אנו חיים בתקופה מאתגרת באופן שלא זכור מזה שנים רבות. בין המלחמה המתמשכת  כבר כשנה וחצי בעוצמות משתנות ובכמה חזיתות עם הרוגים רבים, מצב בו חטופים רבים, חיים ומתים, נמצאים בידי שובים אכזריים ואין בידי או ברצון הממשלה להושיעם, פינוי ישובים בעוטף ובצפון וכל זה על רקע הפיכה או רפורמה משפטית ההופכת את מדינתנו למערכת […]

הלכנו עם הילדים לנטוע צמח ועץ בטקס ט"ו בשבט ליד האורווה החדשה. היה ממש נחמד, מאורגן ונעים. נכחו כ- 70 ילדים ומבוגרים (מתוך 1,200). לפני כשבועיים התקיימה שיחה פתוחה במועדון של אדית, אודות נושא שלכאורה עורר אמוציות רבות – האם לומר "קדיש" בטקס יום הזכרון בקיבוץ. נכחו כ-30 אישה ואיש (מתוך 1,200) רובם המכריע בגילאי […]

סוף-כל-סוף אפשר לברך על התחלה מעודדת ב-2025, עם שובן של החטופות מעזה, במסגרת העסקה האמורה להשיב למשפחות, לקהילות ולעם חטופות וחטופים נוספים, שייצאו מהתופת של רצועת-עזה והשבי במנהרות החמאס. בואו נקווה כי כ ל החטופים, יחזרו ויוחזרו בעקבות שלוש הנשים האלה. ניקו נבון, המאושפז עדיין במצב לא פשוט ועדיין חסר כאן, אני ולהערכתי – כולנו, […]

בדבר העורכים של גליון העלון הקודם, ניסה עמיתי שלמה כהן להפציר בכם/ן, לדבר על ליבכם/ן ולבקש מכם/ן – תכתבו לעלון. לתפיסתי, זו תהיה הפתעה גדולה אם אכן תעשו כך. באמצע העשור השלישי של המאה המשונה בה אנו חיים, הולכת פעולת הכתיבה והופכת נדירה יותר ויותר. כתיבה יוצרת, כמו פעולות רבות אחרות, אינה פעולה אינסטינקטיבית ומולדת […]

לאחרונה הסתיים הליך בחירת הנהלת קהילה חדשה ונבחרו שמונה נציגינו, ברובם חדשים, מתוך 28 חברים שהציעו את מועמדותם. האפשרות לשמוע ולקרוא על החברים שהעמידו את עצמם לבחירה, ייצגה שקיפות וענייניות שלא תמיד נדרשו בימים בהם כולם הכירו את כולם. בהתחשב בכך שמדובר בתפקיד עם עבודה רבה, סמכות ואחריות וללא תגמול חומרי, אי-אפשר שלא לציין את […]

כמו מצב הרוח בעת הזו, בקיבוץ ובארץ, גם הגליון שלנו אפוף בתחושה כי המלחמה היא השגרה החדשה. או שמא השגרה. כי היא כבר לא כל כך חדשה. אלו לא רק האזעקות שהגיעו גם לגבעת חיים איחוד במלאת שנה למלחמה. מספיק לקרוא כאן בעלון את זרם התודעה של מתן בן שחר היישר מלב המאפליה, כדי להבין […]

כנראה שרק מעטים מאיתנו חזו שכעת, שנה מפרוץ המלחמה, יישארו חטופים כה רבים בידי החמאס. עובדה המעוררת מחשבות על ההנהגה והממשלה שלנו ולא רק על האכזריות וחוסר האנושיות של החמאס. מה עוד ניתן לעשות שלא עשינו? מעט מכך תוכלו לקרוא בעלון הנוכחי. הדים וספיחים נוספים לנושא המלחמה היו העובדים הפלסטינאים מהגדה בשכונה ג', שהגיעו לעבודתם […]

ירח דם ענק ניצת מעל משעולי עמק חפר. כמובן שיצאנו לטפס על מגדל המים, כדי להביט אל המזרח ולהתפעל ממנו. בעוד ילדיי מנסים לנחש ממה מורכב הירח, התבוננתי אני בתשומת לב אל דפנות קירותיו של המגדל ואז הבחנתי בברזלי הזווית המבצבצים ומבשרים כי הוא מתפורר (ראו תמונה). הסמל המיתולוגי על הגבעה ושל הגבעה, זה המופיע […]

ראשית ולפני הכל, כולנו בלב שלם עם משפחת נבון בתפילה להחלמתו של ניקו שנפצע קשה במלחמה בעזה, בתקווה שיחול השיפור לו כולנו מייחלים וניקו יחזור הביתה בריא ושלם.  בשעת כתיבת דברים אלה, עדיין לא ברורה תמונת המצב עם עסקת החטופים. התקווה של רובנו כאן היא, להערכתי, שחייבת להיחתם עסקה מיידית שתחזיר את כ ו ל […]

זהו, אני נפרד מהגיל הרך. כמו בכל פעם שמסיימים משהו רך, סביר כי כעת יגיע משהו קשה יותר. התאומות שלנו מסיימות פרק שהחל עם לידתן, פרק שהיה מסע במעלה מערכת הגיל הרך בגבעת חיים איחוד – החל מהפינה החמה, תינוקייה, פעוטון, גנון, טרום חובה וחובה. מעבר ללחות המטורפת של הקיץ, ממתינה להן כיתה א'. ואיזה […]

כמו אירועים משמחים אחרים מאז 7 באוקטובר, גם חג 72 שנים לגבעת-חיים איחוד לא צוין בשמחות גדולות. אנחנו כואבים לאחר ששכלנו את ליאור ארזי ז"ל בתחילת המלחמה, כשהחטופות והחטופים עדיין סובלים במנהרות החמאס בעזה, כאשר מדי יום כמעט נודע לנו על חטופים נוספים שנספו וחיילים הנהרגים בקרבות בעזה. אנחנו מנסים לאסוף את עצמנו כאשר חברים […]

הריחות, הפריחות, הזריחות, כולם יחד מעידים שהוא כאן – האביב. "נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות / אביב עול ימים וסוער וסופו / כבר כתוב בעלי ניצניו / אבל הוא מסתחרר / כפרפר במעופו / וכמוהו נצחי בעיניו". רק מעטים כמו גרוסמן יכולים ללכוד את העונה הקצרה הזו במילים, עונה שנראה כי הולכת ומתקצרת בכל שנה. "קצר […]

אנחנו נמצאים בין פורים לבין פסח, בין מלחמה לרגיעה, בין חזית – לעורף ובין יחיד לרבים. צל המלחמה עדיין מרחף מעלינו, גם אם היא מתנהלת בעצימות נמוכה ממה שהייתה ולכן, קשה לחגוג כאילו כלום לא קורה ו/או קרה, אך יש צורך להמשיך בחיים על הצדדים המגוונים והכל-כך שונים שלהם. מצד אחד ישנן משפחות הנופלים, הנרצחים, […]

"מתוך המפעלים / מתוך המשרדים / מבין רגלי נשים / מבין הילדים / הצפירה תיקח אותנו / לשדות האדומים. / במלחמה יש רחם / אנחנו נולדים / בפחד יש חיים / שלא ידענו לפנים", למרות שאת המילים של הלל מיטלפונקט בביצועו של גדול הטרובדורים הישראלים, היינו שומעים הלוך והשמע בכל פעם שעלינו וירדנו מלבנון לפני […]

אנחנו, כמדינה וכקיבוץ, נמצאים בשלב לא ברור במלחמה בה עדיין לוחמים אלפים וביניהם חבר'ה מהקיבוץ, בעיקר בסדיר אך גם במילואים. בין המילואימניקים נמצאים חברים שהתנדבו ומשרתים בנאמנות ומסירות ראויים לציון. קשה להעביר את התחושות הטריות והחיות כל-כך, כשאנחנו עדיין בעיצומו של האירוע ומטרות המלחמה המוצהרות רחוקות מהגשמה. החטופים, עדיין לא איתנו וסובלים באופן כואב, כאשר […]

Hedonic Treadmill או Hedonic Adaptation זו שמה של תיאוריה פסיכולוגית שבתרגום מסורבל לעברית ניתן לקרוא לה "הסתגלות לנהנתנות". לפי התיאוריה, לבני אדם יש "בסיס אושר" קבוע אליו הם חוזרים באופן מהיר יותר או פחות אחרי שקורה להם משהו טוב במיוחד, כמו לידת ילד או זכייה בסכום כסף גדול או להבדיל אסון נוראי המתרגש עליהם כמו […]

היכה בנו ברק לפני כחודש, עם נפילתו של ליאור ארזי ז"ל, בנם של אורית וניר, אחיהן של מורן, סיוון ונטע ובן-זוגה של מאיה. הכאב, הצער והיגון השאירו את המשפחה, החברים וכלל קהילת הקיבוץ מיותמים וחסרי אונים. רבים מאתנו הכירו את ליאור מההספדים יותר מאשר מהיכרות אישית אתו ועם פועלו הייחודי, הצעיר ואוהב החיים והאדם. קריאת […]

אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שנים הנם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בם ישבו הם ואבותיהם…. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו ומלראות את יעוד דורנו במלוא אכזריותו?…מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם […]

יום כיפור מצויין במסורת כיום הקדוש ביותר בשנה, כולל תפילות בערב כיפור וביום עצמו, בצום מחמיר ובטהרה וכפרה על חטאינו במשך השנה. אך אצלנו הוא לבש צורה אחרת בשנות הקיבוץ מאז ייסודו והתפתח למה שהוא היום בקהילתנו וברוב הציבור היהודי החילוני בארץ ובגולה. החיבור בין יום כיפור למלחמת יום-כיפור, שנעשה מאז 1973, הפך את היום […]

כל מה שקורה מחוץ לגדר הקיבוץ, מקבל בהדרגה מימדים אפוקליפטיים כפי שכולנו רואים, שומעים ורבים מאיתנו גם חשים בגוף ובנפש. כך שלמרות רצוננו לעיתים קרובות להישאר בבועה הנוחה, היפה, המסודרת, האנושית והמזמינה שלנו – אין לנו ברירה ורבים מאיתנו ממש מעורבים או חווים את הקורה גם מתוך ביתם ומשפחתם ולא רק בהפגנות. אך לשמחתנו, יש […]

בגליון העלון אותו אתם מחזיקים בידיכם, מתפרסמת כתבה של יותם עפרון, רכז הצעירים, הכותב על הנעשה בתחום אחריותו – שכבת הצעירים בקיבוץ. בין השאר, נוגע שם יותם בנושא חשוב, הנוגע לחיבור ולתחושת השייכות למקום הזה. הוא כותב כי: "בשרשרת הנמתחת מהגיל הרך ועד לפנסיונרים יש חוליה חסרה – הצעירים" ותוהה על הדרכים לחיבור ורתימת הצעירים […]

חג השבועות או הביכורים, חג מתן-תורה והקציר, נהפך בארץ לחג חקלאי הנחגג בקיבוצים ומושבים ברוב עם, עם הרבה אורחים מהעיר שאנו יכולים לתת להם חוויה של קרבה לחקלאות ולעבודתה. כאן הוספנו לחג מוטיבים נוספים, כמו תהלוכת הכלים החקלאיים והצגת התינוקות שנולדו בשנה החולפת, כסוג של ברכה שאין לה דבר עם המסורת הדתית – אך לנו […]

אחת לכמה זמן, יש את הרגע הזה בחיים. לעיתים זה קורה בתכיפות גדולה יותר, לעיתים חולף זמן רב וזה לא קורה בכלל ולעיתים אתה משוכנע שזה קורה אבל בדיעבד אתה לא תמיד יודע. הרגע הזה בו אתה אומר לעצמך שיש שכר לעמל. באחד האמשים, בשעת ערב, קיבלתי את התמונה המופיעה בעמוד זה: שתי נערות בנות […]

בעבר היו מתפרסמים דפי מידע ממנהלי הקהילה או יושבי-הראש לתאי הדואר של החברים. עם ההתקדמות הטכנולוגית ומערכות המידע, עבר רוב המידע לרשת ואנו יכולים לצפות ולקרוא אותו באתר הקיבוץ. טענות על חוסר שקיפות היו נפוצות לאורך כל השנים, גם כשהמידע היה זמין דרך מפגשים ייעודיים (לקראת ההפרטה, בניית שכונות א'-ב', השיוך ועוד) ופרסומים באתר ובדפים. […]

והפעם בעלון שלנו – חי, צומח, דומם. חי – באורווה של גח"א שהיא שמורת טבע לכל דבר ועניין, המתנהלת מאז ימי הבריאה בניצוחו של יפתח לברון, אפשר למצוא את יסמין מבאקה אל-גרבייה ואת בני מביתר עילית. הם עושים כאן שירות לאומי, אבל שניהם מספרים על מה שיש באמת במקום הזה – משפחה. עוד משהו חי […]

פטירתן של שתי חברות ומותם של שני חברים מגילאי המחזורים הראשונים בקיבוץ בתקופה כל-כך קצרה, מותירים בור עמוק קודם כל למשפחותיהם, אך גם בקהילה הקיבוצית בכלל. את דורון נבון הייתי פוגש בסביום, את עמי רטר – בבריכה ובהסעות הבריאות, כשלקחתי אותו ואת לאה לטיפולים בבתי-חולים, את גלעד כרמי ראיינתי לעלון ומדי פעם החלפנו מילים, תמיד […]