<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	
	>
<channel>
	<title>
	תגובות לפוסט: שפת קודש / רעיה מירון	</title>
	<atom:link href="http://betochenu.ghi.org.il/%D7%A9%D7%A4%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://betochenu.ghi.org.il/%d7%a9%d7%a4%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f/</link>
	<description>עלון הרשת, גבעת חיים איחוד</description>
	<lastBuildDate>Fri, 28 Apr 2017 13:41:05 +0000</lastBuildDate>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.3.3</generator>
	<item>
		<title>
		מאת: משה נתיב		</title>
		<link>http://betochenu.ghi.org.il/%d7%a9%d7%a4%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f/comment-page-1/#comment-1318</link>

		<dc:creator><![CDATA[משה נתיב]]></dc:creator>
		<pubDate>Fri, 28 Apr 2017 13:41:05 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://betochenu.ghi.org.il/?p=7363#comment-1318</guid>

					<description><![CDATA[(רגע של עברית)
אנחנו בבעיה, משום שאילו היה מדובר רק בשגיאות של מילה או ביטוי כאלו או אחרים (לדוגמא: על מנת, שפירושו בעצם: בתנאי ש...  ובסיפור על רבי עקיבא, דומני, גוי אחד ביקשו: גיירני, על מנת שתלמדני את כל התורה כשאני עומד על רגלי האחת! ברור, שהכוונה היתה: בתנאי שניתן לעשות זאת בפרק זמן קצר! ואילו השימוש הבלעדי כיום הוא: כדי ש...) - ניתן היה להכיל. אבל, כשקיים המושג: יש לי את...  או - היה לי את... זה פשוט הופך את הדיבור לשגוי לחלוטין! יש לי - ושאר הצורות של: יש, היה, יהיה וכו&#039; נגזר מהרעיון, שיש לי, אבל  אותו נושא - אינו רכושי. כי הכל - רכושו של השוכן במרומים.  אבל - לך תוציא עכשיו את ה&quot;את&quot; הזה מהדיבור...]]></description>
			<content:encoded><![CDATA[<p>(רגע של עברית)<br />
אנחנו בבעיה, משום שאילו היה מדובר רק בשגיאות של מילה או ביטוי כאלו או אחרים (לדוגמא: על מנת, שפירושו בעצם: בתנאי ש&#8230;  ובסיפור על רבי עקיבא, דומני, גוי אחד ביקשו: גיירני, על מנת שתלמדני את כל התורה כשאני עומד על רגלי האחת! ברור, שהכוונה היתה: בתנאי שניתן לעשות זאת בפרק זמן קצר! ואילו השימוש הבלעדי כיום הוא: כדי ש&#8230;) &#8211; ניתן היה להכיל. אבל, כשקיים המושג: יש לי את&#8230;  או &#8211; היה לי את&#8230; זה פשוט הופך את הדיבור לשגוי לחלוטין! יש לי &#8211; ושאר הצורות של: יש, היה, יהיה וכו' נגזר מהרעיון, שיש לי, אבל  אותו נושא &#8211; אינו רכושי. כי הכל &#8211; רכושו של השוכן במרומים.  אבל &#8211; לך תוציא עכשיו את ה&quot;את&quot; הזה מהדיבור&#8230;</p>
]]></content:encoded>
		
			</item>
		<item>
		<title>
		מאת: תמר לנג		</title>
		<link>http://betochenu.ghi.org.il/%d7%a9%d7%a4%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f/comment-page-1/#comment-1316</link>

		<dc:creator><![CDATA[תמר לנג]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 25 Apr 2017 16:57:02 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://betochenu.ghi.org.il/?p=7363#comment-1316</guid>

					<description><![CDATA[לשמור או לטפח?
לפני שנים רבות היה לי מורה, לשונאי ידוע, לבני שמו. המשפט הראשון העולה בזכרוני כשאני חושב עליו הוא: &quot;הלשון צומחת משגיאות&quot;. בכל הלשונות, ככל שהן מדוברות יותר כן יש בהן יותר מילים שבאו משפות אחרות או נוצרו מקיצורים. כל השנים שעסקתי בעריכה לשונית עמדה לפני השאלה, עד כמה לשמור על ה&quot;תקניות&quot; וה&quot;נכונות&quot; ומתי מותר לתת חופש למילים. ברור שלא תמיד דבקתי ב&quot;קודש&quot;. צריך לתת לשפה לצמוח, כל עוד אינה נהפכת לשפת עלגים. הצרה היא, שכיום כנראה אין לנוער שום יחס ורצון לדבר שפה תקנית. התקן הוא סמארטפונית. הנוער הישראלי כולו, להוציא יוצאים מן הכלל, עילג מאד בשפת אימו (&quot;תקנו אותי אם אני טועה&quot;) ונראה שמערכת החינוך לא עושה מאמצים גדולים לשנות את המצב. הנחמה היחידה היא שהעברית איננה הנפגעת היחידה, נראה שככל שהטכנולוגיה מתפתחת ומשתלטת, לשון הדיבור נפגעת. וצרת רבי הריהי לפחות חצי נחמה...]]></description>
			<content:encoded><![CDATA[<p>לשמור או לטפח?<br />
לפני שנים רבות היה לי מורה, לשונאי ידוע, לבני שמו. המשפט הראשון העולה בזכרוני כשאני חושב עליו הוא: &quot;הלשון צומחת משגיאות&quot;. בכל הלשונות, ככל שהן מדוברות יותר כן יש בהן יותר מילים שבאו משפות אחרות או נוצרו מקיצורים. כל השנים שעסקתי בעריכה לשונית עמדה לפני השאלה, עד כמה לשמור על ה&quot;תקניות&quot; וה&quot;נכונות&quot; ומתי מותר לתת חופש למילים. ברור שלא תמיד דבקתי ב&quot;קודש&quot;. צריך לתת לשפה לצמוח, כל עוד אינה נהפכת לשפת עלגים. הצרה היא, שכיום כנראה אין לנוער שום יחס ורצון לדבר שפה תקנית. התקן הוא סמארטפונית. הנוער הישראלי כולו, להוציא יוצאים מן הכלל, עילג מאד בשפת אימו (&quot;תקנו אותי אם אני טועה&quot;) ונראה שמערכת החינוך לא עושה מאמצים גדולים לשנות את המצב. הנחמה היחידה היא שהעברית איננה הנפגעת היחידה, נראה שככל שהטכנולוגיה מתפתחת ומשתלטת, לשון הדיבור נפגעת. וצרת רבי הריהי לפחות חצי נחמה&#8230;</p>
]]></content:encoded>
		
			</item>
	</channel>
</rss>
