שיחות עם נציגי הציבור בהנהלה, והפעם עם יאיר אסטליין ורונן בוכהולץ (מאותו בית ילדים, קבוצת דגן…). המקום: אצל יאיר בבית. השעה: 21:30. המדור הזה מאפשר לחברים לשמוע על תהליך עבודת ההנהלה. הזדמנות לשמוע מה הדילמות, אילו שיקולים הופעלו בדיונים ועוד. ראשית, אנא הציגו את עצמכם לטובת מי שאינו מכיר. יאיר: אני בן קיבוץ, וחייתי כאן […]

לחברות, לחברים ולמתכננים לבנות את ביתם בקיבוץ שלום וברכה, כפי שכבר פרסמנו, בקרוב ניכנס לתהליך מורכב של בחירת מסלול השיוך המתאים לנו. חשוב להבין שתהליך קבלת ההחלטה אינו שונה מהתהליך הקבוע והוא יתקיים כמקובל בהנהלה, במועצה ואסיפה (באמצעות הקלפי). תפקיד הצוות שלנו הוא לעזור לחברי הקהילה ללמוד את החלופות השונות וליצור תהליך של דיון פתוח […]

דבורה חילי, מנהלת בהתנדבות את מרכז הגישור בעמק חפר, אותו הקימה לפני שבע שנים.  מה זה בדיוק גישור? גישור הוא חלופה אפשרית להליך משפטי, כאשר יש סכסוך או אי הסכמה.הגישור הוא תהליך שנעשה בהסכמת כל הצדדים המעורבים, וכך גם תוצאתו. הליך הגישור הינו חסוי וסודי, מה שקורה בחדר הגישור נשאר שם, וזאת בניגוד להליך המשפטי […]

ברוך וצפריר, נתכנסנו כאן כדי לנסות ו"לעשות סדר" ראשוני לחברים בנושאים המרכזיים שיעלו על הפרק בקרוב. הראיון הזה לא יכנס לעומק כל הנושאים, אלא רק ימפה אותם ויסביר את המושגים הבסיסיים. בהמשך העלון נעסוק בנושא בהרחבה בכתבות נוספות וכך גם בגליונות הבאים. צפריר, כיצד אתה מנסח את מסגרת הדיון? השאלה הגדולה היא האם אנחנו מעוניינים […]

אני כותב את הדברים הבאים בתחושת בהילות גדולה, ודחיפות. שכן זוהי התחושה שמלווה אותי מאז שהתחלנו לדון בתהליך של הסדרת נושא השיוך בקיבוץ. חשוב לי לכתוב כאן כי הנושא שעל הפרק כלל אינו נושא של כסף. הנושא על הפרק הינו, לא פחות ולא יותר, המשך קיומו של הקיבוץ כפי שאנחנו מכירים אותו. כל כך הרבה […]

יוני הוא חצרן בתי הילדים (כבר יותר מארבעים וחמש שנים, ספרנו.) בהתחלה עם חיים ידיד סוחבים הכל בשניים ואחרי שחיים הלך לעולמו אז רק יוני, לבד. יוני זה לא רק תעשה לי תביא לי, החל מלתלות תמונה, להתקין גדר, לבנות תפאורה ליום הילד, לחג משק, לפורים, לבנות סוכה להביא חוט תיל וחוט שפגט. למדוד בשליכטמוס […]

בכתבתו של אמיל בנושא השיוך הקנייני מול רשות מקרקעי ישראל עולה לכאורה כי על סדר יומנו ההיבט הנדלני של שיוך הדירות כלומר לכאורה אנחנו יכולים להחליט שבעצם אין לנו עניין בשיוך דירות. המציאות לצערי, הרבה יותר מורכבת ומעלה לטעמי שאלות בסיסיות בעלות היבט כלכלי לקיבוץ עצמו ויותר מכך שאלות חברתיות מוסריות בין חברי הקיבוץ לבין […]

"מס מקצבאות", דבר שלא מקובל ואולי גם לא חוקי. הקצבאות, שהצטברו ממס לביטוח לאומי ולפנסיה, ששילמנו בכל שנות עבודתנו. כיום סכום הקצבאות שאנחנו מקבלים אינו גבוה.

כל מי שבא לחיות בקיבוץ, מסר את כל בגדיו, למחסן הבגדים לשימוש הכלל. הם מסרו מיד את הבגדים למחסן, ולעיתים ראו אותם מסתובבים ברחבי הקבוץ אצל חברים שונים.

"אני לא מכיר מישהו בממסד ובמטה שלא עובד ברצינות, ובגדול כולם מכוונים לעשות פה יותר טוב. אבל אנו לא יודעים למכור את זה. אנו לא טובים בזה. אני אישית בטח לא טוב בזה."

זו הזדמנות פז לבדוק מחדש ולרענן עם עצמנו את הערכים עליהם מושתתת הקהילה המתחדשת בקיבוץ, לבחון את הערכים שיכובדו בתרבותנו ואילו דפוסי ניהול והתנהלות, ברמת הפרט והקהילה, ראויים בקהילה חדשנית וטובה יותר.

אני מעריכה שאם מישהו היה עושה מחקר אנתרופולוגי, על מרכזיות הכלבו, מרכולית, מיני, כלבולית, בחיי בקהילה בקיבוצים המסקנה הייתה שיש מרכזיות גדולה מאוד למוסד המכולת בקיבוץ לדורותיו. אבל גם ללא מחקר, אין ספק שהכולבולית שלנו היא אושיה מרכזית בחיי הקיבוץ. בעיני הכולבולית היא מודל ליצירת מצב בו כולם מנצחים – אנחנו, הצרכנים שנהנים ממקום בו […]

אבא שלה התנדב באליכין ואמא שלה הייתה מלווה אנשים וכך זה נספג בה. ההתנדבות נותנת לה תחושה של משמעות ושבעצם העשייה היא עושה שינוי.

בדברים גדולים ומרכזיים בוודאי שצריך לקבל את אישור המועצה, האסיפה וכד', ומבחינת ביקורת ובקרה הכל צריך להיות פתוח וגלוי. אבל צריך להבין שבעלי התפקידים נבחרו ע"מ לנהל וצריך לתת להם את מרחב הפעולה והקרדיט ע"מ לנהל את השוטף.

החלטת המועצה כי קבוצת אנשים מטעמה ירכשו וינהלו את מערכת המים החמים היא הבעת אי אמון בהנהלת הקהילה, וההנהלה צריכה להבין זאת.

ילדי היו "ילדי אורווה". ילדי אורווה הם בעצם ילדים שגדלים אצל יפתח באורווה, אחרי הלימודים – ישר לאורווה. חוזרים הביתה בחושך, משולהבים, מלאי סיפורים על סולוויג וזוהרה, רעילה, ונעה הבת של סולוויג וכו'. ויפתח כאן ויפתח שם, לאט לאט הצטרפתי גם אני – תחרויות, אירועים, טיולים ואין ספור פעילות סביב הסוסים. איני יכול לראות את […]