץ".

גבעת חיים הוא קיבוץ מבוקש מאוד, בזכות איכות החדרים ושכר-הדירה, אך גם בזכות מה שהקיבוץ מציע, כמו מערכת חינוך איכותית (ראה כתבה אחרת בעלון זה) חדר-אוכל פעיל, קופ"ח כולל בית-מרקחת, בריכת שחיה סגורה הפעילה 364 ימים בשנה, "לגעת-בחיות", האורווה, מסעדות, בתי קפה ועוד. זה מתבטא בביקוש רב לדירות כאן.

חן אומרת שהנוסחה שנקבעה תשמש לקביעת זהותן של המשפחות שיוכלו לשכור דירות שיתפנו עם המעבר לשכונה ג'. מקרים יוצאי דופן יועברו למנהל הקהילה, הרשאי לחרוג מהתור כשהנסיבות מצדיקות זאת. בשלב זה, כאמור, פנו יותר מכפול ממספר הדירות שתהיינה זמינות ותעבורנה שיפוץ לפי הצורך, לאחר שגרו בהן שנים רבות.

"חלק מתפקידי בעניין זה הוא עריכת מכרזים במקרים של שיפוץ משמעותי, כך שהעבודה לא תינתן בהכרח לקבלן או בעל מקצוע מהקיבוץ".

חברות וחברים יקרים, עם פתיחת השנה החדשה אני רוצה לאחל לכולנו שנה טובה, פורייה ומלאת בריאות, יצירה ושיתוף פעולה. זו תקופה מאתגרת לכולנו ונקווה שהשנה הקרובה תהיה בסימן סיום המלחמה והחזרת החטופים. זו הזדמנות לעדכן אתכם בנעשה בתקופה האחרונה בתחומים המרכזיים המעסיקים את כולנו.

שכונה ג’ – מתקרבים לאכלוס

זה רגע מיוחד ומרגש עבור כולנו: בסוף נובמבר יתחילו להיכנס לשכונה ג’ המשפחות הראשונות מתוך 60 משפחות חדשות, כולם בני ובנות המקום, שחיכו לבית בקיבוץ למעלה מעשור. עבורי, כמנהל קהילה, יש תחושת סיפוק גדולה לראות חלום זה מתגשם. משפחות צעירות (וכאלה שכבר התבגרו) עם ילדים קטנים וגדולים, הבונות כאן את ביתן לעתיד. בכניסתם, כל משפחה עברה שיחת קליטה אישית ותצוייד בחוברת קליטה שתסייע לה להשתלב בצורה מיטבית בחיי הקיבוץ בתור חברים למרות שמרבית המשפחות הן בנים ובנות המקום שכבר מתגוררים כיום בקיבוץ.

במקומם יגיעו תושבים חדשים שיתפסו את הדירות שהם עוזבים ולכן, בפועל, מדובר בתוספת אמיתית של כ־200 תושבים לקיבוץ, גידול משמעותי של כ־15% מאוכלוסיית גבעת חיים. זה שינוי דרמטי שיביא עמו הזדמנויות חדשות לצד אתגרים של צמיחה והתאקלמות. האכלוס יתבצע בשלבים: בסוף נובמבר, נתחיל לתת מפתחות ל-18 בתי אב ראשונים, בינואר/פברואר יצטרפו עוד 26 ובמרץ אפריל 16 נוספים. בהתאם לקצב זה, יושלמו תוכנית הפיתוח הכוללות, מדרכות וכבישים, תאורת רחובות וכן חיבורי תשתיות המים, החשמל וביוב לבתי הדיירים. אסיפת דיירים בנושא מסירת הבתים תתקיים ב-25 בספטמבר 2025.

תשתיות והשקעות

ודאי שמתם לב להשקעות בתשתיות הציבוריות ברחבי הקיבוץ. בתחום החינוך אנו בונים ממ"דים חדשים שיעזרו לנו לתת מענה לצרכים של גידול מספר הילדים הקיים ולשמש גם כמרחב מוגן תקני בשעת מלחמה (והלוואי ולא נצטרך).

בשכונת החיילים אנו ממשיכים את שיפוץ המבנים שנבנו בסוף שנות ה־70, שנדרשו לתיקון יסודות וקורות שנסדקו וגרמו לנזקים במבנה. לפני שנתיים שופצו שלושה מבנים והשנה השלמנו שיפוץ נוסף של שלושה מבנים, בהתאם להנחיות הקונסטרוקטור. בנוסף, בוצעו מספר שיפוצים ושדרוגים נקודתיים: הוחלף הגג שסבל מדליפות במרכזון ז’-ט’, בפעוטונים הותקנה פרגולה חדשה לשיפור הצל והנוחות והמועדון "הסגול" המרכז את פעילות הצעירים, שופץ ורוענן כדי לאפשר מסגרת נוחה ואטרקטיבית לפעילות החברתית. במקביל לאכלוס שכונה ג’ ובשיתוף פעולה עם המועצה, יוחלפו החל מחודש נובמבר הקרוב פחי האשפה הקיימים במיכלים גדולים יותר, שיותאמו לגידול באוכלוסייה.

כביש מקורות

הנחת קו צינור המים של מקורות הושלמה בהתאם ללוח הזמנים ובימים אלו החלו עבודות השיקום והתשתיות. לצערנו, התכניות שאושרו על-ידי הקיבוץ לפני שמונה שנים ויצאו למכרז של מקורות, לא תאמו עוד את הצרכים העדכניים. לאחר עבודת מטה שכללה שכירת מהנדס תנועה, הוכנה תכנית חדשה הכוללת תוספת חניות שיעניקו מענה למצוקת החנייה במקום. לאחר משא ומתן מול מקורות, התכנית החדשה אושרה ומבוצעת.

במהלך העבודות פגעה חברת מקורות בתשתיות הקיבוץ. החברה לקחה אחריות מלאה, מתקנת את הליקויים ומשלמת על כל הנזקים שנגרמו. לצערי, תוך כדי עבודה התברר כי בעל תפקיד מהחשמלייה פעל שלא בסמכות ונתן על דעת עצמו אישורים שונים לחברת מקורות וזאת מבלי לערב את חזי שמונה רשמית לפקח על העבודות מטעם הקיבוץ. אותו החבר (שכתב כתבה מטעה ולא מדוייקת בעלון הקודם) אף נתן אישורים לעבודות שלא תאמו את התוכניות המאושרות, מה שהיה עלול לגרום לנזק כלכלי משמעותי לקיבוץ. כמנהל קהילה, אני מתחייב להמשיך להקפיד שכל המנהלים יפעלו על פי הנהלים והכללים של הקיבוץ ובשקיפות מלאה מול הגורמים המוסמכים, כדי להבטיח שהקיבוץ לא ייפגע מתהליכים לא מוסדרים.

חינוך בגבעת חיים

אנחנו שמחים לראות את הילודה הגדולה בקיבוץ ואת הרישום המרשים לבית התינוקות. האם ידעתם שרוב שמות הילדים החדשים מתחילים באות א’? מערכת החינוך פתחה את שנת הלימודים באופן חלק, לאחר מספר שינויים שנעשו במהלך הקיץ. חלק מהשינויים נבעו מהאתגרים הכלכליים ובמיוחד מהחלטת הממשלה על העלאת שכר המינימום. החלטנו שגם אנחנו נעלה את שכר העובדים, אך מבלי להעלות את שכר הלימוד שנקבע למשפחות. כדי לאזן את התקציב נקטנו בכמה צעדי ייעול.

בתחילת 2025 תכננו לקיים ערב קהילתי משותף בו נדון בשאלה איך אנחנו רואים את מערכת החינוך בגבעת חיים, אך לצערנו הדבר נדחה בשל העיסוק בפרשת המעילה. לאחר החגים נקיים מספר מפגשים ייעודיים כדי לחשוב יחד על חזון ועתיד מערכת החינוך שלנו. בחינוך הבלתי פורמאלי אנו ממשיכים להשקיע רבות בבני הנוער, עם דגש על אחריות, שייכות והצבת גבולות, נושא שהם, כצפוי, מנסים לעיתים לחצות. אנו פונים גם להורים, לשוחח עם ילדיכם על מה הם עושים בשעות הפנאי, לוודא היכן הם מבלים ולעקוב מקרוב אחרי שאלות של שתיית אלכוהול או מעורבות באירועי וונדליזם בקיבוץ ובסביבה. שותפות ההורים היא מפתח להצלחת התהליך וצוות החינוך כאן כדי לעבוד אתכם ביחד.

תחום הדיור

אני מקיים פגישות עם יורשים בנוגע לבתים של חברים שנפטרו. בהתאם לתקנון הקיבוץ ולוחות הזמנים נדרשות המשפחות להחליט אם לשמור את הבית במסגרת המשפחה או להעבירו למכרז. הקיבוץ ממשיך להקפיד ולכפות את נהלי הקיבוץ בנושא זה, על-מנת לשמור על שוויון, סדר והוגנות בין כל החברים והמשפחות. משפחות רבות נמצאות בימים אלו בהליכי הכרעה פנימיים – האם לשמור על הנכס במסגרת המשפחתית או לוותר עליו ולהעבירו למכרז, בהתאם להוראות התקנון. בנוסף, הנהלת הקיבוץ קיבלה החלטה על עדכון נוהל חופשה מיוחדת. הנושא יובא בקרוב לדיון במועצה ולאחר מכן יועבר להכרעת האסיפה. מדובר במהלך חשוב שמטרתו להסדיר את הכללים באופן ברור ושקוף יותר.

החל מחודש נובמבר צפויים שינויים נרחבים במגורים בתוך הקיבוץ: כ־40 משפחות יעזבו את דירות הקיבוץ ודירות חברים ולשם כך אנו נערכים מראש עם רישום מוקדם לדירות שמתפנות, לצד היערכות לקליטת תושבים חדשים, כדי לוודא שהמעבר יתבצע בצורה מסודרת וחלקה. מציע לעקוב אחרי הפרסומים השונים ולהירשם בזמן.

אני מודה לכולכם על המעורבות ושיתוף הפעולה. השנה החדשה מזמינה אותנו להמשיך יחד בבניית קיבוץ איתן, חם ומתקדם. לא הספקתי להתייחס הפעם גם לנושאים חשובים נוספים: ענף הנוי, תחום התקשורת, חדר האוכל, כולבולית, עדכון נהלים בעקבות המעילה ועוד נושאים רבים העולים על שולחני. נעסוק בהם בעדכון הבא.

שנה טובה לכל בית גבעת חיים איחוד.

הייתה ברירה? הסכמתי. 

בתהלוכת חג השבועות, תוך כדי שאני משפריץ מים מהעגלה, קבעתי איתו ולאחרונה התייצבתי אצלו, הוא הכין לי קפה במו ידיו והתחלנו לדבר.

"כמו רוב חברי גח"א, גם אני ידעתי שיש קרן כזו, אבל לא ממש התעניינתי מה היא עושה ואיך היא בנויה", הוא מודה. "ומכיוון שאני משוכנע שרבים לא יודעים, בוא נתחיל בהסבר – מה היא קרן מילואים? מדובר בגוף פיננסי ייעודי המיועד להחזיק רזרבה של כספים ומכאן נגזר השם מילואים, כלומר עתודת חירום, הקרן מיועדת לחברים ("נהנים") שהיו חברי קיבוץ ביום הקובע. לאורך השנים נקרא גוף זה 'קבוצת ה-400', 'הדרים' וקרן המילואים שייכת אך ורק לאותה חבורה, כשלמרות השם קבוצת ה-400, נותרו כיום בחיים 271 נהנים שהם חברי הקרן", מסבר יוסי את האוזן.

מתברר שאני לא היחיד שפנה אליו בעקבות מינויו. "כמו שנכנסתי לתפקיד, פנו אלי חברים ואמרו שיש בקרן כסף רב ושצריך לחלק לחברים מהרווחים. פה יש להסביר: הקרן מתנהלת לפי חוקי רשם האגודות השיתופיות והיא מחוייבת לפעול לפי הוראותיו, למשל –  קרנות מילואים אינן רשאיות לחלק רווחים מכספיהן ובגבעת חיים איחוד השימוש בכספי הקרן מיועד כיום לקצבאות סיעוד ולהלוואות לנהנים".

טוב נו – ולשאלת מיליוני הדולרים – כמה יש בקרן כעת? "נכון להיום (תחילת יוני 2025) יש בקרן מעל 20 מיליון שקלים. כרגע מקבלים 25 נשים וגברים מהקרן קצבת סיעוד ואילו 14 נהנים נמצאים בתהליכים של החזרת הלוואה", פורט יוסי. "הלוואות ניתנות רק לחברי הקרן, אך הם רשאים להעביר לילדיהם, בתנאי שלא מדובר בהלוואה למטרות עסקיות".

יוסי אומר כי כספי הקרן מושקעים בפיזור גדול במספר חברות פיננסיות ובעיקר בסיכון נמוך, משום שכיום אין כניסת כספים לקרן. "אני מתייעץ עם חברות השקעות בנוגע לכיווני ההשקעה ויחד עם אבי פרנקל, גזבר הקרן, מבצעים כל שנתיים בדיקה אקטוארית כדי לוודא שיש סכום מספיק. כל פעולה כספית בקרן מתבצעת עם חתימה של שני מורשי חתימה מתוך שלושה: דינה הרטמן, חברת הנהלת הקרן, אבי פרנקל הגזבר ואני".

פעם בשנה בודק מבקר הקרן השכיר את פעילות הקרן מבחינה כספית ומנהלתית. בנוסף ובעקבות המעילה שהתגלתה בהנהלת החשבונות, שכר הקיבוץ חברה חיצונית שתבדוק ותמליץ על דרכים למניעת הישנות מעילות נוספות וגם אנחנו (קרן מילואים) ביקשנו להיכלל בבדיקה זו.

"הכספים מגיעים לקרן מתאגידים השייכים לקבוצת ה-400 כגון מכירת 'פריגת' או מכירה עתידית של תנובה ו/או חלוקת רווחים מתאגידים אלו. כאשר מתקבלים כספים כאלה, הולכים 65 אחוזים לחברי קבוצת  ה-400, 20 אחוזים לתשתיות הקיבוץ ועוד 15 אחוזים לקרן מילואים".

מחוץ למכירת תנובה בעתיד, שכרגע אין צפי, אם בכלל, אין כספים עתידיים הצפויים להיכנס לקרן. "לכן חייבים לנהוג בחוכמה ובזהירות בסכום הקיים, משום שצריך להשאיר כסף עד מותו של אחרון הנהנים".

וכאן יוסי נכנס לתפקידו. "אני מאמין מאוד בקדנציות, כי כל פעם שנכנס מישהו חדש יש לו זווית ראייה אחרת, הוא מביא שינויים ומרענן ולצערנו הדוגמה הטובה ביותר היא המעילה שהיתה בהנהלת החשבונות ורק כשהגיעה מנהלת חשבונות חדשה, היא הביאה עיניים חדשות שבחנו הכל בצורה אחרת ועלתה על המעילה. אני גם מאמין שמה שלא עושים בחצי השנה הראשונה, לא יקרה ולכן אני מוביל כעת שינויים".

מה למשל?

"תקנון הקרן קובע כי כאשר יישארו בקרן רק 50 נהנים בחיים (אני צופה שזה יקרה בעוד כ-30 שנים) תיסגר הקרן והכסף יחולק רק ביניהם. אני מוביל שינוי שייקבע שכאשר יישארו 50 נהנים אחרונים בחיים, נבצע אקטואריה (תחזית פיננסית) לסכום שיידרש עבור סיעוד לאותם 50 ואותו סכום יועבר לקופת הרווחה בקיבוץ או לכל גוף אחר מקצועי שהנהלת הקרן תחליט. יתרת הכסף תחולק לנהנים החיים ולכל יורשי ה-400, כל אחד לפי מספר המניות שהוא מחזיק".

השינוי השני, נוגע לקצבת סיעוד. "ההצדקה לקבלת קצבת סיעוד, היא למי שהוצאות המחייה שלו עלו באופן דרסטי בעקבות החמרה במצבו הסיעודי, כגון שכירת מטפל או תשלום בבית הסיעודי. ביטוח לאומי קבע שש דרגות סיעוד ואצלנו קיבלו מהקרן קצבת סיעוד כבר מהדרגות 1 ו-2 היותר נמוכות. השינוי בתקנון יקבע כי סיעוד יתקבל רק מדרגה 3 עם מטפל אישי או דרגה 4 ומעלה. למרות זאת ולפנים משורת הדין, תהיה רשאית ועדת הסיעוד בקיבוץ לתת  גם קצבה לדרגות נמוכות יותר. מצד אחד נחמיר בהגדרת קבלת סיעוד ומצד שני נעלה בסכום ניכר את הקצבה לאלו הזכאים לקבלה".

למרות שינוי הגדרות דרגות הסיעוד, מקבלי קצבת הסיעוד העכשווים, שאינם נכללים בהגדרות דרגות הסיעוד החדשות, לא יפגעו וימשיכו לקבל את אותה קצבת סיעוד שהם מקבלים כיום. ההבדל יהיה שמי שאינו נכלל בהגדרה החדשה לזכאות קצבת סיעוד (מדרגה 3 עם מטפל אישי או דרגה 4 ומעלה) לא יהיה זכאי לקבל את התוספת החדשה לפי הגדרות דרגות הסיעוד החדשות.

השינוי השלישי יחול בנושא ההלוואות שמעניקה הקרן. "אנו מתקרבים ליום בו רמ"י תבקש את תשלום השיוך לבתים שלנו. יש להבין שהתשלום לרמ"י הוא לפי בית אב ולא לפי חבר. בספירה מהירה שביצעתי, נמצא שמתוך 271 נהנים בקרן כיום, יש 180 בתי אב. להערכתי, חברים שביתם קטן מ- 142.5 ממ"ר (הרוב המוחלט) ישלמו בעת השיוך סכום הנע בין 170,000-200,000 ₪.  כל מ"ר נוסף, מעל 142.5 מ"ר, יביא להערכתי תוספת של  5,000-6,000 שקל. לשם כך אנו מקימים מכספי קרן מילואים קופת הלוואה ובה שבעה מילוני שקלים. ההלוואה תינתן לפי בתי אב ולא כהלוואה לחבר/ה יחיד/ה. בנוסף וכיוון שאיני רואה הצדקה לרווחי ריבית בקרן, כי סה"כ זה הכסף שלנו, נקטין את ריבית ההלוואה (כיום פריים + חצי אחוז = 6.5%) לסביבות 3.5-4 אחוזים, כשהמטרה רק לשמור על ערך הכסף ופריסה לחמש או שמונה שנים".

בצורה זו, מי שיקח הלוואה של 100,000 ₪ בריבית 4 אחוזים ויפרוס לחמש שנים, יחזיר כל חודש 1841 ₪ , ופריסה של שמונה שנים תביא לתשלום של 1280 ₪ בחודש.

"כמובן שאת כל השינויים המוצעים נביא לאסיפת הנהנים לקבלת אישור, אבל זאת רק אחרי שנקבל אישור מרשם האגודות השיתופיות לביצוע שינויים אלה", מדגיש יוסי. "ובהתחשב בבירוקרטיה הנהוגה במקומותינו, סביר שזה ייקח שישה עד תשעה חודשים.

פעילות חברי הנהלת הקרן נעשית בהתנדבות וללא שכר וכולנו מקווים שנצליח להביא תועלת לנהנים בה". כמובן שכל נהנה אשר מעוניין בעוד פרטים, או שמשהו אינו נהיר לו, מוזמן להתקשר ליוסי "רק לא בעת השנ"צ הקדוש !".

גבעת חיים איחוד עומדת בפתח שנה חדשה עם מגוון שינויים והזדמנויות. כאן אצלנו, בריאה הירוקה שלנו, אנחנו שותפים למסע של התחדשות ופיתוח – משכונה חדשה שתאוכלס בקרוב, ענף תיירות חדש, אורווה המועתקת למיקום חדש ועד לתהליכי שיוך דירות ותקציב מורכב שאושר לאחרונה ועוד.

כולנו עסוקים ברמות שונות בעיבוד והתמודדות עם מה שקרה ועדיין קורה במדינה שלנו ומסביבנו וזה לא פשוט. במקביל אנחנו ממשיכים לבנות ולפתח את חיי הקהילה שלנו בכל המישורים. הרשו לי לשתף אתכם, על קצה המזלג, בתמונת המצב ובתוכניות לשנה הקרובה.

צמיחה דמוגרפית ושינויים בנוף הקיבוץ

לקראת סוף השנה מתחיל אכלוס שכונה ג'. 109 חברים חדשים ייכנסו לבתיהם כשרבים מהם כבר חיים בקיבוץ. מעבר זה יוביל לפינוי נכסים רבים בשטח הקיבוץ ויפתח אפשרויות מגורים למבקשים להתגורר כאן.

מי שטייל לאחרונה בכיוון הרפת, דרך גן הירק ו"קפה ליאור", ודאי הבחין במיקומה של האורווה החדשה. העתקת האורווה, שנעשתה מכורח הסדרת שימושים מול המנהל, היא דוגמה מצוינת לכך ששינויים לעיתים מובילים לתוצאות משובחות. יפתח וצוותו עשו עבודה מדהימה בהקמת המתחם החדש.

פיתוח כלכלי והזדמנויות חדשות

לאחרונה הושק ענף חדש בקיבוץ – ענף התיירות. ענת אופיר שנבחרה להוביל את הענף, כבר החלה לפעול במרץ ובמפגש הציבורי שקיימה למדנו על הפוטנציאל של התחום לתרום לקיבוץ ולהיתרם ממנו.

מרפאת השיניים המקצועית שלנו התחדשה במכון צילום (במקום חדר התרבות ליד) מה שמעניק לה יתרון גדול בעמק ובסביבה.

פיתוח אזור התעסוקה הוא משימת הדגל שלנו לשנים הקרובות. זאב שטיין, הפרויקטור המנוסה שמונה לתפקיד, פועל יחד עם צוות היגוי להתגבר על האתגרים התכנוניים ועל הקשיים מול המועצה. אנו מקווים שלקראת סוף השנה נוכל להביא לאישור הצעה לשותף ומתווה עבודה עימו. במקביל, אנו ממשיכים לקדם את תהליך השיוך למרות האתגרים בעבודה מול המנהל. כעת אנו פועלים לסיום הסדרת השימושים, תנאי הכרחי להתקדמות עם תיק השיוך.

התחדשות בניהול

השנה נפרדנו מוועד ההנהלה הקודם שהוביל את הקיבוץ במשך ארבע שנים של פעילות ועשייה משמעותית. תודה לחברי ההנהלה היוצאת על השקעתם במפגשים השבועיים, בקריאת החומרים ובמעורבות. חברי ההנהלה החדשים, רובם בתפקיד זה לראשונה, מגלים רצינות, יכולת למידה, נכונות ורצון להוביל את הקיבוץ בשנים הקרובות.

בחודשים האחרונים התחדש גם הצוות הכלכלי-פיננסי: דורון לב, מנהל הכספים החדש, החליף את רויטל אברהמי באוקטובר ומיד "קפץ למים העמוקים" של תכנית המשק. במערך הנהלת החשבונות נפרדנו מאילנה יונגרמן, מנהלת החשבונות הוותיקה שיצאה לגמלאות, מגדעון כרמל שפנה לדרך חדשה ומזהבה צ'רבנקה שסיימה את תפקידה כחשבת שכר. במקומם הצטרפו מירי דניאל ממגל, אסנת רחמני ואיילת אסטליין (רכש מקומי חשוב). הצוות המתחדש עמל קשה להוביל שינויים שיתאימו טוב יותר למציאות של קיבוץ מתחדש ובוודאי שמתם לב לשינויים בנושא התקציב האישי, סוגיית הפנסיות ועוד.

בימים אלה, נבחרים גם חברי וחברות מועצה חדשים. המועצה היוצאת תרמה רבות לתהליכי השיח הציבורי ואני מודה לכל מי שעסק במלאכה ולמתמודדים החדשים שמוכנים להמשיך לתרום.

תוכנית משק 2025

לאחר עבודה מעמיקה ומקיפה של חודשים רבים, אושרה תוכנית המשק של גח"א לשנת 2025. התהליך נמשך זמן רב מהמתוכנן אך נעשה ביסודיות ובהעמקה רבה יותר מבשנים קודמות. המנהלים ומנהלי הענפים התגייסו לסייע והתוכנית עברה תהליכי אישור בוועדה הכלכלית, בהנהלה ובמועצה.

התוכנית משקפת את התהליכים והשינויים העוברים על הקיבוץ ומציעה דרכי התמודדות עם מגוון הסוגיות. הוטמעו בה כבר חלק מהשינויים הנדרשים וסומנו מטרות להמשך הטיפול במהלך השנה, במיוחד בתחום תהליכי הבקרה התקציביים ובעבודה הלא פשוטה מול הרשויות האזוריות והארציות.

פרויקטים קהילתיים

בשנה הקרובה נתמודד עם סוגיית תשתיות המים, נושא "רטוב" ובוער המלווה אותנו כבר שנים בכל אזורי הקיבוץ. השנה נדרש להכריע לגבי אופן הטיפול בתשתיות אלה.

נושא משמעותי שיגיע לדיון ציבורי השנה הוא נוהל "בנים תלויים בחבר". גילת שניר הובילה מהלך משמעותי בשנה האחרונה, בשיתוף אנשי מקצוע, ועדת "צרכים מיוחדים", הורים וצוות ההנהלה. השינויים נועדו לתת מעטפת מדויקת יותר ומענה לצרכים המשתנים. זה אחד התהליכים החשובים והערכיים ביותר שניתנה לנו הזכות כקהילה להעניק לחברינו ולבניהם ובנותיהם.

בנוסף, ממשיך להתקדם שיתוף הפעולה של הקיבוץ עם בית טרזין לשיפוץ בית וינה. לאחר דיונים בוועדת תכנון ובהנהלה, הוקמה ועדת היגוי המלווה את התהליך ואת שיתוף הציבור לקראת קבלת החלטות. הוועדה כבר קיימה מספר פגישות ומקדמת את הנושא במרץ.

סיכום ותקווה

2025 מסתמנת כשנה מלאת אתגרים אך גם עם הזדמנויות לצמיחה. אני גאה בקהילה שלנו וביכולתה להתמודד עם שינויים ולצעוד קדימה. השינוי החשוב ביותר שאני מאחלת לכולנו השנה הוא שובם של כל החטופים וחזרתה של השפיות למדינה. מי ייתן ונזכה לכך במהרה.

אני מזכירה לכם שבימי ראשון בין 12:00-14:00 אפשר להגיע לפגישה איתי ללא צורך בתיאום מראש.

מה לא עבר על פרוייקט שכונה ג' שיסגור עשור בעת השלמתו? מגיפת קורונה, מלחמת "חרבות ברזל", כמעט-מלחמת אזרחים בקיבוץ, חילופי קבלנים, צרות עם רמ"י ובעיקר מריטת עצבים מתמשכת שלעיתים נראית כנצחית

הכותרת של הכתבה הזו הייתה "כל מה שיכול היה להשתבש – השתבש" כי כפי שתקראו בהמשך, תהליך הקמת שכונה ג' אכן עונה במדוייק על ההגדרה הזו. אבל הראיון הזה נערך בערבו הקפוא של יום בו יצאו לחופש שלוש חטופות מרצועת עזה ולכן, הוחלט לאפשר לאופטימיות הזהירה לחלחל גם אל הכותרת. ואם אמרנו אופטימיות בהקשר שכונה ג', אמרנו תום בן חיים, חבר מנהלת השכונה.

"הייתי רווק עם בת זוג, צעיר ללא דאגות, אי אז בשנת 2016", הוא משחזר. "אמרו שיש הרשמה לשכונה חדשה וכדאי להירשם, בלי לחץ כי מי יודע? אולי זה יימשך כמה זמן". כן, מי אמר נבואות המגשימות עצמן?

כידוע וכזכור, הוחלט לבנות 60 בתי אב בשכונה, להבדיל משכונות א'-ב' המכילות כל אחת כמחצית. "זה אירוע מורכב ביותר שאיש לא שיער את עוצמתו", מסביר תום. "אחד ההיבטים המרכזיים הוא שלהבדיל משתי השכונות הראשונות – בשל המספר הגדול של הבתים, אין הומוגניות באוכלוסייה. יש כאן הכל מהכל, מבוגרים וצעירים, משפחות ובודדים במנעד רחב ביותר של צרכים, רצונות ושאיפות. לנהל ולהזיז פרוייקט כזה מצריך כמויות אנרגיה אדירות".

טוב, בואו נתחיל לרוץ עם ההיסטוריה. "על השכונה הוחלט כאמור ב-2016 אבל לא קרה עם זה הרבה, עד סוף 2018 כשנערכה הגרלת המגרשים עבור 60 משפחות", מתאר תום. "אבל אז הגיע הפנצ'ר הראשון עם פירוק מנהלת השכונה". כפי שתום מתאר, הפרוייקט שוב נכנס לתרדמת.

בשלב הזה מתברר שאי אפשר לבנות את השכונה מבלי להגדיל את חלקת המגורים. מתחיל דיון מורכב בקיבוץ הדורש התעמקות בתנאי השיוך ותמיכה ציבורית למהלך שישפיע על תזרים התשלום העתידי ורק ב-2019 אושרה בקלפי הגדלת חלקת המגורים.

באותם ימים השכונה נמצאת במקום לא טוב: היא הופכת למנוע של ויברציות שליליות והפרוייקט שכבר אז קיבל תדמית של תקוע, גורם למשהו לא טוב בקיבוץ. כמעט אף אחד לא הבין אז את המשמעות של פירוק מנהלת ובניית מנהלת חדשה. "זה היה צעד גדול אחורה וזה עשה נזק עצום מבחינה כלכלית, קהילתית, מקצועית וקיבוצית", מדגיש תום.

כדי לסבר את האוזן בפן הכלכלי, הוא מסביר כי אם בשנת 2018 עמדה עלות בניית בית על בערך 1,350,000 ₪, הרי שבעת כתיבת שורות אלה מדובר על פלוס-מינוס סכום של 1,850,000 ושוב – זו רק עלות בניית בית. הצפי כעת הוא כי כל משפחה תעמוד מול סכום כולל של מעל שלושה מיליון ש"ח לאחר השיוך.

בתחילת 2021 יש התעוררות, אז כבר שרון אולמן היא מנהלת הקהילה וממנים חברת ניהול חיצונית (ג'אסט מנג') והפרויקט חוזר לנוע קדימה.

ממשיכים בשנת 2021. "זו השנה בה הצטרפתי למנהלת הבנייה ביחד עם עופר נווה ומיכל בן נוח", זוכר תום. "זו תקופת קורונה, שכללה בין היתר סגרים ותקנות שהקשו על התכנסות וקידום פרוייקטים באופן כללי ואין הרבה מעורבות של הקיבוץ כי יש חברת ניהול. אנחנו, תושבי השכונה, טרם התקבלנו לחברות ועוסקים בינתיים בתכנון הבתים, על בסיס הדגמים שיש בשכונות א-ב, אבל משדרגים ומשפרים אותם ומטפלים בהכנה להיתרי בנייה".

במקביל יש שעון חול שגרגריו אוזלים עבור תושבי השכונה. "בסוף 2021 פוקע הסדר הביניים ולפני שיסתיים אנחנו חייבים להתקבל לחברות, להשלים תכנון, לסגור ערבויות בנקאיות ועוד מיליון דברים". יש לחץ בין הזמן האוזל והרצון לשפר ולשנות לפי לקחים מהשכונות הקודמות.

"אנחנו בלחץ ויש שיח מתוח בין הדיירים לקיבוץ שמכתיב את תנאיו, אבל ביולי  2021 אנחנו מתקבלים לחברות ואז ברור שזה קורה. אז גם מתחילה מערכת יחסים אחרת וחדשה עם הקיבוץ".

הוא עוצר רגע את הכרונולוגיה, כדי לדבר על מי שעושה אותה – האנשים ובייחוד נציגי הדיירים במנהלת. "מיכל בן נוח, עופר נווה ואני לא ממש הכרנו לפני כן וכל אחד מאיתנו בא מעולמו הפרטי והשונה. זה לא ייאמן מה שעברנו יחד כנציגי הדיירים במנהלת. הפכנו לצוות מצויין, יעיל, המשלים זה את זה בצורה מעולה וגם לחברים טובים".

התהליך המשיך אבל זה לא יהיה שכונה ג', אם הדברים יזרמו בצורה חלקה. "זזנו קדימה, אבל לא כמו שציפינו, למשל בנושא סגירת התוכניות האדריכליות ובסגירת המפרטים הטכניים של הבתים, שם נעזרנו ואנו נעזרים עד היום במשה סיטון האכפתי והמקצוען, שעשה איתנו כמויות אינסופיות של זומים בלילות וסייע לנו בכל היבטי הבנייה, לימד אותנו המון ונותן עד היום מזמנו ונסיונו עבור כולנו. דחפנו לשיפור המפרט ושיפור האדריכלות, בסיוע צוות אדריכליות מהשכונה המצויות בתחום".

הלאה – "ינואר 2022 מגישים חומרים לרמ"י ויוני ארי שנכנס לתפקידו כמה חודשים קודם לכן, מוביל, מעורב בפרוייקט ודוחף קדימה כמה שהוא יכול. יוני גם משנה את הטרמינולוגיה בפרויקט: מבנייה של 60 בתים, לקליטה של 60 משפחות, מסתיימת ההפרדה הזו בין שכונה ג' לבין הקיבוץ. יחד עם מנהלי הקיבוץ אנחנו מייצרים מצב של אינטרס אחד משותף לקיבוץ ולמשפחות להתקדם קדימה ולסיים את השכונה בצורה הטובה ביותר. התחושה הכללית בקיבוץ היא של תמיכה משמעותית בהתקדמות השכונה וקליטת המשפחות".

חושבים שאוטוטו בונים, אבל רגע לפני פסח, רמ"י מודיעים שאין היתר ל-60 מגרשים נוספים בתוך חלקת המגורים ולכן אין חתימה על היתרי הבנייה.

"נוצר פה פוטנציאל לפיצוץ אטומי, כי יש אישור לחתום על ההיתרים רק ל-20 יחידות ואת מי נבחר? איך נבנה רק לשליש? הבנו שחייבים להילחם על 40 המשפחות האחרות.

אנחנו מייצרים צוות עבודה בהובלתם של ליאורה וסיזל יחד עם רז, עו"ד של הנקלטים וחברת הניהול וכולם יחד מעלים הילוך ומתחילים לפעול בכל הכוח. סיזל התחיל ליסוע כל שבוע לרמ"י, להבין עם מי מדברים שם ואיך פותרים את המשבר הזה, הפעלנו משרדי עו"ד חיצוניים ולחצנו בכל הגזרות, כי הבנו שאם לא מצליחים, אז אין שכונה ג'".

ושוב, כמיטב המסורת השכונתית, נוצר לחץ. "החל להיווצר לחץ ומתח בין המשפחות – לחץ זמן, לחץ מהעתיד, לחץ כלכלי ובמשך כמעט שנה יש אווירה מתוחה מאוד במדרכות, תהליך של עליות ומורדות עד קבלת החתימות של רמ"י על היתרי הבנייה".

חשבתם שמעכשיו הכל טוב? "הדיירים רוצים גמישות בתכנון וכמעט לכולם יש מעצבי פנים וכך, כמעט בכל סוגייה, יש 120 דעות, פלוס הדעות של מעצבי הפנים, הסבתות ויש גם כאלה שמביאים את הדודות המעורבות. אנחנו אמפתיים, אבל יש כללים בפרוייקט ויש רמת אחידות שחייבת להישמר".

כשהחלו עבודות הפיתוח, מתחילים לדבר על משכנתאות, נערכים למכרז קבלנים, מוציאים מפרט טכני ובוחרים קבלן מנוסה. בספטמבר הוא קודח כלונסאות ואז? מגיע 7 באוקטובר.

אותו קבלן עוזב בהמשך בעקבות המלחמה, המנהלת מאתרת וממנה קבלן אחר שמוכן להיכנס מיידית לעבודה גם בזמן המלחמה. שוב מתחילים לעבוד אך צצות המון בעיות בעיקר בתחום כוח האדם שהוא בעייתי מאוד בשנת מלחמה, בקיצור אם הגעתם עד כאן, אתם בטח כבר מבינים שכל מה שיכול היה להשתבש – השתבש.

אבל תום מסכם באופטימיות הזו שאיכשהו שרדה את פרוייקט שכונה ג'. "עם זאת לא ויתרנו לרגע וראינו לנגד עינינו כל הזמן את המטרה בקצה הדרך. נכון להיום מתקדמת בניית הבתים בצורה יפה. צפויים כמובן מכשולים נוספים בדרך, אך אפשר להתחיל לראות את הסוף המיוחל: בתחילת 2026 אמור הקבלן למסור את הדירות האחרונות וכך. עשר שנים אחרי, אנחנו נתמקם בשכונה מצויינת שתהיה ביתנו בגבעת חיים איחוד".

הודעה הלקונית מנצנצת על המסך: "יוני ארי רוצה לפגוש אתכם". וזהו.

טוב, כעורכי העלון אנחנו מייד מסתקרנים – מה הוא רוצה? לבדוק איתנו למה כתבנו בעלון האחרון שיש אנשים שקופים בגח"א? להצהיר משהו לקהילה? התייצבנו בשעה היעודה וגילינו שבסך הכל מדובר בשיחה על תקציב העלון, לקראת 2025.

אכזבה? לא אצלנו. מייד הפעלנו תרגיל הנקרא "היפוך" בז'רגון של להב 433, שעיקרו הוא שינוי הדינמיקה בעת שיחה ושילבנו עם פגישת התקציב המשמימה גם ראיון עם יוני,  שכפי שתגלו מייד, כולל בתוכו גם סקופ מעניין מאוד.

כדי להתחיל, ציטטנו מחמאות שאנחנו מקבלים מחברים בקיבוץ על העלון. יוני לא היסס והצטרף. "העלון בגבעת חיים איחוד ייחודי, גם בגלל שאין דבר ברמה הזו בקיבוצים אחרים וגם בשל העובדה שהוא מהווה מעין 'מראה של הקהילה' תוך שהוא מעלה נושאים חשובים", הוא אומר. "צריך לשמר את העלון וגם להגיע באמצעותו לקהל גדול יותר, מעבר למאות שקוראים אותו".

טוב, אחרי שקיבלנו קצת שבחים, הגיע הזמן לעבור לנושאים חשובים – מה עם השיוך למשל?

"זה הולך ומתקרב", מדגיש יוני. "השנה נתחיל לערוך ערבי הסברה עם בנקים שמעניקים מימון בתחום הזה, על-מנת לתת לחברים אופציות של מימון, כגון משכנתא הפוכה למשל ועוד. במקביל נתחיל לעבוד על תקנון קליטה חדש, שיעסוק בין השאר בשאלות הנובעות מהשיוך, כמו לדוגמה – למי מותר לי למכור את הבית לאחר שהוא שוייך לי? איך עושים זאת ומה מעורבות הקיבוץ והאם היא קיימת בכלל?".

ואם אמרנו שיוך – אמרנו שכונה ג'. "אנשים עוברים שם והפרוייקט הזה עובר לידם בלי לשים לב כמה הוא מורכב", אומר יוני. "בצורה כזו או אחרת זה תהליך הנמשך מאז 2016 ואמור להסתיים בסביבות אוקטובר 2025. בהשוואה לשכונות א'-ב', מדובר בפרוייקט כפול של 60 משפחות ואנו כבר עוסקים בשאלות של חיבור פיזי ומנטלי לקיבוץ, על-מנת שלא תיווצר תחושה של שכונה 'מעבר לגדר'. במקביל יש לבצע הכנה לקליטה מאסיבית נוספת של מי שיבואו במקום המשפחות שתעבורנה לביתן בשכונה ג'".

והנה הסקופ שהובטח למעלה והוא נוגע דווקא לשכונה ד' הנמצאת בתכנון. "בתב"ע החדשה בשכונה ד' נצופף את הבתים ואנו מדברים כעת על חמש יחידות לדונם, כולל יחידות שייבנו לגובה של 3-4 קומות בדומה לדירות גן", מסביר יוני. "אנו עושים זאת על-מנת לתת אפשרות לגור פה משום שיש לזכור שמדובר כבר בתשלום של 91 אחוזים מערך הבית והשטח. כרגע מדובר על כמעט 100 יחידות דיור אשר תתפרסנה הן בשטח שמתחת לשכונה ב' והן על השטח בו נמצאים כיום מבני הנעורים הישנים ממערב לבריכה והן על שטח 'שפרירים א' הישן. למרות שכאמור מדובר על תשלום של 91 אחוזים מערך הנכס, אנו נוזיל את התשלום משום שמחיר הקרקע, מחיר הבנייה ומחיר הבית יהיו נמוכים יותר משום שהשטח והבית יהיו במימדים קטנים יותר".

כמויות הכסף שצריך לכל הדברים עליהם דיברנו עד כה, הן אדירות. יוני מצהיר: "הגיע הזמן שלכם להחליט מה ואיך עושים עם הכסף הזה. השנה נביא פה לדיון והחלטה כמה נושאים מהותיים. האם בעקבות השיוך נפריט עצמנו לדעת? איך ייראה הקיבוץ מבחינה קהילתית וכמה כסף יושקע בזה? אני רוצה להזכיר שכעת אין לקיבוץ מקורות כסף גדולים, אבל ההוצאות רק עולות. במסגרת השיוך נצטרך לשלם כסף רב על כל המבנים המיועדים להשכרות, כך שכל הכנסות ענף ההשכרות ילכו על זה למשך זמן רב. לצערי, מתחם 'הנקודה' לא מתרומם כרגע וחברי קיבוץ לא שוכרים את החללים שהתפנו ולכן צריך לעשות דיון מעמיק. צריך לשקול האם, למשל, ממשיכים להשקיע כל כך הרבה כסף בחינוך ובתרבות? האם הגרעון המובנה בהפעלת החדרוכל במתכונת הנוכחית, צריך להימשך? ובקרוב גם נעלה לשיח הציבורי שוב את נושא הנוי ונשאל במה רוצים להשקיע שם? האם ההוצאות האדירות על מים המשמשים להשקיית המדשאות הענקיות פה תימשכנה? וכך גם הוצאות הגזם האדירות? אלו נושאים שחברים הקיבוץ יצטרכו להחליט עליהם, כי זה הכסף שלכם והאחריות שלכם להחליט מה עושים בו".

"אני מאמין שהאחריות שלנו היא לשמור ולשמר את הערכים של הערבות ההדדית והקהילתיות, נצטרך לדעת לשמר את החינוך והתרבות והאחזקה הציבורית ואסור לנו להפריט את כל השירותים ולהפוך מקיבוץ לשכונת וילות".

אז הבנתם שאין כסף וצריך להמשיך ולהוציא עוד הרבה כסף? "אנו משקיעים גם בתשתיות ציבוריות", ממשיך יוני. "למשל, שכונת החיילים שהוקמה בסבנטיז והמבנים שם פשוט מתפוררים, כך שיש שם תהליך שיפוץ. אנו ממשיכים בתכנון וביישום תכנית תנועה חדשה בקיבוץ, כולל בניית חנייה גדולה וחדשה באזור הכלבולית שהוא אזור תנועה צפוף ולעיתים מסוכן וגם נעסוק בכביש מקורות בצד הדרום-מערבי של הקיבוץ. יש גם תוכנית לבניית מלתחות חדשות בבריכה בשנתיים הקרובות, החלפת כל הפחים בפינות האשפה לפחים של 2.5 קוב ובניית ממ"דים גדולים בבתי החינוך".

מתברר שהשיוך המתקרב הביא עימו גם נקודה מעניינת נוספת. "מצאנו כי במהלך השנים, יש חברים שבנו על שטחים החורגים מתחומי המגרש שלהם", מנסח יוני בעדינות. "לאחר ביצוע הפרצלציה, הוגדרו למשל לא מעט חניות שאנשים בנו להם על שטחים ציבוריים ולכן אותם אנשים ייאלצו להיפרד מהחניות הללו. אנו גם מתמקדים בהוצאת תשתיות ציבוריות ממגרשים פרטיים ואני יכול להדגיש שוב, שהפרצלציה סגורה מבחינת הקיבוץ, כך שסביר להניח כי בחודשים הקרובים נקבל את החותמת מרמ"י לתחילת תהליך השיוך".

טוב, נגמר לנו הזמן, מחליפים עוד ארבע מילים על תקציב העלון (אנחנו חסכוניים מאוד, יחסית לאיכות המטורפת שלנו) ויוני רוצה להדגיש משהו אחרון.

"גבעת חיים איחוד הוא קיבוץ מיוחד עם אנשים נהדרים וקהילה מצויינת. חייבים לשמור על זה, גם אם יש בדרך החלטות לא קלות. אני מאמין מאוד שאפשר לשמר זאת והכל תלוי בכם, חברי הקהילה".