"קצה כל אצבע / קרן אור / כשהוא פורט על המיתר / הזמן זורם לו / לאחור". (א.בנאי). 80 שנים אחרי שלמד בכתה א', יוסי כפרי עדיין זוכר אותה היטב. אבל הוא לא מביט אחורה, אלא רק קדימה. שנה אחר שנה הוא מהווה חלק אינטגרלי וחשוב ביותר בקבלת השבת שעורך מוטי זעירא לתלמידי כתה א' […]

מזה כחצי שנה, פחות-או-יותר מתחילת המלחמה, אני מזמזם לעצמי שיר של יצחק קלפטר המסתיים במילים "יהיה-בסדר". אז חיפשתי את השיר תחת השם "יהיה בסדר" ביוטיוב ובספוטיפי אך ללא הועיל, השיר לא נמצא. רק בשעה שהקשבתי לשירי קלפטר באינטרנט, התגלתה האבידה: שם השיר איננו "יהיה בסדר" אלא "טל על פרחי הזמן" שכתב מאיר גולדברג והלחין יצחק […]

לְרֶגֶל מוֹמוּלַדְתָּהּ הַשִּׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שֶׁל גַּחַ״א {מַשְׁמָע, גִּבְעַת־חַיִּים אִחוּד, בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת} אֵל קוּדְס עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בְּמַאִי, סִימֶן טוֹף וּמַזֶּל טוֹף –  גַּחַ״א ״וִּיז מִי״. אֲנִי אוֹהֵב אֶת דְּשָׁאַיִךְ, וּמַעֲלֶה חִיּוּכֶךְ –  כְּטַל רֵטוֹב, עֲרֵב, מְחַבֵּק וְנָעִים עֲלֵי  כָּרִי דֶּשֶׁא קָצוּר. גַּחַ״א ״וִּיז מִי״,  גַּחַ״א/ אֵל קוּדְס ! בִּשְׁבִילִי אָתְּ בֵּיתִי  הָרִאשׁוֹן בַּמּוֹלֶדֶת – וְאוֹתִי כְּאֵשׁ […]

במסגרת אירועי "חפרפרת" של עמק חפר שייערכו בחודש מאי, מארחים אמנים מבקרים בביתם. גם אני מתכוונת לארח בביתי את המתעניינים המזדמנים ולצורך כך, הייתה אצלי אחת מאוצרות האירוע האמנותי כדי לאשר את השתתפותי. השיחה ביני לבין האוצרת החזירה אותי לדיון שיש לי עם עצמי מזה זמן רב ובו אני רוצה לשתף אתכם. מה היא אמנות?  […]

זה רק כמה צעדים מהשביל הראשי של השכונה, אבל כשעוזבים את השביל הזה ונכנסים לממלכתו של דודי שמש, עוברים למקום אחר. על שטח לא גדול, יצר דודי מקום מחוץ לקיבוץ, מחוץ למשמעויות והצבעים הרגילים שפוגשים כאן בכל פינה. יש שם רע, לא מעט ויש שם טוב, לא מעט. יש שטן על גלגוליו השונים ויש אלוהים. […]

למעלה: צילמה אפרת אשל, יפתח לב-רון, גבעת חיים איחוד, מרץ 2023 "כי באותה תקופה גם הילדים וגם הסוסים היו סוג של חלוצים" למטה: דני הרמן והסוסה עופרה במסגרת אירועי 50 שנים ליד טבנקין, נפתחה תערוכת צילומים "חלוציות אז והיום" (1910-2023). יד טבנקין יצאו בקול קורא לארכיונים ולצלמים בזרמים ההתיישבותיים השונים בארץ, מה שהביא לתערוכה מושקעת […]

כבר זמן רב שאני מתכננת לראיין את ורד לעלון, לא בגלל שהיא בת דודתי וגם לא בגלל שהיא שכנה בצד השני של הכביש. פשוט, בגלל שיש לה עבודה ממש מעניינת. מיותר לציין שהיא ציירת? ציירת מוכשרת במיוחד, שכל התכנים ביצירתה לקוחים מסביבתה. ורד נולדה בקיבוץ ב-1971, בת לשולה ואמיתי ז"ל, נכדה לעדי וז'ני. בגיל שמונה […]

לפני כשנתיים ראיתי לראשונה את ספרה של ברכה ותהיתי על הטריגר לכתיבת ספר ילדים בהגיעה לגיל פנסיה. היא הזמינה אותי לשמוע על התהליך וגם על כמה דברים אחרים "בסביבות 1972 סיימתי את לימודיי בסמינר 'אורנים' וקיבלתי  פעוטון עם ארבעה ילדים: דינה ויינאפל (לימים בראון) אמיתי לביא, דיצה צביון וירון וולף, אותם ליוויתי מבית היולדות ועד […]

"אחת התכונות שאדם קיבל מאלוהים זה היכולת לשכוח. היכולת לשכוח אולי זה הציל אותי. אלו שלא יכלו לשכוח – מתו. הם לא חיים עוד. רק מי שהיה מסוגל לשכוח – היה לו סיכוי לעבור את זה" (פטר לנג ז"ל). מילותיו של פטר במסגרת עדותו על השואה והישרדותו, הן חלק מהעדויות בפרוייקט של מאיה וגל רווה, […]

לפני כמה חודשים טיילתי עם הכלב, נקלעתי לחצר ביתם של בתיה ואשר ישראל והוקסמתי מהאבנים המאויירות המונחות לאורך שביל הכניסה. צילמתי ושמרתי ליום בו אציע לבתיה לכתוב על זה לעלון הרגע הגיע אבל בתיה הגיבה בהיסוס להצעתי. "אני לא זקוקה לפרסום, זה התפקיד של אשר. את יודעת מה? תשלחי לי שאלות ואחשוב על זה". אז […]

מוקדש באהבה לקבוצת תות, החוגגת בר-מצוה (השכבה של אגם – נכדתי). סוף חודש ינואר, קודר וגשום ואנחנו בסגר מתמשך. אני בבית מהרהרת בציור קיר הנמצא על אחד הבניינים ליד הנגריה, בניין שחלפנו על פניו יום קודם בהליכת הבוקר כשעדיין היה חשוך. הציור: תות שדה ולצדו קיפוד חמוד. שאלות רבות עולות לי: מי הצייר/ת? האם הציור […]

מוקדש לעדי נחמני ז"ל   (פרולוג): אם זה הערב כבר הושמע על-פה או מן הכתב אשיב: בסדר! נו, אז מה? מגיע למוטב!   בכל אירוע תרבותי שחשיבותו בולטת. כך באופן שיטתי כל שעדשת עינו קולטת מתיישב לו במוחו בתבנית עגלגלה. וכטוב עליו רוחו )ונוצתו – תמיד קלה) הוא, ביד – אמן שוזר מחרוזת חיננית, ופנינים […]

דברים שכתבה חנוש על התערוכה של נורית לוי בגלריה בגבעת חיים איחוד: לציורים של נורית לוי אין כותרות, את סגנון הציור אין צורך להגדיר וגם את התואר אמנית, מן הסתם, תנפנף נורית בביטול יד. אלו ציורים רגישים שמציירת נורית בביתה, על שולחן האוכל או לידו, בתנאים ביתיים שגורמים לציורים להיות בגודל סביר, לא גדול מדי […]

שוב שאלה בווטסאפ של העלון: "מי רוצה לראיין את נאוה אסטליין על התערוכה החדשה שלה?" אז ברור שאני, שאוהבת דברים יפים ואין כמו הזמנה פתוחה לתערוכה חדשה. בסטודיו של ורד נחמני וגדי קוזיץ בעין החורש מקבל את פניי רועי (אסטליין) ומציין: "היא מתרגשת. מאוד". בפנים המון אנשים שהגיעו ליהנות ולפרגן ונאוה מציינת: "אני מתרגשת. מאוד". […]

בכל פעם שמזג-האוויר הופך חורפי, כשהשמיים מאפירים וגשם כבד מתחיל, אני מרגישה צורך עז להגיע לגבעת חיים חורף אמיתי מתקיים רק בתוך הקיבוץ ׳שלי׳. ריח האדמה הרטובה, בור התחמיץ, העצים הגבוהים הנעים ברוח השורקת והרעמים הכבדים, כל אלו הם חלק משמעותי מחוויית הילדות שלי. רק בגבעת חיים אני מצליחה להרגיש חיבור של ממש לזכרונות שלי. […]

לאחרונה הצטרף אלינו לצוות הארכיון יריב אמיתי. כבדרך אגב גונבה לאוזנינו (וגם לאוזניו של שלמה כהן שהיה אז עדיין עורך העלון) שמועה שהוא מוכר את ציוריו דרך גלריה אינטרנטית. סיקרן אותי לראות את הציורים וביקשתי שיראה לי ואז נפרשו בפניי ציורים מלאי דימויים וטקסטים פסבדו-היסטוריים ולידם מיתולוגיות אישיות. למי שלא מכיר: יריב אמיתי, בן מחזור […]

לוסי נהנית להרכיב מנדלות ססגניות והיא חולקת איתנו את המלאכה. בכל בית נזרקים הרבה גלילי נייר (אולי פחות אצל מורים לאמנות…) אז הנה לכם פעילות נחמדה לחורף או לסגר. אוספים את הגלילים וגוזרים אותם בצורות שונות. לאחר מכן ניתן לצבוע אותם ולהרכיבם יחדיו בדבק למעין מנדלות גדולות. ניתן גם לשלב אבנים יפות ולתלות על הקיר.

ירון שולח הודעה עם קישור לכתבה ולה כותרת האומרת: "הבמאי רוני פינקוביץ' בחר לסיים את חייו". אני יושב על הספה וקורא אבל הראש, הוא כבר עף מייד 35 שנים אחורה קיץ 1985. אנחנו כיתת "אלון", בני 18 פלוס-מינוס, סיימנו את הלימודים וכמו כל מי שאי פעם היה בגיל הזה – העולם מונח בכף ידנו. בקיץ […]

במסגרת הפעילויות החשובות של הסביום, בניצוחן של גילת שניר וממי לברון, מוצגות בימים כתיקונם (ולעיתים גם בתקופת הקורונה) תערוכות של יוצרים מקומיים   מעטים מכירים את כל האמנים כאן ויצירותיהם ומכיוון שמדובר במקום השוכן במרכז הקיבוץ, כדאי לחשוב על האפשרות לפתוח אותו לעיתים לציבור הרחב, בשעות בהן אין פעילות לפנסיונרים וכך לחשוף גם את הציבור […]

בימים אלו מלאו 16 שנים לפטירתו של אילן. מצאתי לנכון לפתוח את ביתי בפני אנשים שיבואו לחוות, להכיר ולהיזכר בציוריו הרגישים המצוירים בצבעי שמן, צבעי מים ופסטלים רכים כמו גם בטכניקות מעורבות. מטרתי היא למצוא לציורים "בית חדש" שישמח בתוספת הראויה והמתאימה. שמחתי והתרגשתי לפגוש אנשים רבים שבאו להתרשם ולחוות את התערוכה שחלקם אף רכשו […]

22.8.20 -5.9.20 בימים אלו מלאו 16 שנים לפטירתו של אילן.   מצאתי לנכון לפתוח את ביתי בפני אנשים שיבואו לחוות, להכיר ולהיזכר בציוריו הרגישים המצוירים בצבעי שמן, צבעי מים ופסטלים רכים כמו גם בטכניקות מעורבות. מטרתי היא למצוא לציורים "בית חדש" שישמח בתוספת הראויה והמתאימה. שמחתי והתרגשתי לפגוש אנשים רבים שבאו להתרשם ולחוות את התערוכה, […]

הדס כותבת: אבא חי כאן בעמק, נע בין משולש הקבוצים, עין החורש, גבעת-חיים איחוד וגבעת חיים מאוחד. הוא חי מאד את המקום. כביש 581 הוא "גיבור" המופיע בכמה מסיפוריו. ארועים היסטוריים כמו המצור על גבעת-חיים מקבלים  גם הם את חלקם. הוא סיפר על חזירים, נטיעת אבוקדו, צמחי האיזור ופרחיו בשלל צבעים, הורודים, הכחולים והצהובים, הם […]