על גבעה אחת רמה, דיונת חול מצפון לגבעת ארלוזורוב במקור, הוקם קיבוץ חדש אשר לא ידע את טבנקין ובן אהרון ושם שמש העמים הפך לחור שחור.
על הדיונה הזו בנו בשנת 1952 המפא"יניקים מכפר סולד בית חדש, יחד עם המפא"יניקים שמאסו בטבנקין ובבן אהרון, על אדמות מנשיה, זלפי, קובני ומהדרין אשר חלקו לשניים.
מנשיה היה כפר בדואי קטן צפונית לגבעת חיים של אז. מיקומו היה היכן שנמצאים כיום מרפאת "לב הפרדס", הבירצה ומחסן הפח של המג"ח.
המפא"יניקים שיצאו מהמאוחד היו בעיקר יוצאי מרכז אירופה, יקים, אוסטרים, צ'כים ועוד כמה פולנים ורומנים שסטלין היה להם למשטמה. היה זה בעיקר פילוג אתני ולא כל כך אידיאולוגי. מכפר סולד הגעה האליטה היקית ועד כמה הונגרים, אחרי שקיבלו ברכה מבן גוריון.
תחילה הקימו צריפים "שוודים" שבפועל היו צריפים גרמניים שנקנו בזול מגרמניה המובסת של אחרי המלחמה הנוראה.
אחר כך הקים כצל'ה (ישראל כץ) דירה חדשה לכל משפחה.
Share this post
