בחודש מרץ האחרון קניתי רכב חשמלי. עשיתי חשבון פשוט: אם המילואים זה עבודה, אני עושה מעל 4,000 קילומטרים בחודש, כך שהמעבר לרכב חשמלי יחסוך לי מעל 1,000 שקלים בחודש משום שמחירי הרכב ירדו מאוד בתקופה האחרונה בעוד שרמת האמינות עלתה. כאמור רכשתי רכב יד שניה, קיבלתי במתנה עמדת טעינה פרטית וכאן מתחיל הדיון. 

‏בדיוני העבר בנושא עלו שתי בעיות הנוגעות לעמדות הטעינה הפרטיות: הראשונה – רשת החשמל בקיבוץ לא תעמוד בעמדת טעינה פרטית בכל בית כאשר כולם טוענים בשעות הערב או לילה וכמו כן, התקנה של עמדה כזו בלי פיקוח של החשמליה בקיבוץ עלולה להוות בעיה בטיחותית. 

‏מעבר לכך, לתחזוקת עמדות טעינה פרטיות אין הגדרה בחוק אבל תקלות בטעינה והתלקחות סוללות עלולות לגרום לשריפה מורכבת מאוד שגם מכבי אש מתקשים לכבותה.

‏הבעיה השנייה היא שימוש בשטח ציבורי. השחלת כבל טעינה מתחת מדרכה עד לעמדת החנייה והצבת עמוד עם קופסת הטעינה, מהווים השתלטות על שטח ציבורי ובפועל הופכת חניה בשטח ציבורי לחנייה פרטית. כך, כש‏פניתי להנהלת הקיבוץ כדי לברר האם ניתן להתקין עמדה פרטית ליד ביתי, התשובה הייתה נחרצת – לא ניתן.

‏לכן התחלתי להשתמש בעמדות הטעינה הציבוריות של הקיבוץ ונתקלתי בכמה תקלות בחודשים הראשונים: תעריף שאינו תואם את מה שפורסם, תקלות חוזרות ונשנות בעמדות עקב בעיות תקשורת, הפסקת טעינה באמצע הלילה ועוד. בגלל שאני טוען כל יום, נאלצתי לעיתים לחנות במרכז המסחרי בסוף יום עבודה או מילואים ארוך.

‏את התלונות על חוסר תקינות העמדות העברתי תחילה לחשמליה או ליעקב סיזל ודי מהר הבנתי שנדרש לדבר ישירות עם חברת ״סקלה", ספק השירות. בשל העובדה שכנראה אני לא הלקוח המרכזי שלהם, הם רשמו את הטענות בכל פעם אבל לא קיבלתי דיווח אם משהו זז. נאמר לי שנשלח טכנאי וטופל עניין התקשורת, אבל במשך חודשיים נמשכו התקלות.

לעיתים ‏הבעיות מתרחשות בשישי או שבת ואז החברה לא נותנת מענה כלל. כך, למשל, נתקעתי עם כבל שלא משתחרר בעמדת הטעינה בגלל בעיית התקשורת ובגלל החג הסתדר העניין רק כעבור יומיים, אבל ‏אתמול בבוקר נוכחתי לראות שחלק מהעמדות בהן היו תקלות חוזרות הוחלפו ביחידות חדשות.

‏לגבי תעריפים: תעריפי הטעינה גבוהים של תעו"ז ייצרו בעונת הקיץ הקרובה עומס על עמדות הטעינה בלילה ‏(תעריף הטעינה בעמדה פרטית בבית יעלה 65 אגורות לקילווואט בעוד שבעמדה ציבורית של הקיבוץ בשעות השפל תעלה 75 אגורות, בשעות הגבע תעלה 1.50 ש"ח ומעלה). ללא זמינות ותקינות רציפה עם שירות זמין גם לשעות הלילה או שבת, פשוט ידחקו אנשים להתקין בבית בצורה פרטית. ‏יש יתרונות לעמדות ציבוריות. תחזוקה שוטפת וחידוש רכיבים. ריחוק ממקום מגורים במקרה שריפה שלא ניתן להשתלט עליה ושימוש יעיל יותר בשטח הציבורי כאשר לא "חונים בעמדה".‏

לסיכום, נראה שטרנד המכוניות החשמליות ממשיך לצמוח ואפשר לצפות שעוד ועוד חברים יעברו למכוניות הללו.‏ הנהלת הקיבוץ מודעת לכך ופועלת בהתאם ובוודאי שנדרש לעוד עמדות ציבוריות כדי שלכל חבר תהיה עמדה במרחק הליכה קטן מהבית. עם זאת, מחיר זול עם זמינות ושירות הן תנאי מחייב, ‏אחרת כל אחד פשוט יתקין בבית.

120 שנים חלפו מאז הגה הנרי פורד את חזון "מכונית לכל פועל" ואם לשפוט לפי המתרחש בגח"א, הפועלים לא נחים: לכל משפחה (כמעט) בקיבוץ יש לפחות שתי מכוניות וכעת מתפשטת ברחבי הקיבוץ השאגה האחרונה בתחום המגיעה בעיקר מהערבות הגדולות של סין – קבלו את המכונית החשמלית.

אבל כמו רוב הדברים שמגיעים מסין, גם בעניין זה באים בצמוד אתגרים שונים, למשל, צריך לטעון אותן. כן, גם בקיבוץ.

"מדובר בתחום חדש יחסית, במסגרתו עלינו לייצר דלק אלקטרוני למכוניות החשמליות של החברים", מסביר יעקב סיזל, המנהל העסקי של הקיבוץ. "מדובר בעול לא קטן על הקיבוץ, כלכלית ותפעולית ומעבר לכך יש כאן גם ניגוד אינטרסים מובנה בין הקיבוץ לחברים: הם רוצים לקנות חשמל בזול והקיבוץ צריך לכסות את עלות התפעול וההתקנה".

אני מהרהר בכך שככל שעולה פה כמות האנשים, עולה פה בצורה אקספוננציאלית כמות הבעיות אותן לא דמיינו, אבל סיזל כבר ממשיך.

"התחלנו עם 3-4 עמדות טעינה זוגיות וכעת הוספנו עוד 2-3. אנחנו לא מפזרים אותן סתם ברחבי הקיבוץ והמיקומים נקבעים בידי ועדת תכנון המנתחת את הצרכים ולאור פניות חברים המצביעים על אזורים במחסור. לפחות כעת, אנו מזהים כי חסרות עוד כשלוש עמדות".

מה שלוש? אני תוהה. מה נראה לך שאתה בינואר 1953 כשקנו טנדר קטן ומשומש מאוד למפעל "גת" וכולם פה היו מאושרים? לפי הזעקות העולות מן השטח, עושה רושם כי רבים כאן רוצים עמדת טעינה שיוצאת מהכרית בחדר השינה ומתחברת לרכב החשמלי שחונה על דלת הבית.

סיזל מחייך מתחת לשפם. "מכיוון שעמדת טעינה צריכה להיות מחוברת לתשתית חשמל, נוצר פה מצב שאנשים בונים לעצמם עמדות טעינה פרטיות שבאות על חשבון חנייה של רכבי בנזין", הוא מסביר. "נכון, אנחנו מקבלים לא מעט תלונות שחלקן מוצדקות וחלקן לא כל כך: יש תקלות במטענים שאנו מתקינים, לא תמיד השירות טוב ולא פעם יש תקלות הקשורות לכך שהרכב לא מצליח 'לדבר' עם המטען, אבל גם בעמדות טעינה בתחנות דלק יש תקלות וכפי שאמרתי כבר קודם – אנחנו בתהליך למידה בתחום החדש הזה אבל העניין, לא פעם, הוא שהחבר רואה רק את הבעיה שלו". הוא מספר כי נשקלת האפשרות גם להתקין עמדת טעינה מהירה. "זה יקר מאוד ולא בטוח שנוכל להחזיר את ההשקעה העומדת על סביבות 60,000 ₪".  

סיזל מספר על הפקת לקחים שבאה לידי ביטוי בתחום החיוב. "בהתחלה חייבנו במחירים גבוהים, אך לאחר תלונות על תשלומים יקרים, התחלנו מאז ינואר 2025, לגבות מחירי תעו"ז (תעריף עומס וזמן). העברנו את האחריות לחברים וכל אחד יכול להחליט מתי לטעון את הרכב, כאשר שעות השפל הן בלילה אבל אז נדרש החבר לעזוב את נטפליקס ואת הספה ולצאת בנעלי בית כדי לחבר את הרכב לעמדת הטעינה. צריך לזכור שעבור הקיבוץ זו לא שאלה של רווח, את 2024 סיימנו בצורה מאוזנת".

אז תגיד, אני שואל אותו, למה בעצם לא מאפשרים לחברים להתקין לעצמם עמדות טעינה ביתיות?

"הבעיה העיקרית, היא תשתית פרטית הגולשת לתשתית הציבורית", הוא מדגיש. "לפי החוק בישראל, אסור לאדם פרטי להוציא תשתית למרחב הציבורי. בקיבוץ יש משפחות שעשו דין לעצמן והוציאו תשתית כזו למרחב הציבורי".

בדיוק ברגע הזה, כמו לפי הזמנה, נפתחת דלת חדרו של סיזל ובפתח מתייצב יוני ארי, מנהל הקהילה.

"אם חס וחלילה יקרה פה משהו כתוצאה מהוצאת תשתית פרטית לשטח ציבורי, כולנו כהנהלה נהיה אחראים. לכן, בשלב ראשון אנחנו בהידברות עם אותן משפחות ואם זה לא יעזור, יתכן ונסתייע בפיקוח של המועצה משום שאין אפשרות שהמצב הזה יימשך", הוא אומר וסיזל מדגיש כי אם הרכב חונה בתוך שטח הבית, מותר לשים בשטח זה עמדת טעינה פרטית.

סיזל מספר על רעיונות שונים ומשונים באמצעותם מנסים חברים להוציא חשמל מביתם אל השטח הציבורי ואומר שגם זה לא אפשרי. "כעת, בשכונה ג', אנחנו גם נדרשים לסוגייה ולמרות שנמקם שם עמדות, ברור לי שתהיה גם שם בעיה. את העמדות אנחנו ממקמים לפי בקשות והפניות של אותם אלו שרכשו רכב חשמלי וזה המקום לקרוא לכל מי שמתכנן לרכוש רכב כזה – דברו איתנו. אנו מתקינים עמדות לפי ביקוש ובמרחקים שווים, כך שמי שרוצה – שיבוא לדבר ולהתעדכן, כי המענה שאנו נותנים הוא הוא לפי דרישה".

עם ההפרטה והמעבר לתצורת "קיבוץ מתחדש" נסגרו הנגריה, המוסך, השרברביה, המסגריה ושאר ענפי השירות כי לא הציגו רווח. על החשמליה שהציגה רווח, נאמר שהיא לוקחת מהחברים ומהענפים ובעצם הכסף רק עובר מכיס לכיס. בפועל החשמליה נסגרה עם שאר הענפים ומה שנותר זה המקום והצוות המסור.

ענף החשמל הפך להיות תאגיד אנרגיה ועבר לניהול עסקי. לפי דרישת רשות החשמל הוקמה "חברת החשמל / אנרגיה גח"א". סידרנו את רשת ההולכה, כאשר שדרוג התשתיות נמשך יותר מחמש שנים בעלות של כ-10 מיליון ₪. הגדלנו את חיבור החשמל לכל בית פי ארבע, רכשנו ארבעה גנרטורים לחירום ונכנסנו להסדר יצור חשמל בזמן עומס ברשת החשמל הארצית בהתאם לדרישת חברת החשמל. מחזור מכירות החשמל השנתי של אנרגיה גח"א הוא כשמונה מיליון ₪, מה שמשאיר כחצי מיליון ₪ לאחזקה ושדרוג.

במקביל לגידול הקיבוץ ושכונות בנים א'-ב', הכנו תשתית חשמל מתאימה, כולל תוספת של תחנה ד' שתספק חשמל גם לשכונת בנים ג'. עסקנו בליווי חפירות כדי למנוע פגיעה, איתור, מיפוי ותיעוד ג'י.אי.אס. של תשתיות החשמל. אנרגיה גח"א מקיימת מערכת מנייה עבור כ-700 לקוחות, עוזרת במתן הנחות לזכאי ביטוח לאומי ונותנת שירות ל-21 מערכות סולאריות פרטיות על גגות חברים.

מעבר ליח"פ (יצרן חשמל פרטי) – הוזלת תעריף החשמל ב-8.5% ואפשרויות להקמת מערכת אגירה מהמערכות הסולאריות, תאפשר להוזיל את מחיר החשמל לחברים וללקוחות השונים ובתקווה שנגיע לעצמאות אנרגטית.

הקמנו מערכות סולריות א' ו-ב' על גגות הלולים והרפתות בהשקעה של כתשעה מיליון ₪ בהכנסה שנתית של מיליון וחצי ₪. בימים אלו אנו עובדים על פרויקט סולארי ג' בגגות פנויים ברחבי הקיבוץ ובאזור הרפת. הפרויקט יאפשר לנו להחליף גגות אסבסט ולחזק ולשפר גגות ישנים. עלות – כשישה מיליון ₪.

תאורת רחוב ובטחון – בהתאם לבנייה וגידול הקיבוץ נוספו עמודי תאורה לאורך הכבישים והמדרכות ואנו מתחזקים ומטפלים בתקלות והעיקר שתמיד יהיה אור. כדי להוזיל עלויות, עוברים לתאורת פנסי לד חסכונית.

רגע לקחת אוויר. לשאוף (ההה) ולנשוף (ההה) מעייף?!  נוסיף שהשנה לפנינו ביצוע תאורה לכביש הדרומי אחרי סיום הנחת קו מקורות (כ-350,000 ₪) ואם יאושר, גם הוספת עמודי תאורה לאורך כביש הכניסה המערבי (כ-150,000 ₪)

עמדות טעינה – בהתאם לכמות הרכבים החשמליים, הקמנו 10 עמדות וחניות לטעינה.

מחסומים חשמליים – אחרי שהקמנו, צריך לתחזק ולעיתים קרובות מדי להחליף.

שירות למערכות גילוי וכיבוי אש – יש 10 מערכות במקומות שהביטוח מחייב ואנחנו עובדים מול חברת "אבוקה".

שירות תיקונים ואחזקה לענפים הגדולים: רפת, מטבח ח"א, כלבולית, בריכה, נווה נועם, מתחם לב הפרדס, מג"ח ועוד וגם לקוחות קטנים וכמובן חברים. השירות החשוב הוא אספקת חשמל שוטפת. מבקש מכל חבר/ה שאין להם חשמל בבית, להתקשר בכל שעה כולל בלילה. אנחנו מרגישים שפספסנו כאשר מספרים "כל הלילה לא היה חשמל". לגבי עבודת חשמלאים בבתים, התקנות, החלפת מנורות וכדומה, לעיתים אין באפשרותנו לתת מענה בזמן סביר ונפנה לקבלן המתאים. אנחנו עובדים עם שלושה קבלנים מקצועיים ואמינים.

והכי חשוב – בטיחות!

חברים מתבקשים לפנות אלינו בכל שעה כאשר יש מפגע: חוט קרוע, שקע פתוח, ריח שרוף או כשאין הארקה. שנשתמש בחשמל בתבונה, שיהיה לנו חם בחורף, קר בקיץ ואור כל השנה. נכתב מהמקום שנקרא חשמליה.

בניגוד למערכות פרטיות בעיר ובמושב, יש בקיבוץ מאפיינים מיוחדים המסבכים את העניינים ומחייבים התאמות הקשורות לרגולציה ולהתקנת מערכות סולאריות. למשל, העובדה שהבתים לא מחוברים ישירות לחברת החשמל (אלא דרך מחלק חשמל היסטורי) מחייבת רישום מיוחד ושיתוף פעולה של מוסדות הקיבוץ. גם העובדה שרשת החשמל מגובה בגנרטורים הנכנסים לפעולה אוטומטית במקרה של הפסקת חשמל, מחייבת הוספת רכיב מיוחד למערכת הסולארית וחיבורי תקשורת.

החדשות הטובות הן שכולנו למדנו הרבה בתהליך הזה ולמי שישאף להקים מערכת סולארית פרטית בגח״א בעתיד הקרוב, אמור להיות כבר הרבה יותר קל. כמו כן, חברים רבים מצאו שיטות שונות למצות את הפוטנציאל הסולארי של הגג שלהם גם על גגות שנראו פחות ״מבטיחים״. עובדה זו משפרת מאוד את הכדאיות הכלכלית של המערכות לעומת ההערכות הראשוניות שלנו.

ומה הלאה? אני מקווה שתקום עוד קבוצת רכישה שתמשיך למצות את הפוטנציאל הסולארי בגח״א. אשמח לעזור לקבוצה כזו מנסיוני בניהול הקבוצה הראשונה ואני בטוח שכל בעלי המערכות החדשות ישמחו לשתף מנסיונם.

קבוצה גדולה ומאורגנת המנהלת מו״מ חכם מול ספקים תוך יצירת תחרות, היא המפתח לקבלת תנאים טובים ושירות טוב ולהגדלת הכדאיות הכלכלית של המערכות. אני יודע שחברים רבים שיש להם גג מתאים, חוששים מההשקעה הראשונית, אבל קיימים מודלים שונים של מימון שיכולים לפתור את רוב הבעיות.

זאת ועוד: לתכנון מערכת סולארית לפני אכלוס הבית יש יתרונות רבים ולכן אני חושב שזה רלוונטי במיוחד לבונים בשכונה ג׳. אם יש לכם גג מתאים (מה שניתן לבדוק בקלות ובחינם) מדובר בייצור עצמי של אנרגיה נקייה המהווה תרומה חשובה לסביבה, הרבה יותר ממה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות בכל אמצעי אחר.

לשם השוואה, כל מערכת סולארית קטנה שוות ערך לנטיעה של כמה אלפי עצים חדשים במונחים של מאזן גזי חממה והשפעה על שינוי האקלים ובסוף, כל קילוואט שהמערכת מייצרת, חוסך שריפה של פחם או גז בתחנת ״אורות רבין״ ובכך תורם גם לשיפור איכות האוויר שאנו נושמים בקיבוץ.  

היינו בתוך תהליך חיפוש ארוך ובדיקת מספר חלופות ולאחר סיורים בצפון ובדרום, מצאנו שני גנרטורים מדגם "קטרפילר 1400KVA" שנשמרו בשבילנו.  אבל אז הגיע 7 באוקטובר והכל קרס. כל הגנרטורים הופנו לצבא, לבתי-חולים וצרכי חירום אחרים.

בלחץ וקשרים הצלחנו לשמור על אחד הגנרטורים ועכשיו צריך היה להתאים אותו לצרכים המיוחדים ליד שכונה וגן שעשועים של ילדים ובחופה מושתקת למניעת רעש לשכנים.

מה עוד? להכין משטח ולהוציא את הגנרטור הישן מהחשמליה. מנוף של 200 טון + משאית להובלה ואז הוא נלקח למחזור כי היה כבר גמור. עכשיו צריך היה מנוף של 600 טון + טריילר להביא ולהניח את היפיוף החדש על המשטח.

חיבור כבלי החשמל, הארקות וחפירות נעשו על-ידיי החשמליה. חברת סינכרו-שמרלינג המתחזקת את כל הגנרטורים בקיבוץ (וממנה נקנה הגנרטור החדש) הובילה, הניחה, חיברה דלק ופיקוד, בדקה והפעילה.

וצ'יפ צ'פ יש גיבוי חשמל.

וקצת על הנושא הכספי הכבד של כחצי מיליון ₪ ואין פריגת. איך ומאיפה נחזיר את החור בכיס?

יש פתרון לטווח הארוך – הסדר השלות עומסים על-ידי חברת החשמל (חח"י) בהנחיית רשות החשמל, מאפשר לנו הפעלת גנרטור בזמן שחסר ברשת הארצית (40 שעות בשנה). זה יכניס כ–120,000 ₪ בשנה אבל נדרש להוסיף מערכת סנכרון שעלותה 108,000 ₪.

ומה נשאר? להודות לכל מי שעזר ובמציאות הקיבוץ זה לכולם. באמת, בימים השחורים העוברים עלינו, מגיע לנו קצת חשמל אור לתקווה והנס קרה בחנוכה.

כבר שנים רבות שהנהלת הקיבוץ מבקשת והמועצה מאשרת (כל שנה) 70,000 ₪ בתקציב הקהילה לטובת הסטת תשתיות. מדובר בתשתיות תת-קרקעיות – חשמל, מים, ביוב ותקשורת. על מה מדובר? מדוע זה נדרש?

היסטורית, כנראה שתכנון רוב רובן של תשתיות הקיבוץ בוצע אי-אז, הרבה לפני המחשבה על פרצלציה ושיוך מגרשי המגורים. קווי התשתיות תוכננו לעבור במקום הנוח או הכי קצר, מנקודה א' לנקודה ב'.

בשל תהליך פרצלציה, נכנסו בקיבוצים רבים לפרוייקט שלם של חידוש והסטת תשתיות בהשקעות של עשרות מיליוני שקלים. קיבוצים אשר נמנעו מחידוש תשתיות בשל מצוקה כספית ואי-יכולת מימון, נתקעו עם תשתיות ישנות ורעועות.

ההחלטה בגבעת חיים איחוד הייתה להמשיך ולהשתמש בתוואי הישן של התשתיות הציבוריות, אשר לעיתים עובר בתחומי מגרשי המגורים כל עוד ניתן ורק לבצע הסטת תשתיות יזומה במקרה של שיפוץ או בנייה חדשה (פינוי-בינוי וכדומה).

להלן מספר דוגמאות משנים עברו של אסדרה והסטת תשתיות ציבוריות במגרשי חברים: הסטת קו ביוב, הסטת ארון תקשורת שכונתי, הסטת פילר חשמל והסדרת תשתית ניקוז.

וכאן ברצוני לחזור לתקציב הקהילה השנתי. אני חושב כי במבחן הזמן, ההקצאה התקציבית הוא ריאלית ובממוצע לאורך השנים זו ההוצאה הנדרשת. השנה נוצרה סיטואציה מעט שונה אשר הצריכה השקעה מעט גדולה יותר של הסטת תשתיות תקשורת בשכונת מגדל המים.

בעקבות פרוייקט פינוי בינוי במגרש של יניב הורוויץ, התברר כי קו תקשורת ראשי המזין שכונה שלמה, עובר בשטח המגרש. הקו הנ"ל ממשיך ועובר גם בתחומי מגרשים רבים נוספים בשכונה ולכן, התקבלה החלטה מושכלת להסיט את הקו כולו לתוואי חדש אשר נמצא כולו בשטחים ציבוריים.

לצורך כך, משתמשים בצנרת תת-קרקעית חדשה אשר הוטמנה בתת-הקרקע בעת השיפוץ של כביש הגישה העולה למגדל המים. קו הזנת התקשורת החדש לשכונת מגדל המים תוכנן מחדש כך שיוכל גם לענות על צרכים עתידיים בצד הדרומי של הקיבוץ, כמו לדוגמה הסטת תשתית אשר תדרש בקרוב בשל פרוייקט פינוי-בינוי אשר עומד להסתיים במגרש של רותם ועמרי לנג.

הפרוייקט מורכב ויקר (יחסית להסטת תשתית ממגרש בודד) אך בעל פוטנציאל לפתור בעיות וצרכים עתידיים באזור זה של הקיבוץ. המעבר לשימוש בתוואי החדש יצריך ניתוק (קצר ככל הניתן) של הצרכנים בשכונה מהקו הישן וחיבורם הפיזי לקו החדש. בהצלחה.

הגנרטור בחשמליה מת ואין גיבוי חשמל לכל מרכז הקיבוץ, כלומר שבזמן הפסקת חשמל ארוכה אין אספקת מים, אין תקשורת, אין קירור מטבח וכלבולית, מרפאת שינים עם פה פתוח, כל בתי החברים במרכז הקיבוץ משער הכניסה ועד בתי-הספר והבריכה, תאורה בכבישים ומדרכות וגם במחסומים לבטחון ילדינו, לא יפעלו.

ועכשיו לשאילתה: בשנת 1983 הוחלט במועצה הכלכלית על מערך לגיבוי חשמל גנרטורים לכל הקיבוץ ונרכשו גנרטורים לתחנה א', ב' ולבית האימון. בהמשך צורף בכל הקמת מרכזיית חשמל גנרטור לגיבוי בזמן הפסקת חשמל.

כשהוחלט ברשות החשמל על הקמת חברות החשמל בקיבוצים, נקבעו אמות מידה להתנהלות ומחירים לקנייה ומכירת חשמל כשהפער נועד לשיפור ואחזקת תשתיות חשמל בלבד.

ל"חברת החשמל אנרגיה גח"א" יש הכנסות של כחצי מליון שקלים בשנה לטיפול ואחזקת תשתיות והזרמת חשמל שוטפת. לאור הנ"ל, יש מקור תקציבי להחלפת הגנרטור של תחנה א' בחשמליה, מקור שאינו באחריות הנהלת הקהילה ובוודאי שלא באחריות הוועדה הכלכלית.

נכון שהחלטת מועצה משנת 1983 ניתנת לשינוי או ביטול ע"י מועצת הקיבוץ,  אבל רבע קיבוץ ללא גיבוי חשמל לקראת החורף שכבר כאן. זה מחייב את החברים להתארגן לחימום הבתים בנפט, גז או קמינים או לאירוח משפחות בשכונות בהן יש חשמל.

בנוסף, צריך להכין גנרטורים מקומיים לענפים חיוניים כמו משאבות מגדל המים, מוקד התקשורת, מרפאת שיניים, קירור מטבח וכלבולית.

אז למה לא פרסמת לחברים כדי ללחוץ ולזרז קנייה והתקנת גנרטור? מכיוון שאין צורך בשום החלטה של ועדה או הנהלה.

זחל הפיגם שהפך לפרפר זנב הסנונית. צילום: אלכס קראוס

כמו כל תיקון או בעייה אחרת ברשת החשמל, פותרים ומתקנים מיידית ולאחר החזרת אספקת החשמל, מובא הנושא הכספי לטיפול וחיפוש מקורות. כך פעלנו מאז ומתמיד במערכת החשמל, שהפכה להיות "חברת החשמל אנרגיה גח"א" שהיא שירות חיוני ע"פ חוק.

היות ועכשיו אין גיבוי חשמל וקנייה והתקנת גנרטור חדש לוקח זמן, אני מבקש מחברי המועצה לדרוש דיון לקבלת החלטה –  כן או לא?

כל החלטה שתוריד את האחריות שאין גיבוי חשמל מהחשמליה והתשובה שרק אחוז אחד מהנשאלים ענה נכון היא – כן! ולמה לא קונים?  כי רק אחוז אחד ענה נכון. סליחה תודה וברכה.

תגובת הנהלת הקיבוץ

 הגנרטור של מרכז הקיבוץ בחשמליה אכן הפסיק לפעול. החלפת הגנרטור מחייבת השקעה משמעותית מאוד . בהתאם לנוהל הרכש של הקיבוץ (ניתן לעיין באתר בנוהל) ועל מנת לשמור על מנהל תקין, הנושא מובא לבחינה ודיון במוסדות הקיבוץ באופן מסודר ושקוף.

כפי שעודכן במועצה, הנושא הובא לעדכון הנהלת הקיבוץ אשר ביקשה בחינה פיננסית של הוועדה הכלכלית.  ביום 15 בנובמבר, 2022 התכנסה הוועדה והחלה בחינה מעמיקה של הסוגיה, כולל חלופות שונות, אפשריות צמצום ההוצאה ומקורות  מימון.

איור: זאב גוטקינד, בתוכנו 1961

אלכס הוא בעל תפקיד מסור והנושא קרוב לליבו, אך הנהלת הקיבוץ אמונה על בחינת התמונה הכוללת  ושמירה על הקופה הציבורית. אנו מודעים לדחיפות העניין אולם עדיין יש צורך בבדיקה מסודרת של הסוגיה.

הנושא בטיפול ונעדכן בהקדם.

לקראת אחה"צ, יש בחשמליה אווירה של פעילות נינוחה. אני נכנס, מקבל שני אספרסו קצרים ממכונה עם סטייל וכדי להתחמם לקראת הראיון, מחליף עם אלכס זכרונות של שני עדי ראייה משריפת החשמליה הגדולה בתחילת דצמבר 1982.

מתברר שהחשמלאים של המאה ה-21, זה לא מה שחשבתם. אלו כבר לא החבר'ה שעיקר עיסוקם החלפת בית מנורה תקוע או שקע שנשרף. הם עדיין עושים זאת כשצריך, אבל לאחרונה הם עסוקים מאוד בפרוייקט שעולה לקיבוץ כעשרה מיליוני שקלים ועתיד להכניס לו הרבה יותר. מדובר כמובן בפרוייקט הסולארי.

"אנחנו נמצאים כבר בשלב ב' של הפרוייקט", פותח אלכס את השיחה. אבל רגע, מה היה בשלב א', אני מתעניין.

"בשלב א' עבדנו על גגות של מבנים בתוך הקיבוץ", הוא משחזר. "בעקרון הקיבוץ מקבל 45 אגורות על כל קילוואט שהוא מוכר לחברת החשמל". זה הזמן להסביר, למי שלא יודע, שכאשר גוף שאינו חברת החשמל מייצר חשמל, הוא אינו צורך אותו ומחוייב למכור אותו לחברת החשמל.

בואו נעלה שוב על הגגות. "ביצענו 100 קילוואט על חדר האוכל, 100 על המרכז המסחרי, 100 מעל לול התאילנדים, 100 מעל לול שקדי לשעבר, ליד גן אסף ועוד 300 קילוואט לולים בקובני. סך הכל 700 קילוואט, כאשר ההיתר היה 100 קילוואט לגג", מפרט אלכס. "והמערכת הזו של שלב א', כבר מספקת חשמל".

כאמור, כעת נמצאים בעיצומו של שלב ב'. "בשלב הזה קיבלנו היתר לעלות לכמות של 200 קילוואט לכל גג", אומר אלכס. "אנחנו נשים 800 קילוואט על גג הרפת, 100 נוספים על לול התאילנדים ועוד 400 על לולי שקדי וקובני. סך הכל יהיה לנו כאן הספק של שני מגה וואט".

טוב, כמויות יפות. אבל מי מטפל בכל זה? "המערכת שייכת לקיבוץ כאשר בונה אותה ומתחזק אותה קבלן חיצוני. אנחנו משתתפים בכל העבודות – מבצעים הגדלה של תחנות חשמל, תוספות מפסקים, חופרים תעלות, מניחים כבלים וייתכן שבעתיד נמצא מישהו מהקיבוץ שיהיה אחראי על תחזוקת המערכת".

תצוגת תפוקת הפאנלים הסולאריים

אנחנו עושים אתנחתא וניגשים להציץ בצגי המערכת המספקים אינדיקציה על תפוקת הפאנלים בזמן אמת (ראו תמונות בגוף הכתבה).

אני שואל על פרק הזמן שיקח לכסות את השקעת עשרת מיליוני השקלים שעולה הפרוייקט. "יש הערכה של כשמונה שנים", עונה אלכס. "לאחר מכן, כל ההכנסה היא רווח נטו לקיבוץ. חברת 'ענבר' היא המבצעת תחת פיקוח של החשמליה, בלווי אנשי מקצוע של מעגן פרויקטים וכמובן ערד סלוצקי, שזה המקום לציין את היוזמה והתרומה שלו לכניסת גבעת חיים איחוד למערכות סולאריות.

אני אחראי על תחום התשתיות בעוד תחום הכספים, הגבייה מחברת החשמל וניהול האופרציות הללו, נמצא באחריות אמיתי לביא. זה פרוייקט הדורש הרבה אנרגיה (תרתי משמע) ותיאומים מול החברים, כי אנחנו מבצעים לעיתים הפסקות חשמל יזומות ומסובכות, הכוללות גם את המרכז הרפואי וגם שכונות מגורים עם ילדים קטנים, כך שכל זה דורש הפקה גדולה ופעילות רבה שלנו".

טוב, לסיום הגיע הזמן לשאול על שלב ג' – השלב בו יוכלו חברים החפצים בכך, להתקין פאנלים על גג ביתם ולהתחיל למכור גם הם חשמל. רגע, עוד אל תטפסו על הגגות.

"אני לא מכיר קיבוץ מופרט בו יש פאנלים על גגות החברים", מסביר אלכס. "מכיוון שחייבים שהבית יהיה רשום על שם החבר מבחינת המדינה. ככה שעד שלא יסתיים תהליך השיוך, סביר שלא נכל לבצע את זה. מעבר לכך, יש עוד סוגייה שעומדת על הפרק – עמדות טעינה למכוניות חשמליות. יש כבר ניצנים ראשונים כאלו בקיבוץ ואנחנו בודקים כל מיני אופציות, כאשר אחת מהסבירות שבהן היא עמדות שכאלו במגרש החנייה העליון, מעל שכונה א'. יש כל הזמן בקשות של חברות חיצוניות לעשות זאת, כולל החברה שעובדת עם המועצה האזורית, אבל אנחנו חושבים – למה לא לעשות זאת בעצמנו?"

ראשית תודות לציון על הענקת תפוז הזהב. כמה מילים לפני שאעביר את הכבוד לבא אחרי. שבתי לקיבוץ בשנת 2009. פריצות לבתים וגניבת רכוש התרחשו חדשות לבקרים וביחד עם שותפי יגאל מוהר ואחריו דודו לנג, ביצענו סידרה של פעולות שהביאו אותנו למצב כיום, בו אנו עומדים על כשני ארועים בשנה.

כמובן שכל זה לא היה קורה ללא עזרתם של מתנדבי כיתת הכוננות הקופצים לכל ארוע בזמנם הפנוי בשעות לא שעות. אני קורא מפה לתושבים חדשים –  הצטרפו אלינו!.

בחרתי להעניק את תפוז הזהב לאמיתי לביא וצוות החשמליה.

אנו, בצוות הבטחון, נעזרים רבות באמיתי בשעות לא שעות בימי שבת וחג.

המענה הוא תמיד מיידי ותמיד עם חיוך.

פתרונות יצירתיים לבעיות מורכבות זה אמיתי לביא.

תמשיך לחייך לסייע ולתמוך בנו ובקהילה.

תודה.

פאנלים סולאריים על גג חדר האוכל. צילום: אלדד ורדי

יתכן וראיתם סביבכם את העבודה המתרחשת על גגות חדר האוכל ובמרכז שירותים, וזו הזדמנות לרענן את הזיכרון לגבי תהליך הקמת מערכות חשמל סולארי בקיבוץ, ומה צופן לנו העתיד בנושא.

נושא הפקת "חשמל ירוק" ממערכות סולאריות שאינן מזהמות את הסביבה, אינו חדש בישראל ובמגזר הקיבוצי בפרט. במשך השנים התפתח התחום והפך נפוץ במגזר הציבורי והפרטי, תוך שהוא מובל ומנוהל בידי רשות החשמל המשמשת כרגולטור לעניין מתן האישורים ליזמים המקימים את המערכות. רשות החשמל מפרסמת מעת לעת "הסדרות" שונות, שהן למעשה מכסות שונות לסוגי פרויקטים, הקובעות את כמות הייצור המותרת, ואופן קבלת התמורה בגין הפקת החשמל והעברתו מהמערכת לרשת החשמל.

חשוב לציין שהחשמל המתקבל במערכת הוא חשמל העובר לרשת חשמל ואינו עובר ישירות לצרכנים (בין אם ציבוריים או פרטיים). בנוסף לעדכון תנאי ההסדרות המפורסמות מעת לעת בידי רשות החשמל, מתקדמת ומתייעלת ללא הפסקה גם הטכנולוגיה בעולם בתחום זה, עובדה המביאה לשינוי מתמיד במודלים העסקיים של הקמת המערכות.

בשל הסכסוך העסקי של גח"א מול חברת "דוראל" בעניין חוזה להקמת מערכות סולאריות והליך הבוררות הממושך שליווה את סיומו, נמנע הקיבוץ מקידום פרויקטים בתחום זה עד עתה.

לאחר שהסתיים ההליך המשפטי, ביצע הקיבוץ, בליווי הוועדה הכלכלית, בחינה מקצועית וכלכלית לגבי האופציות הנוכחיות בשוק, בסופה אושרה לפני מספר חודשים בידי ההנהלה והמועצה – תכנית השקעה בפרויקט הקמת שבע מערכות תעריפיות של ייצור סולארי בשבעה מבנים שונים בקיבוץ.

שלב ראשון בגח"א

להלן סקירה קצרה לגבי קידום הפרויקט אותו אישר הקיבוץ לביצוע במסגרת תקציב 2019 ואפרט גם על אפשרויות נוספות בתחום יצור חשמל סולארי הנמצאות בבחינה.

במסגרת תכנית 2019 אישרו ההנהלה והמועצה בגח"א פרויקט הפקת חשמל סולארי בעלות של כ- 3.2 מיליון ₪, הכולל הקמת שבע מערכות בחמישה מתחמי לולים בשטחים החקלאיים של הקיבוץ, ועל שני מבנים בשטח הקיבוץ (מרכז השרותים וחד"א). מסלול ההסדרה שנבחר הוא תעריפי כלומר, סכום קבוע לכל יחידת חשמל המופקת למערכת. ההסדרה אליה נכנס הקיבוץ היא לפי 0.45 ₪ לקוט"ש (קילוואט לשעה) ועד 125 קוט"ש למערכת אחת, המוגדרת כמקסימלית לחיבור צרכן בודד. המגבלה לכמות המערכות שהוחלטה לביצוע בשלב ראשון, נובעת מכך שמעל ייצור כולל בהיקף מסוים, מחייבת רשות החשמל ביצוע סקר הבודק את הרשת הכללית בקיבוץ, העלול לחייב את הקיבוץ בהשקעות נוספות בהיקף כספי משמעותי. מאחר והקיבוץ מבצע השקעה ראשונה בתחום זה, הוחלט להתקדם בשלב ראשון באופן מבוקר, ובהמשך לבחון הרחבה למערכות נוספות וכניסה לסקר, בהתאם לבחינת ביצועי המערכת והתוצאות הכלכלית בפועל.

הפרויקט בקיבוץ מבוצע על ידי חברת "ענבר" שנבחרה לאחר השוואת הצעות מקבלנים בתחום ובליווי מקצועי של חברת מעגן פרויקטים (ממעגן מיכאל) המשמשת כמנהל הפרויקט מטעם הקיבוץ. נציגי הקיבוץ הם אלכס קראוס (חשמל גח"א) וערד סלוצקי (מנהל עסקי). העבודות החלו לפני כחודשיים וצפויות להסתיים בתוך מספר שבועות. חלק מהעבודות כרוכות בהפרעה זמנית לסביבת המבנה ומשתמשיו, ואנו עושים כל מאמץ להימנע מכך. החוזה עם הקבלן המבצע כולל אחריות לביצועי המערכת ותחזוקתה, והתמורה עבור יצור החשמל תתקבל מדי חודש בהתאם לתפוקה בפועל שתספק המערכת לרשת החשמל. לאחר השלמת הפרויקט, נערוך סיכום לגביו ונדווח על כך למוסדות הקיבוץ ולחבריו.

ומה הלאה?

מערכות תעריפיות על גגות בתי החברים – מדובר במסלול דומה למערכות תעריפיות שאנו מקימים כעת בקיבוץ, אך מוגבל עד 15 קוט"ש. במסלול זה  משולם לבעל הבית עבור יצור חשמל לרשת (ללא קשר לצריכה הפרטית) ומזכה אותו במחיר קבוע מראש לכל קוט"ש. ההסדרות הנוכחיות למערכות ביתיות הן במחיר של 0.48 ₪ לקוט"ש מיוצר לרשת. את התמורה משלמת רשות החשמל לחברת החלוקה (במקרה של גח"א –  חברה בבעלות הקיבוץ) המזכה את בעל המערכת הסולארית בחשבון החשמל בסכום זהה. תנאי להקמת מערכת ביתית היא אישור מחברת החלוקה ועמידה בכללי (אמות מידה) רשות החשמל לעניין זה, כשכל צרכן יכול ליזום הקמת מערכת ללא תלות בשאר הצרכנים. הקיבוץ בוחן אופציה לסייע בארגון הצעה לשיקול ובחירה של החברים המעוניינים להשקיע במערכת כזו בביתם. מבחינת הקיבוץ יכלול השלב הבא בחינה של הרחבת המערכות תעריפיות על גבי מבנים חקלאיים וציבוריים, בהתאם לבחינת כלכלית. בנוסף נסייע תהליכית לחברים שיבחרו באופציה של הקמת מערכות תעריפיות פרטיות בבתיהם. לסיכום, גבעת חיים הצטרפה לתהליך שהוא במהותו כלכלה ברת קיימא – התורמת לשמירת הסביבה. השימוש באנרגיית השמש שהיא משאב בלתי מתכלה ומאד זמין באזורנו עם כמובן פוטנציאל כלכלי להמשך הדרך. ישראל נחשבת פורצת דרך בתחום ואין סיבה שגם אנחנו לא נהיה חלק מכך.