תודה על השבחים ועל התקוות שתלית בי. צר לי שאכזבתי אותך ולא עמדתי בהשוואה לגיבור הפנטזיה שלך, אבל מאחר שאנו חיים בעולם האמיתי, אשר בו אנו פועלים על פי נתונים ועובדות ולא יושבים על הגדר מתוך ציפייה לניסים או למשיח (בין שהוא מגיע על דרקון או על חמור), אני שלם עם עמדתי כפי שהבעתי אותה בתגובתי לעיל ובמועצה. ואם כבר בנתונים ועובדות עסקינן: (1) אני לא דובר ההנהלה. אין פונקצייה כזו, ולכל חבר בהנהלה יש קול עצמאי, ברור ומובחן. (2) לא טענתי שהיה "הפסד טכני" או שיש לבטל את המיעוט המתנגד, ההיפך הוא הנכון ואם תקרא את דברי בעיון תראה שאני סבור שיש לקיים דיאלוג דמוקרטי על מנת להגיע להחלטה המקובלת על בסיס רחב ככל האפשר של החברים. אני לא חושב שיש החלטה שתהיה מקובלת על כולם, אבל בהחלט נעשתה עבודה לא מועטה בין שתי ההצבעות, והתקיימו דיונים רבים עם חברים וקבוצות חברים רבים על מנת להבין טוב יותר את הסיבות להתנגדות שלהם ולנסות לתת להן מענה במסגרת חלופת האגודה (שהיא כרגע היחידה שעל הפרק). (3) ודרך אגב, אני לא עוסק כלל ועיקר בפירוק חברות, אלא ההיפך, בהקמה, גידול ופיתוח של חברות, רבות מהן בבעלות קיבוצים.

אני כן מסכים איתך כי יש לקדם את האופצייה שתאפשר למספר רב ביותר של בני משק להקים את ביתם בקיבוץ במחיר הנמוך ביותר. ואני מסכים איתך, לצערי, שחלק גדול מהאנשים בעולם שלנו וכמובן בקיבוץ, מונעים מאינטרסים אישיים, חלקם כספיים וחלקם אחרים, ולא מתוך ראייה חברתית רחבה. דווקא בהקשר זה, חלופת האגודה, לרבות האיזונים המושמצים הכלולים בה, נותנת לדעתי את הפתרון הכי "חברתי". את רעיון הבנייה הרוויה העליתי כבר לפני למעלה משנתיים, ומאז הוא נבחן עוד מספר פעמים. להבנתי, אין לו התכנות בטווח הזמן הקרוב, בוודאי שלא בלוחות הזמנים שהציבה לנו רמ"י. מכל העובדות והניתוחים ששמענו בשנתיים וחצי האחרונות, נראה כי בעת הזו ובנסיבות המיוחדות של גבעת חיים, חלופת האגודה, למרות שהיא רחוקה משלמות, מספקת את הפתרון האפשרי היחיד ולכן אני תומך בה. חשוב להדגיש כי אנחנו לא נדרשים עכשיו לבחור בין חלופת האגודה לבין חלופת המגורים, אלא בין חלופת האגודה לבין השארות ב- 751 אשר משמעותה ככל הנראה ויתור על המשך הבנייה בתקופה הנראית לעין.