לאחר ארבע שנים וחצי במהלכן ריכזנו את הפרויקט המקסים של "סיר חם ליולדת", אנו מעבירות את השרביט לשי וסרמן (בת הזוג של נועה סלייבי) ואורטל ישראלי (בת זוגו של דר ישראלי). בשנים הללו זכינו להכיר יולדות רבות מקסימות ולא פחות מכך, ראינו נשים ואנשים נפלאים מהקיבוץ שפתחו את ליבם את ומטבחם ופינקו באהבה ובמאכלים את […]

יוליה בקליניק הגיעה לישראל ב-1995 במסגרת "בית ראשון במולדת" עם בן-זוגה ועם אולג, בנם, מכיוון שהיה חשוב להם לעלות ארצה ולא לחיות כמהגרים בארצות המערב. כוונתה הייתה להגיע לגליל, לדגניה ב', אך דברים לא הסתייעו והם מצאו עצמם בגבעת-חיים מאוחד, שם הם למדו באולפן והיה נחמד מאוד, כפי שהיא זוכרת. היא רצתה לעבוד בגן, מאחר […]

כמו כל בשורה מרה, בישרתי לו אותה בחיל ורעדה. התגובה הייתה בהתאם. "מה?", התקשה הבן שלי להאמין. "לא יהיו מגלשות מים על הדשא? לא יהיו תחנות ושערות סבתא? אנחנו מחכים לזה כל השנה, אז למה? מה קרה?". בעודנו מדברים, חלפנו על פני מדשאת בית וינה המוריקה, זו שתישאר שוממה בחג המשק השנה. ניסיתי להסביר לו […]

1968, 1970, 1971, 1972, 1973, 1974, 1975, 1977, 1978, 1979 1981, 1982, 1983, 1984, 1985, 1986, 1987, 1988, 1989, 1990 1991 אם אתם זקנים מספיק אתם בוודאי זוכרים כי פעם, הרבה לפני היות "הקהילה" כשעוד עמד פה קיבוץ, הייתה כאן קבוצת כדורמים אימתנית שהטביעה כל יריבה, בכל בריכה. בכל השנים המצויינות פה למעלה היא לקחה […]

 סבא וסבתא לא יחזרו לרעים לעולם? ילדים רגישים שואלים שאלות חכמות ואמא שותקת. אין לה תשובה. ורק על שאלה אחת היא יודעת לענות – המלחמה נגמרה כבר? לא.

בשבועות האחרונים קיבלו חברים רבים פנייה אישית מיפתח לברון לתרום כמידת יכולתם לפרויקט העתקת האורווה למקומה החדש ולשמחתנו, תרמו רבים ברצון וביד רחבה. הקמפיין המבוסס על פניות אישיות, מחליף קמפיין מימון המונים רחב יותר אשר תוכנן בקפידה בידי צוות התכנון של האורווה החדשה ועלה לאוויר ב-6 באוקטובר. למותר לציין כי הורדנו אותו מהאוויר 12 שעות […]

לאחר שהתבקשתי לכתוב כמה מילים על משמעות האורווה עבורי בתור נער, השאלה הראשונה הייתה – למי אני כותב? לאורווה? ליפתח? או בכלל לעצמי? אני חושב שעצם השאלה, מסבירה באופן מסוים את המקום המיוחד והעוצמתי הזה שהשפיע על אין ספור בני נוער בקיבוצנו. האורווה (המקום) – משהו בפשטות המקום ובאינטימיות שלו, אפשר לי להרגיש בבית בכל […]

השנה יתחנכו במערכת הגיל הרך כ-160 ילדים. 100 מהם של בני הקיבוץ, כעשרה של שוכרי דירות כאן ועוד 50 ילדים מהסביבה הקרובה. הצוות החינוכי מונה 35 גננות ומטפלות קבועות ועוד עשר מטפלות מחליפות, אותי ואת יעל בן משה – כוח אנושי ענק והטרוגני מבחינת גיל, השכלה, מוצא דיעה ועוד. הצלחת התהליכים החינוכיים מול הילדים וההורים […]

  שימורי סרדינים במהלך חודש יוני התבשרנו, הורי שכבה ג' (העולה ל-ד') במשגב, שהשכבה תצומצם מארבע כיתות לשלוש בשנה"ל הבאה. מספר ילדים (פחות מ-10) עוזבים. את הארץ, את האזור, את החינוך הממלכתי והשכבה אינה עומדת עוד בתקן של משרד החינוך לכיתה רביעית. בפועל, זה אומר שילדינו יעברו ללמוד 33 או 34 תלמידים בכיתה (לעומת 25-27 […]

טלי סופר עובדת בחינוך בגבעת חיים איחוד כבר רבע מאה. "הגעתי לפה לפני 25 שנים כשאני בסוף חודש תשיעי של ההריון עם דורי", היא נזכרת. "הגיל של הילדים שלי זה מה שתמיד עוזר לי להיזכר כמה שנים אני כאן". אבל בעצם היא מחוברת למקום הזה הרבה לפני שהפכה לתושבת גח"א באופן רשמי. "אבא שלי נשוי […]

אני לא אוהבת ספורט. לא לעשות בעצמי ובטח שלא לצפות. מה מעניין בזה? שנים שטל ניסה לשכנע אותי לבוא לראות איתו משחק כדורגל לייב. "אי אפשר להסביר את זה", אמר לי. "תביני כשתבואי". לא באתי ולא הבנתי. וגם, אני מודה, כרחמנית בת רחמנים קשה לי שתמיד יש צד מפסיד, אז עוד להזדהות ולהכיר ולהבין את […]

חודשיים לאחרי שהתחלתי את תפקידי כמנהלת החינוך החברתי בקיבוץ, הופיע שמו של שלמה כהן על הצג ואיתו בקשה שאכתוב על עצמי ועל תפקידי "שמי יעל פרימק, בת זוגו של יאיר חילי, אמא של גיל בכיתה י"ב וניצן בכיתה ט'. אני חיה בקיבוץ כ-22 שנים ובשנים האחרונות גם חברת קיבוץ. גדלתי במושב בורגתה בקצה הדרומי של […]

  סיגל לשם היא בוגרת לימודי חינוך לגיל הרך, ייעוץ חינוכי והדרכת הורים בגישת אדלר, גננת, מורה, מחנכת ויועצת. עם פתיחת שנת הלימודים, ביקשנו כמה תובנות מסדנה שהנחתה לאבות בלבד ונושאים הקשורים בגידול ילדינו ונכדינו  בחורף שעבר פתחה סיגל  קליניקה במבנה ששימש פעם את מרפאת השיניים, ליד גן דקל. היא עוסקת בהדרכת הורים לכל הגילאים […]

אדם בא למורה הזן איקיו. "מורי, כתוב לי בבקשה כמה מילות חוכמה". נטל המורה מכחול וכתב "תשומת לב". "זה הכל?" תמה האיש, "בבקשה תוסיף עוד משהו". איקיו כתב: "תשומת לב, תשומת לב". "נו", אמר האיש, "אני לא רואה בזה עומק או תחכום מיוחד". אז כתב איקיו: "תשומת לב, תשומת לב, תשומת לב". האיש, שחשב שמשטים […]

לפני כמה שבועות שלחה לי חברה צילום מסך מתוך עמוד האינסטגרם של מפורסמת כלשהי. היא צולמה עם בנה, מביטה מעבר לגדר ומתבוננת בחיות בכלובים וכתבה: "שישי בטבע עם החיים שלי" ותייגה את מיקומה  "לגעת בחיות גח"א". כמו שתי בנות משק שידעו תורנות שבת אחת או שתיים בהאכלה, גיחכנו יחד על התפיסה שחיות מעבר לגדר או […]

"הפינה החמה", מוסד גבעתי-חיימי ידוע ואהוב, הופקד בידיה האמונות של סיגל לשם דימיטשטיין. היא מצאה קצת זמן לספר לנו על המקום הייחודי שהיא מנהלת, על תינוקות ואמהות ועל תפיסת עולמה אני בת 37, נשואה לאור ואמא של רוני, בת שנתיים וחצי ואלה בת שמונה חודשים. כל חיי הבוגרים עבדתי בחינוך: הייתי גננת בגן חובה במושב […]

למה חשוב ללוות ערוגה, מרגע לידתה ועד השמחה בקטיף התוצרת? למה זה חשוב לשמור על שגרה ואפילו מסביב אומרים שזה מסוכן והכי טוב, לבד, בינתיים? למה זה חשוב לעשות מסיבה? למה זה חשוב ללכת לשנת שירות? למה זה חשוב לקטוף שמוטי בפרדס? למה זה חשוב חולצה כחולה, כמה היא עולה אגב? למה ולמה ולמה. מזמן לא […]

כדורגל בערב חורף, אחרי שהשמש שוקעת. לא לשים לב למים בגרביים, לא לרוח הקרה, לא לחושך. רק לבעוט. שוב ושוב, את המסובבת הזו, מפינת הקרן, עד שייכנס. גם אם צריך לבעוט 1,000 פעמים. לא להיכנע לקור, לתסכול, לעייפות. אין זרקורים. בקיבוץ של פעם הם כמעט תמיד מקולקלים, בקיבוץ המתחדש צריך מפתח. רק לבעוט. שוב ושוב, […]

בסוף השבוע האחרון של אוקטובר, נתגלה מחזה שכבר מזמן לא נראה כמוהו ברחבי הקיבוץ: עשרות ילדים, מקטנטנים ועד גדולים, חלקם עם הוריהם וחלקם בקבוצות עצמאיות, התרוצצו להם משכונה לשכונה ומבית לבית. שבילי הקיבוץ המו קולות צוהלים של ילדים מחופשים המחזיקים בידיהם תיקים ושקיות לאיסוף ממתקים. גבעת חיים איחוד התחפשה לרגע לעיירה באמריקה וציינה לשעתיים את […]

  זה סיפורם של הטרקטורים הישנים שהלכו והתפרקו בחצר מול הגנים, עד שאריק סיון שיחק עליהם עם נכדתו. ואיך קשור החזבאללה לסיפור?   09:00 בוקר יום שישי, בין גן רימון לגן תאנה. השטח המנומנם בד"כ בשעה זו ביום זה, מתעורר לחיים. אנשי צוות הבטחון – חבורת גברים לא-צעירים, עם מבט נחוש בעיניים – פושטת על […]

משימת "תרומה לסביבה" משמעות תחומי האקולוגיה והשמירה על כדור הארץ מובנים מאליהם ולכן החלטנו שזו הזדמנות להיות שותפים בקצה-קצהו של הנושא הרחב הזה. חשבנו מה מתאים לנו לעשות והחלטנו שאנחנו רוצים לעשות משהו בסביבה הקרובה שלנו – פרויקט "אגמון חפר". באחה"צ שרבי של תחילת מאי פגשנו את אייל עמרמי מעין החורש האחראי על האגמון שמענו […]

ממשיכים לשתף במה שעובר עלינו בשנת המצוות ומה היא השנה הזו אם לא חיבור למקום, לאדמה, לאנשים? נכון שהתקופה מטורפת ואף אחד לא חזה כי "שנת המצוות" שלנו תהיה במקביל למגיפה שתיזכר לשנים, אבל בזמן ששום דבר לא קבוע ולא ידוע, אנחנו לא מוותרים. יצאנו למשימת קטיף אשכוליות בפרדס וזו הזדמנות לומר הרבה תודה ליוני […]

עבור כל מי שנולד וגדל כאן במאה ה-20, היו הפעוטונים הרבה יותר מקירות, גג וחצר. זה היה המקום בו הפכו התינוקות לפעוטות, מקום בו שכנו שמחה, עצב, משחק, אור וצל ואולי המקום אשר ביטא יותר מכל את מהות "הלינה המשותפת". כעת, עם היעלמותם של הפעוטונים המיתולוגיים מנוף הקיבוץ, אנו מגישים מנה אחרונה: זכרון מהפעוטון יוני […]

בשנת 1989 כיכבו בראש מצעד הפזמונים הלהיטים "למבדה" ו"ריקוד המכונה של משינה", הפריט האופנתי ביותר בערב שישי בחדר האוכל היה גומיית סקרנץ' מקטיפה וגרביים מגולגלות היטב עד לקרסול. היה נראה הגיוני מאוד שאבא שלי (ועוד אבות רבים אחרים( מעשנים סיגריות והכי אהבתי שהוא משליך את הבדל לשביל ואני זוכה לכבות אותו בתנועה סיבובית של הרגל. […]

טיול עם בית האלון לנחל השופט, שהזכיר לי מה בכלל אנחנו עושים פה כקהילה בקיבוץ. נו אז אולי בכל זאת אצטרף לטיול? תשע וחצי בערב. ערימת כלים עוד מחכה לשטיפה, את הכביסה עוד צריך לסדר, יש לי לכתוב שלוש עבודות לאוניברסיטה, יש באג שאני צריך לפתור עוד הערב לעבודה,לענות לכמה מיילים, מ-ל-א משימות למחר שכמה […]