חשוב לי להתייחס לדברייך בנושא: המשך הבנייה לבנים.
גם אני בשוק מדבריו של צפריר אשר פרסו בפני את הבעיתיות שבבנייה. גם אנחנו חיכינו לבשלות אחד מילדנו על מנת להביא אותם לכאן לבנות את ביתם.
נראה לי, לפי דבריו של צפריר שזה הולך ומתרחק מאתנו, הסכומים שיבקשו מאתנו יהיו כמעט בלתי אפשריים. אז גם אני בג'ננה ורוצה לשאול אותך מה עושים הלאה? לפי דברי צפריר אין ביקוש גדול לבנייה נוספת, אז שנתיים מהיום נראה סביר אבל חמש שנים – נראה לא פייר ומטורף!!!!

לגבי היציאה לפנסיה – אני חושבת שדיון מעמיק בנושא חשוב להמשך. ודוגמא מצויינת אתן את אבא שלי – שחגג עכשיו 88 ועדיין עובד. מרגיש חיוני, עושה, פעיל – ויותר מכל נשאר צלול. לעומתו אמא שלי שהפסיקה לעבוד בגיל מוקדם – חולה בדמנציה. ככל שנישאר יותר לעבוד ולעשות וליצור כך לטעמי יהיה יותר טוב. כמובן שהבחירה תהיה אך ורק בידי החבר – אם רוצה להמשיך לעבוד או רוצה להפסיק.

לגבי חיי השיתוף והקהילה – אנחנו מצטיינים. שנה קשה עברה עלינו, אנחנו ביחד, מחזיקים אחד את השני, מחזקים אחד את השני, עוטפים אחד את השני, וברוב הפעמים מכבדים אחד את השני.

חג שמח
נויה