שעת ערב במועדון של אדית, פלוס-מינוס 20 אישה ואיש, רוב מכריע לגילאי 70-80 עם כמה חריגי גיל. חלק מהנוכחים הם בני המשפחות השכולות. לכאורה, דיון פרוצדורלי על הטקס ביום הזכרון ועל הטקסטים שיוקראו בו, אבל בפועל זה היה ניתוח לב פתוח, צלילה עמוקה אל האזורים הרגישים ביותר של מה שנקרא כיום גבעת חיים איחוד. בדיקת […]

מי היה, מה היה ולמה היה? אנחנו, צעירי גבעת חיים איחוד בגילאי 18-24, יצאנו לטיול בן יומיים למדבר כחלק מפעילות ענף הצעירים בקיבוץ. מאז שהקבוצה שלנו נכנסה לצעירים לפני קצת יותר משלוש שנים, חלמנו על טיול צעירים כמו ששמענו בסיפורים ובאגדות מתקופות בהם הצעירים היו סוג של הנעורים רק של מבוגרים, כלומר – כולם בשנת […]

יש האומרים כי יום אחד תסתיים המלחמה. תאריך עדיין אין והניחושים נעים בין חודש לעשור. אבל תסתיים מתי שתסתיים, כמו כל מלחמה היא תצרוב את רישומה הכבד, האפל והקשה באלו שהשתתפו בה. לפני קצת יותר מ-50 שנים היה טירון בסיירת גולני עד להשפעות ההרסניות של מלחמת יום הכיפורים, כאשר רבים מחבריו ליחידה נהרגו בה. מאז, […]

בשבת ההיא הוקפצתי יחד עם חברי לגדוד 9207, גדוד חי"ר המשתייך לחטיבת ירושלים, היישר לימ"חים במחנה שדה תימן (כל קשר לח'ותים מקרי בהחלט) בואכה באר-שבע. לא ידעתי באותו רגע לאיזו גזרה נצטרף בלחימה, אבל היה ברור שהפעם מדובר בצו 8 שונה בעוצמתו מהפעמים הקודמות. הטבח הנורא שביצעו מחבלי חמאס ביישובי הנגב המערבי ובחוגגי המסיבה ברעים, […]

בעלון חודש יוני חזרתי עם לוחמים מהקיבוץ 53 שנים אחורה, אל מלחמת ששת הימים. במפורש או שלא, כולם התייחסו לאותה מלחמה כאל "טיול". בגליון אוקטובר אני חוזר איתם 47 שנים אחורה, אל סופו הרע והמר של הטיול   גיורא ידיד רוחות סתיו קרירות עוטפות אותי על המרפסת של חיה וגיורא ידיד והגולדסטאר שחיה מעבירה לי למרפסת […]

את גדעון (גידי) שקדי מכירים כולנו, בעיקר בשל התייצבותו בחזית מאבקים רבים על פני הקיבוץ בשנים האחרונות. אבל מעטים יודעים כי היו ימים, ובעיקר לילה מסויים אחד, בהם נלחם מלחמות מסוג אחר. לרגל יום הזכרון ויום העצמאות תש"פ, החזיר אותו הצוות למשימות מיוחדות של העלון, אל הלילה בו הרווה בדמו את אדמת הבקעה וזכה לעיטור […]

  ביום הכיפורים, אני תמיד על הדשא. מקפיד על זה, כל השנים. להיות על הדשא, בבוקר, עם השקט והשמש החמה. לפעמים עם כדור. עבורי, זה יום הכיפורים – על הדשא, עם השמש, השקט ולפעמים גם עם כדור. ברגל. זה כך מאז יום הכיפורים בו הייתי בן שש. אז הוא נפל על 6 באוקטובר. 1973. יצאתי […]

זכרונות רבים מלווים אותי מ-12 שנות עבודה משותפת עם אדם גדול מהחיים, עם עוצמות בלתי ניתנות להבנה, עם דאגה ואכפתיות ולב ענק. צביקה לוי אהב במיוחד לבקר בגבעת חיים, ותמיד היה גאה בנו על הטיפול בחיילים הבודדים, ותמיד חזר וציין ״גבעת חיים נתנה את הרמה הגבוהה ביותר בתנועה הקיבוצית״. צביקה אימץ לליבו כל חייל בודד, […]

שלום לכל בית גבעת חיים, התבקשתי לכתוב משהו על יום העצמאות/יום הזיכרון. קשה לי לכתוב משהו רציני אבל אני אנסה… השנה אציין את יום הזיכרון ואחגוג את יום העצמאות בבסיס עם החיילים שלי שהתגייסו בנובמבר השנה ונמצאים בהכשרה. כבר הרבה זמן שאני חושב איך להעביר להם את יום הזיכרון. איך אפשר לכבד יותר, לזכור יותר, […]

"לא משנאת האויב, אלא מאהבת הארץ" לפני שבועיים הסתובבתי בתל אביב מיד אחרי שיצאתי מהבסיס, על מדים. איש זקן בא אלי ואמר לי: "תודה לך. בזכותך אני חי פה, במדינה הזאת שאני כל כך אוהב". כל כך התרגשתי שכל מה שיכולתי לעשות זה לתת לו חיבוק ולהגיד לו, שבשביל אנשים כמוהו התגייסתי. החלום שלי היה […]

  ישבנו עם אייל לשיחה בחדר שלו. הכנו שאלות מראש, שחלקן שמענו בשבילים ומאנשים. היו הרבה שאלות ולא הספקנו את רובן. אז נשאר לפעם הבא… בטיחות בדרכי המשק – האם תוכל לפרט כיצד מתמודדים עם נושא זה? חלק מהתופעות שרואים בקיבוץ שלנו, רואים גם במושבים וקיבוצים אחרים. כאילו חוקי הנהיגה נעצרים בכניסה לישובים – בין […]

נילי קדם (קראוס) אבא שלי פצוע כבר 50 שנה. הוא נפצע כשהיה בן 26 ובעצם, שנותיו שהעביר על כיסא גלגלים הן כמעט פי 2 משנותיו שהעביר כאדם הולך. לרגל 50 שנה למלחמת ששת הימים ביקשו מאבא לספר על הפציעה וחייו שלאחר מכן. הדבר עורר אצלו קושי רב וביקש מאיתנו שנוותר לו על זה. חשבתי, שזהו […]

יום הזיכרון מול האנדרטה, על הרחבה ובמגרש החנייה. בחולצות לבנות. שתיקה. אף אחד לא נעדר, לכאן מגיעים! עם הילדים, כל הגילאים, כמו לבית המקדש העתיק, עלייה לרגל, טקס חובה. מדורת השבט של קהילה קטנה. תינוקות בזרועות ההורים, שהיו בעצמם תינוקות, כאשר הוריהם איבדו את החברים הכי קרובים. אם מהסה את בנה שנפחד מהצפירה. בכיו מבטא […]