בפעם השלישית, בתוך כשנתיים וחצי, אני מוצאת עצמי מנהלת מלון אורחים לילדי ולנכדיי בזכות הממ"ד בו התברכתי. תקופה זו מזמנת מחשבות ובחרתי, תחת מעוף טילים ורעש אזעקות, לשתף בחוויה טיפולית. בימים אלו, כהמשך לימים הקודמים, אני פוקדת בביתם שני גברים שחצו את קו ה-80 החולים במחלות קשות, סופניות. לשניהם נשים ומשפחה ענפה. בדיאלוג הטיפולי איננו […]

ההודעה מרשויות הביטאון נחתה בווטסאפ שלי כמו עורב בליל סערה – מישהו שם חושב שאני האיש המתאים לפצח את אחת החידות הישנות של המקום שלנו, מסתבר. בכל ישוב קטן או נידח יש אותם – האנשים שהם מצד אחד חלק מהמציאות היומיומית, הרגילה לכאורה – ומצד שני יש להם את המבט החודר, עין לטושה לצד האחר, […]

בשבת האחרונה נסגרה התערוכה "רגע מזמנכם" שהוצגה בחלל בו היו בעבר הסטודיו של אמיר שפט וחנות הפרחים של צביה. חלל שבמגע קסום של גילת ואיתן בן אריה, אוצרי התערוכה, הפך למרחב תצוגה נפלא ומזמין. ביקרתי בתערוכה ונחשפתי ליצירה אמנותית של אמניות ואמן, רובם בני העמק. שתיים מהן מהקיבוץ שלנו – שלומית בן יון ובלהה בן […]

הייתי ילדה שאהבה חברה של מבוגרים ולישון אצל סבא וסבתא ביום שישי היה אחד מהבילויים המועדפים עלי. במקום להירדם עם הראש לקיר בבית הילדים, הייתה לי הזכות לישון ביניהם בלילות שישי. היינו נרדמים שלושתנו על המיטה שלהם, אחרי החדשות עם חיים יבין והיומן ואחרי פסוקו של יום – כשסבא שלי היה קורא ביחד עם האצבע […]

‎בחיים אחרים, רחוקים מאוד, כשנפלטנו ממערכת החיים התקינה בגלל מחלה, היינו נלקחים על-ידי המטפלת למרפאה, שם הייתה האחות מודדת לנו חום ואם השכלנו לשמור אותו גבוה (למשל? הגנבת לגימה מכוס תה לוהטת שתשכנע את הכספית במדחום לזנק אל הקצה) היו מבטה חמור הסבר וטון נמוך של שיחה מפנים את המטפלת ואותנו אל האיזולטור הנכסף. ההליכה […]

מישהו סיפר לי על ספר שירה בחרוזים לילדים שכתב חבר גח"א. לא ראיתי או שמעתי על מישהו כזה עד כה, עד שגיליתי שהכותב הוא גדי גבר, מיודענו. זה גדי מהסיפור שאולי מוכר כאן, על נערה ששלחה חבילה לחייל שלא הכירה במלחמת יום-הכיפורים. החבילה הגיעה לגדי והנערה היא טובה, כיום אשתו, בעקבות הקשר שנוצר דרך החבילה […]

שלמה כהן תפס אותי בבריכה ושאל אם אוכל לכתוב על הקייטנות שלי. ברגע הראשון לא הבנתי מה כבר כל-כך מעניין בקייטנות, אבל מיד הבנתי שזו ההזדמנות שלי לספר על סדנת המלאכה. חוזרת חודש לאחור: באחד הבקרים במבצע באיראן, הזדמן לי סופסוף להזמין הורים וילדים לסדנת יצירה באדמה וחומרי טבע. שעה שהפכה לשעתיים שהעניקו  למשתתפות.ים רגע […]

כשהתחלתי ליצור לעצמי נרטיב סביבו בניתי את האמנות שלי, בחרתי לנבור בעבר הקיבוצי שלי, בילדות שהחלה והסתיימה בבתי הילדים והלינה המשותפת על השלכותיה. במשך עשרים שנים (שהחלו והמשיכו במשך שמונה שנים בסטודיו הנפלא של ידיד רובין ז״ל) עברתי על כל כך הרבה חוויות משמעותיות, כתבתי וציירתי אותן. מה שהחל בדמעות וביקורת גדולה על השיטה, אורח […]

בסוף ינואר התפתח דיון ער בקבוצת הווטסאפ של ההורים בגן דקל, הגן של עדן הבן הקטן שלנו. ניסינו להשיג כרטיסים להופעות החדשות שנוספו לסיבוב הקאמבק של אלבום הילדים המופתי מהסבנטיז "הַכֶּבֶשׂ הַ-16". קפצנו על ההזדמנות, לחצנו על הקישור לרכישה במהירות שיא אבל יצאנו מתוסכלים – לא נותרו עוד כרטיסים. אז עלה רעיון על-ידי אחד ההורים […]

מבחוץ זה עוד אחד מהבניינים הישנים הללו, מהשאריות שנותרו מהקיבוץ שעמד פה פעם. עשבים שוטים מקיפים אותו ואפילו מציצים פרא מערוגת מרזב פרוביזורית על גג האסבסט הרעיל שלו, הסורגים הישנים ההם עדיין על החלונות וכל כולו אומר הזדקנות חסרת חן. אבל – בפנים יש לו עבר מיתולוגי ולמרבה הפתעה, גם ההווה שלו נראה מבטיח ביותר. […]

בתחילת מרץ תיפתח תערוכה חדשה בגלריה, בה יוצגו נופים מקומיים מבית ומחוץ בקיבוץ שלנו. האמנית, אתי יעקבי, בוחרת באופן עקבי לצייר באזוריים כפריים בשולי הישוב. "בקיבוץ מצאתי והרגשתי, באופן שמרחיב את הלב, חיבור לטבע, לחקלאות, לשקט, ולמרחבים הפתוחים שעדיין מקיפים את הקיבוצים", היא מספרת. "בעידן של 'אלבישך שלמת בטון ומלט'*, הקיבוץ בעיני הוא 'כאי ירוק […]

לפני כ-50 שנים נהגתי לצפות בסאטרדי נייט לייב, תכנית הבידור הפופולרית בארה"ב, שהייתה מעין "ארץ נהדרת" של ארה"ב באותו עידן. כיכבו שם דן אקרויד וג'ון בלושי, שני שחקנים שהפכו למפורסמים כשאחד הקטעים שלהם היה שילוב של שירת רוק עם הרבה תנועה בחליפות שחורות. הם נקראו "האחים בלוז" וברבות הימים כיכבו בסרט בשם זה. לפני כחודשיים […]

"קצה כל אצבע / קרן אור / כשהוא פורט על המיתר / הזמן זורם לו / לאחור". (א.בנאי). 80 שנים אחרי שלמד בכתה א', יוסי כפרי עדיין זוכר אותה היטב. אבל הוא לא מביט אחורה, אלא רק קדימה. שנה אחר שנה הוא מהווה חלק אינטגרלי וחשוב ביותר בקבלת השבת שעורך מוטי זעירא לתלמידי כתה א' […]

מזה כחצי שנה, פחות-או-יותר מתחילת המלחמה, אני מזמזם לעצמי שיר של יצחק קלפטר המסתיים במילים "יהיה-בסדר". אז חיפשתי את השיר תחת השם "יהיה בסדר" ביוטיוב ובספוטיפי אך ללא הועיל, השיר לא נמצא. רק בשעה שהקשבתי לשירי קלפטר באינטרנט, התגלתה האבידה: שם השיר איננו "יהיה בסדר" אלא "טל על פרחי הזמן" שכתב מאיר גולדברג והלחין יצחק […]

לְרֶגֶל מוֹמוּלַדְתָּהּ הַשִּׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שֶׁל גַּחַ״א {מַשְׁמָע, גִּבְעַת־חַיִּים אִחוּד, בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת} אֵל קוּדְס עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בְּמַאִי, סִימֶן טוֹף וּמַזֶּל טוֹף –  גַּחַ״א ״וִּיז מִי״. אֲנִי אוֹהֵב אֶת דְּשָׁאַיִךְ, וּמַעֲלֶה חִיּוּכֶךְ –  כְּטַל רֵטוֹב, עֲרֵב, מְחַבֵּק וְנָעִים עֲלֵי  כָּרִי דֶּשֶׁא קָצוּר. גַּחַ״א ״וִּיז מִי״,  גַּחַ״א/ אֵל קוּדְס ! בִּשְׁבִילִי אָתְּ בֵּיתִי  הָרִאשׁוֹן בַּמּוֹלֶדֶת – וְאוֹתִי כְּאֵשׁ […]

במסגרת אירועי "חפרפרת" של עמק חפר שייערכו בחודש מאי, מארחים אמנים מבקרים בביתם. גם אני מתכוונת לארח בביתי את המתעניינים המזדמנים ולצורך כך, הייתה אצלי אחת מאוצרות האירוע האמנותי כדי לאשר את השתתפותי. השיחה ביני לבין האוצרת החזירה אותי לדיון שיש לי עם עצמי מזה זמן רב ובו אני רוצה לשתף אתכם. מה היא אמנות?  […]

זה רק כמה צעדים מהשביל הראשי של השכונה, אבל כשעוזבים את השביל הזה ונכנסים לממלכתו של דודי שמש, עוברים למקום אחר. על שטח לא גדול, יצר דודי מקום מחוץ לקיבוץ, מחוץ למשמעויות והצבעים הרגילים שפוגשים כאן בכל פינה. יש שם רע, לא מעט ויש שם טוב, לא מעט. יש שטן על גלגוליו השונים ויש אלוהים. […]

למעלה: צילמה אפרת אשל, יפתח לב-רון, גבעת חיים איחוד, מרץ 2023 "כי באותה תקופה גם הילדים וגם הסוסים היו סוג של חלוצים" למטה: דני הרמן והסוסה עופרה במסגרת אירועי 50 שנים ליד טבנקין, נפתחה תערוכת צילומים "חלוציות אז והיום" (1910-2023). יד טבנקין יצאו בקול קורא לארכיונים ולצלמים בזרמים ההתיישבותיים השונים בארץ, מה שהביא לתערוכה מושקעת […]

כבר זמן רב שאני מתכננת לראיין את ורד לעלון, לא בגלל שהיא בת דודתי וגם לא בגלל שהיא שכנה בצד השני של הכביש. פשוט, בגלל שיש לה עבודה ממש מעניינת. מיותר לציין שהיא ציירת? ציירת מוכשרת במיוחד, שכל התכנים ביצירתה לקוחים מסביבתה. ורד נולדה בקיבוץ ב-1971, בת לשולה ואמיתי ז"ל, נכדה לעדי וז'ני. בגיל שמונה […]

לפני כשנתיים ראיתי לראשונה את ספרה של ברכה ותהיתי על הטריגר לכתיבת ספר ילדים בהגיעה לגיל פנסיה. היא הזמינה אותי לשמוע על התהליך וגם על כמה דברים אחרים "בסביבות 1972 סיימתי את לימודיי בסמינר 'אורנים' וקיבלתי  פעוטון עם ארבעה ילדים: דינה ויינאפל (לימים בראון) אמיתי לביא, דיצה צביון וירון וולף, אותם ליוויתי מבית היולדות ועד […]

"אחת התכונות שאדם קיבל מאלוהים זה היכולת לשכוח. היכולת לשכוח אולי זה הציל אותי. אלו שלא יכלו לשכוח – מתו. הם לא חיים עוד. רק מי שהיה מסוגל לשכוח – היה לו סיכוי לעבור את זה" (פטר לנג ז"ל). מילותיו של פטר במסגרת עדותו על השואה והישרדותו, הן חלק מהעדויות בפרוייקט של מאיה וגל רווה, […]