יורי פרוקופץ עלה ארצה מקישינב במולדובה עם הוריו ואחותו הבוגרת לפני כ-37 שנים. בתקופת מלחמת העולם השנייה שרדה סבתו מצד אמו טבח בו נרצחו הוריה עם 11 אחיה ואחיותיה ממש מול עיניה וכילדה חיה במשפחה נוצרית וכך שרדה. עליית המשפחה ארצה נבעה מהאנטישמיות המשמעותית ורצון ההורים שיורי ואחותו יגדלו הרחק ממנה.  המשפחה השתקעה בשכונת דורה […]

בשעת ערב ועם שקיעת השמש, נדלק פנס רחוב לונדוני מעל המרפסת של אלה ויונתן מירון, קוניאק ובירה נמזגים ומוגשים ואפשר לצאת לדרך כמו שצריך. התכנסנו כאן כדי לספר על פרוייקט החתונות מבית מדרשו של "החדרוכל", אבל כמו ברבים מהראיונות לעלון בשנה האחרונה, השיחה מגיעה בשלב זה או אחר לנושאים רחבים יותר וכן – אל ההתנגשות […]

זו הכתבה האחרונה שלי בהחלט, מבטיחה. (מילה של עורך – לא בטוח). האמת? חדרוכל הוא לא רק מקום מפגש קהילתי, הוא גם מקום בו אפשר למצוא אוכל טעים, טרי ומגוון. בחודשים האחרונים אנו ממשיכים להשתפר ולהוסיף, כך שמלבד ההיצע הסטנדרטי של שניצל, עוף וקציצות בקר תוכלו למצוא אוכל לטבעונים וצמחונים, ספיישלים מתחלפים כגון סושי, אסדו, […]

מאות רבות של קיבות מונחות, כל יום מחדש, על נשמתה וכתפיה הצנומות של אלה זיו מירון. מי שהפכה את חדר האוכל לתצורת "חדרוכל" ולקחה אותו אל המאה ה-21, פותחת הכל ומספרת על האחריות האדירה, המחירים והתובנות זה נדיר למדי וזה קורה רק לעיתים רחוקות: יש ראיונות בהם המרואיינ/ת נוטשים את הדברים שרצו להגיד, את המספרים, […]

נתבקשתי לכתוב משהו קצר לעלון על המעדנייה. כשצריך לכתוב לכלל הקיבוץ, יש לי תמיד קושי גדול, כי צריך לחשוב על הכל, לא לפגוע ולא להעליב כשברקע מרחפת השאלה מה יגידו ואיך יפרשו. קצת מפחיד עם קהילה כל כך גדולה ובה כה הרבה דעות ומחשבות. אבל התיישבתי ושמתי בצד את כל הרעש המלווה אותי בשנה וחצי האחרונות. […]

"חדר אוכל הוא מרכז ההתרחשות אליו מובילות כל הדרכים: המדרכות, השבילים, הקיצורים הקבועים בדשאים, הפרצות בגדרות הגנים ובתי-הילדים. כל ההליכות האחרות נעשו דרכו, בדרך אליו או בדרך חזרה ממנו, והמסלולים נקבעו בהתאם לזמני הארוחות. ההליכה אל חדר האוכל וממנו הייתה אירוע בפני עצמו, הזדמנות לפגוש ולהתרועע, לראות מה חדש ב"חצר", לסגור עניינים ולעשות סידורים או […]