בתחילת מרץ תיפתח תערוכה חדשה בגלריה, בה יוצגו נופים מקומיים מבית ומחוץ בקיבוץ שלנו. האמנית, אתי יעקבי, בוחרת באופן עקבי לצייר באזוריים כפריים בשולי הישוב. "בקיבוץ מצאתי והרגשתי, באופן שמרחיב את הלב, חיבור לטבע, לחקלאות, לשקט, ולמרחבים הפתוחים שעדיין מקיפים את הקיבוצים", היא מספרת. "בעידן של 'אלבישך שלמת בטון ומלט'*, הקיבוץ בעיני הוא 'כאי ירוק […]

הפעם אני רוצה להפנות את המבט אחורה מעט, לתקופה שלפני פרוץ המדינה, למה שהיה פעם – שהרי גם אני מפעם. ספרות היא אמנות "פירמידלית". כל דור עומד על כתפי הדור הקודם לו, אבל הוא מביא משהו חדש. בכלל, ספרות יפה – עברית וחילונית – היא בחזקת רך נולד וכמעט שאין לה כתפיים לעמוד עליהן. למיטב […]

לפני כשני עשורים, בשלהי 2003 (שלהי זו מילה יפה) פרסמתי ב"בתוכנו" מעין מדור של המלצה לקריאת ספרים. כעת נתבקשתי ואף הסכמתי ואולי קצת רציתי לחדש את אותו מדור. אחרי הכל גם ספרים הם, לדעתי, סוג של מזון ואם יש מתכונים לאוכל גם לספרים מותר והרי הוא לפניכם. בחירת השם לאותו מדור גרמה לי לשעשוע קל […]

לפני כ-50 שנים נהגתי לצפות בסאטרדי נייט לייב, תכנית הבידור הפופולרית בארה"ב, שהייתה מעין "ארץ נהדרת" של ארה"ב באותו עידן. כיכבו שם דן אקרויד וג'ון בלושי, שני שחקנים שהפכו למפורסמים כשאחד הקטעים שלהם היה שילוב של שירת רוק עם הרבה תנועה בחליפות שחורות. הם נקראו "האחים בלוז" וברבות הימים כיכבו בסרט בשם זה. לפני כחודשיים […]

כמו כל בשורה מרה, בישרתי לו אותה בחיל ורעדה. התגובה הייתה בהתאם. "מה?", התקשה הבן שלי להאמין. "לא יהיו מגלשות מים על הדשא? לא יהיו תחנות ושערות סבתא? אנחנו מחכים לזה כל השנה, אז למה? מה קרה?". בעודנו מדברים, חלפנו על פני מדשאת בית וינה המוריקה, זו שתישאר שוממה בחג המשק השנה. ניסיתי להסביר לו […]

מזה כחצי שנה, פחות-או-יותר מתחילת המלחמה, אני מזמזם לעצמי שיר של יצחק קלפטר המסתיים במילים "יהיה-בסדר". אז חיפשתי את השיר תחת השם "יהיה בסדר" ביוטיוב ובספוטיפי אך ללא הועיל, השיר לא נמצא. רק בשעה שהקשבתי לשירי קלפטר באינטרנט, התגלתה האבידה: שם השיר איננו "יהיה בסדר" אלא "טל על פרחי הזמן" שכתב מאיר גולדברג והלחין יצחק […]

  עד כמה חשוב, לדעתכם, שיהיה לנו מרכז מורשת היסטורי אשר ילמד את ילדינו ונכדינו על ההיסטוריה של הקיבוץ ועל השורשים שלנו? מי זוכר את מוזיאון "הנקודה" שהיה פה ולא השכלנו לשמור עליו? האם לא ראוי לשמר 70 שנים של היסטוריה?   מי ילמד את ילדינו איך נראתה מנשקה? ואיך נראה הקיבוץ פעם? מי היו […]

" … אם רוצים להעביר נושא כבד כמו השואה, צריכים להשתמש בדברים אינטימיים. האינטימיות הגדולה יותר, המשמעותית יותר, מתאפשרת באמצעות האמנות…" (אהרון אפלפלד) בשנה האחרונה עובד בית טרזין על פרויקט אמנות ייחודי העוסק בזכרון השואה, ביוזמת האמנים מאיה וגל רווה – "ימים מחוץ לזמן – אמן פוגש עדות". פרויקט זה מפגיש אמנים ישראלים צעירים, בני […]

  כשסיפרתי לאנשים שאני עומד לראיין את נטע פרנק לעלון, כולם הגיבו באותה צורה: חיוך רחב נפרש על פניהם בתוספת האמירה, "היא נהדרת" זה נכון, נטע באמת נהדרת. היא בטח הייתה כזו תמיד, אבל בזכות תפקיד רכזת התרבות שלקחה על עצמה לפני שלוש שנים, היום כולנו יודעים את זה. אנחנו נפגשים בפאב (כמובן) בשעת אחר […]

הערב נתכנס כולנו על הדשא למופע "הנני כאן" – סיפור חייו ויצירתו של חיים חפר. המופע נולד בעקבות הביוגרפיה שלו שכתבתי, שיצאה אך לפני חודש לחנויות. אני מבקש לשתף אתכם במוטיבציה שהובילה אותי בעקבותיהם של האיש ושיריו. כמו תמיד, זה מחזיר אותי אל ימי ילדותי הרחוקים. קשה לתאר את ההרגשה שהציפה אותי, ילד בן עשר, […]

1969 – האדם נוחת לראשונה על הירח, הביטלס מתפרקים ובפינה מזרח-תיכונית קטנה, כשהוא בן 30, מקבל אורי אסטליין משימה חשובה – תפקיד עורך העלון של גבעת חיים איחוד. "הקיבוץ, כמו המדינה, באופוריה שאחרי ששת הימים. המצב החברתי היה יציב למדי והמצב הכלכלי עמד להמריא יחד עם 'גת' שעמדה אז על מסלול ההמראה", הוא זוכר. "בדיוק […]

מירהל'ה ערכה את העלון כעורכת משותפת בשנת 1996 וגם בין 2003-2010. היא סיפרה לשלמה כהן סיפור המאפיין את תבנית עבודתה   יש לי זכרון חשוב מהתקופה בה ערכתי את העלון, שאני מספרת אותו מדי פעם, כמעין הבנה פנימית המשקפת מימד חשוב שלי ושל העלון. הייתי בחופשה בחו"ל וגם תמר רז לנג, שערכה איתי את העלון […]

בעלון הקיבוץ בתחילת 1972, עדי נחמני מציג בשפה פיוטית את הלוגו החדש שעיצב אמנון לוי: "בשער, בראש חדש ניצב עתה עלוננו לפני קוראיו. תוספת צבע ועיצוב משוכלל של הסמל – ליתר נוי נועדו, למשוך את העין בטעם. אלה השיפורים והבאים בעקבותם מבשרים אחת לפחות: אי קיפאון.  עם זאת מודעים אנו לתפקידנו הראשי: להעלות את רמתו […]

תמר ערכה את העלון בשנת 1990 וגם בשנת 1993 וסייעה בהתנדבות בין 2003-2010. היא כותבת איך אמור להיראות העלון כיום, לדעתה הגעתי לעריכת העלון מתוך עבודתי כעיתונאית, עורכת לשון וכתבת לעת מצוא ב"על המשמר" ובהמשך בעיתון התנועה הקיבוצית. דעתי הייתה שכלי התקשורת הפנים-קיבוצי (תקראו לו עלון או עיתון) צריך להיות נושא הקשר ההדדי בין חברי […]

המלצות צוות כותבי העלון לצפייה בטלוויזיה של הקיבוץ (וקצת YES ונטפליקס) והמלצת האזנה אחת:   1917 (סרט.TV הקיבוץ) משתתפיה קראו לה ״המלחמה הגדולה״ כי לא הכירו גדולה ממנה. רק כשהגיעה אחותה לאחר שני עשורים, היא קיבלה את השם ״מלחמת העולם הראשונה״. היסטוריונים רבים מציינים בה את תחילת המאה ה-20 משום שהביאה לעולם כל כך הרבה […]

בכל שנה, מפיקות יפעת זילבר ויסמין רז בהתנדבות את האירוע התרבותי הידוע גם כ"ערב מוטי זעירא", אבל כשנפגשתי איתן באותו עניין, הסתבר שההיסטוריה של אותן הפקות התחילה עוד לפניהן   לפני שמוטי הגיע היה ערב שירי סשה ארגוב (כידוע מלחין ולא משורר) בכיכובה של אורה זיטנר שלפי הסיפורים היה מוצלח מאוד והיו גם אחרים, כשהבולט […]

  אבנר שפע (39) הבן השלישי של ימימה וחנן, הוא אחד מארבעת יוצרי "קיבוצניקים", סדרת דרמה קומית יומית המשודרת ב-HOT. הוא בן כיתת "נרקיס" ולפני כשנה חזר לגור קצת בגח"א לתקופה קצובה מראש שבסופה (הקרוב) ישוב לתל אביב  אמרת לי שזו בכלל לא סדרה על קיבוץ "התכוונתי שזו סדרה על כיתת 'נרקיס' וכל חבריה יותר […]

נפגשתי עם יניב ומיקה הורוויץ בצהרי יום חם, בבית שהיה ביתה של רות הורוויץ. יניב, בנם של שלי ועקיבא, עובד עם נוער בסיכון כמטפל במוזיקה באולפן מוזיקה טיפולי בגבעת אולגה וגם עם מוזיקאים מבוגרים המתמודדים עם מחלות נפש, ליד רחובות. חוץ מזה, הוא מופיע בכל הארץ באירועי שירה בציבור והפקות מוזיקליות תחת השם "עש לילה", […]

שיחה עם אמן היא בהכרח מפתיעה ויוצאת דופן. כך קרה גם כשאירחתי את אמיר שפט בסלון שלי לכוס תה ושיחה על פועלו, תפיסותיו וגם קצת על מוזיקה וכדורגל, תחומי עניין ששנינו מעריכים וחולקים   אמיר, ספר על עצמך בקצרה "אני בן 41, נולדתי בירושלים. אדם עירוני מאוד במהותי כך שההוויה הקיבוצית הייתה מוזרה לי בהתחלה […]

*נטע פרנק (31) חברת קיבוץ, בת לאבנר ויהודית. רכזת תרבות, קצת יותר משנה בתפקיד. מנטוריות לפרויקט: גילי סגל (הדר) ויפעת זילבר.   הרעיון העומד בבסיס של הפרויקט שלי הוא להיות חלק מתהליך שינוי התפיסה של מרכז הקיבוץ במטרה להחזיר עטרה ליושנה. כלומר, שהאזור הזה – של החדרוכל הנהדר שלנו, בנין המנהלה, בית וינה, ספריה ועוד, […]

עמוס צימרמן, בן 35, גר בתל אביב, בן הקיבוץ, הוציא השנה את אלבום הסולו השני שלו. לאחר יציאתו, טס לסיבוב הופעות בגרמניה, וכעת הוא ממשיך להופיע ברחבי הארץ, עם ובלי להקת הליווי שלו, ומתחיל לעבוד על חומרים חדשים. משה נתיב תפס אותו לשיחה מרתקת בנושא. למה בחרת להוציא תקליט ויניל? הרוב המכריע של רכישת מוזיקה […]

  אז מה נאחל לגבעה שלנו, שיש לה כמעט את הכל? נאחל לנו: שנדע לומר תודה. תודה על כל מה שיש לנו. שנדע להעריך את כל השפע והטוב. שנזכור עד כמה אנחנו ברי מזל על שגבעת חיים איחוד היא ביתנו. שנוקיר ונזכור את כל האנשים שעבדו כל חייהם בשביל לייסד את הקיבוץ ואת כל אלה […]