אבל, צביקה ויאיר – אתם צודקים, אני אכן רציתי להצביע על ליקויים מהותיים יותר בתקנון, בשלבים ארבע וחמש (אישור קלפי ומועצה) – אין טעם להביא לקלפי החלטה כזו לאישור ובכך להקנות לתהליך תוקף של בחירות לכאורה.
בפנינו הבחירה או לוותר על ההליכה לקלפי ולצמצם בהתאם את סמכויות התפקיד או לתת לקלפי לנהל תהליך בחירה משמעותי.

ההליך כרגע פגום, ולא פלא שהתעוררה שערוריה כזו המתבטאת ב30% חתימה על העצומה.

לא נראה לי סביר שמספר מצומצם כ"כ של חברי הנהלה יאתרו מועמד, אח"כ אותם חברי הנהלה " יבחרו" בו, ולבסוף העניין יובא למועצה ולקלפי כחותמת גומי. אמנם תהליך זה מבטיח מועמד נוח להנהלה (דבר חשוב כשלעצמו, אבל בהחלט לא חזות הכל) – זה לא הוגן כלפי הציבור ולא הוגן עבור המועמד.

לא היה בעל תפקיד חשוב בקיבוץ בשנים האחרונות כמנהל הקהילה, ולא היה בעל תפקיד בעל תקופת כהונה כה ארוכה. הבחירה בו צריכה להיות בחירה בין השקפות עולם, לא עניין טכני של שנות נסיון. סעיף זה בתקנון דורש דיון מחדש והצבעה קונקרטית – עליו בלבד.

ולבסוף יאיר – כתיבת "טוקבקים" (דיון ציבורי?) בטח פחות מועילה מדברים אחרים שאני יכול לעשות היום, כיוון שאתה בהנהלה ויכול להשפיע בדרכים ישירות יותר אתה מוזמן להפסיק (אם כי אני חושב שחבל שההנהלה תאבד את הדובר היותר רהוט שלה).

בכל אופן אני בד"כ לא חוטא בכך מחוץ למסגרת דיונים ציבוריים עקרוניים בקיבוץ, במקום שבו אני מקווה שיש לאמירות עוד השפעה כלשהי. האמירה שלי היא שכדאי לנו להצביע נגד כל מועמד שיוגש בודד לתפקיד כה מרכזי – אם לא על מנת להביא את התהליך לדיון מחדש אז לכל הפחות על מנת לרסן את הכח שיש לתפקיד הזה.

נשבעתי שלא להכנס לפינג-פונג של תגובות לתגובות אך
אי תגובה ליו"ר הקהילה,אף שבו בחרתי ובו אני מאמין,עלולה להתפרש כהסכמה – ולא כך היא!

*האמירה כי לציבור החברים אין כלים להחליט ולבחור מבין מספר מועמדים,ובשל כך ועדה בת חמישה חברים היא זו שתבחר בעבורו/בעבורנו מי ימלא את התפקיד המכריע והמשפיע ביותר על חיי היומיום שלנו – היא אמירה כמעט מעליבה.
תתכבד ועדת האיתור ותמציא ותנגיש בעבור הציבור כלים מתאימים להכרות עם המועמדים ולקבלת החלטה;הצגת קו"ח של המתמודדים,תוכן ההמלצות שנתקבלו, פנייה אישית שלהם באתר ובפייסבוק, אסיפה בה יופיעו ועוד מעין אלה…
במקום זה,נמסר לציבור במועצה האחרונה שישנה מועמדת אחת-אך שמה לא ייחשף אלא בעתיד לבוא.לא האמנתי למשמע אוזניי!
וזאת אחרי שדף הפייסבוק שלה כבר "רץ" במדרכות הקיבוץ
בשבועות האחרונים – זה היה לא פחות ממביך.

* ניהול 40 מיליון שקל ו 200 עובדים – בהחלט עשויים להטיל אימה על הציבור בבואו לבחור מנהל קהילה.
במונחי גח"א זה ממש הפצצה-האירנית והערבים נוהרים לקלפיות גם יחד.

לפני שנתיים יצאה ועדת האיתור,שחלק מחבריה דאז מכהנים בה גם היום, לתור את הארץ ולאתר בעבורנו מועמד(ים) לניהול הקהילה.מקץ כמה חודשים, שבה הועדה לציבור ובישרה לו כי לא נמצא אף לא אחד כזה.
השנתיים הקרובות צפויות להיות מהקשות שידעה גח"א,כך נמסר לנו החברים,והמלצת ועדת האיתור היא לבחור במנהל המכהן כבר שמונה שנים(!),שתי קדנציות מלאות(!), על מנת שנצלח את הקטסטרופה הצפויה.
זה בהחלט עבד אז – וכולי תקווה שזה לא יעבוד הפעם!
לא במדינתנו או לכל הפחות לא בקיבוצנו.
ניהול תקציב הוא עניין כבד משקל,רציני ומחייב אחריות רבה,בזה אין לנו כל ויכוח.האם הוא חזות הכל בניהול קהילת הקיבוץ?לעניות דעתי הוא חשוב ומכריע אך רחוק מלהיות חזות הכל.
האם נסיון הוא הכרח לניהול תקציב שקול ואחראי? לא בטוח.
אחרת איך אפשר להסביר את החריגה בכמה מאות אלפי שקלים כל שנה בשנים האחרונות!?
וכן אני יודע שבכל הקשור למספרים ותקציבים אפשר להציג ולהסביר כל דבר – וגם את היפוכו,
אבל הבנתי במספרים ותקציבאות דלה ואין זה העניין.
ההפחדה פסולה בעיניי.

*השוואת ניהול הקהילה לניהול בגוגל,תנובה ושופרסל – גם היא פסולה בעיניי או לפחות מצערת.
ניהול הקהילה שלנו רחוק מלהשפט באותם מדדים אולטרא- קפיטליסטים בהם נמדדים מידיי שעה ומידיי יום ורבעון המנהלים בחברות מסחריות אלה.ראויי שלא נתייחס לקהילת החברים בגח"א ולניהולה כאל חברה מסחרית.
ולמען האמת וההגינות,אני יודע היטב,צביקה,שאינך רואה כך את הדברים.

לכשיוסדרו הדברים,כך או/ו אחרת,וגם נועה תובא כמועמדת לבחירת הציבור,אכתוב על כישרונותיה ויכולותיה ועל כמה היא מתאימה וראוייה בעיניי.זה עוד לא הזמן.בטח ייקח עוד יום או יומיים.
כולי תקווה כי בסוף תהליך זכותנו לבחור תושב לנו.
צר לי באם נראה לעיתים כאילו השיח הוא נ ג ד משהו או מישהו,הוא לא! הוא ב ע ד !

שבוע טוב!

יסלח לי ידידי עדי, אבל אני חושב שהתגובה שלו היא זו שיצרה את הבלבול. עדי אמנם מציג זאת כשתי סוגיות מהותיות נפרדות, אבל בדבריו הוא קושר ביניהן, כאילו אחת הן, ופתרונה של האחת ממילא יביא לפתרונה של השנייה, ולא כך הם פני הדברים.

כאמור, חשוב לחזור ולהבחין שיש כאן שתי סוגיות נפרדות: האחת – האם הדרך שבה בחר הקיבוץ לאתר ולהביא להצבעה מועמד יחיד למשרת מנהל הקהילה מקובלת על הציבור? והשנייה, – האם נעה הינה מועמדת מתאימה מבחינת ניסיונה, כישוריה ואישיותה ועומדת בדרישות הסף?

לגבי הסוגיה הראשונה (האם להביא מועמד יחיד לבחירת הציבור?), מהדברים שהביא צביקה בקשר עם תוצאות ההצבעה אשר נערכה לפני כשנה וחצי, נראה כי הציבור אמר את דברו באופן גורף.

האם נכון לבחון את הכרעת הציבור מעת לעת ולהתאימה לנסיבות המשתנות? בוודאי שכן!! (ויוסיפו המהדרין, "רק חמור לא משנה את דעתו, כאשר הנסיבות משתנות")

אבל האם נכון לעשות זאת בסה"כ שנה וחצי לאחר שהתקבלה ההחלטה בקלפי? כנראה שלא.

והאם נכון לשנותה תוך כדי התהליך ובפעם הראשונה שבה ההחלטה מגיעה לידי מימוש? בוודאי שלא!!

בקיצור, בסוגיה המהותית הזו, אפשר לנקוט עמדה לכאן ולכאן, אבל היושר הציבורי מחייב כל אחד שמשתתף במעשה הדמוקרטי הקיבוצי לאפשר לשיטה אשר נבחרה על ידי הציבור ברוב גדול של קולות להגיע לידי מימוש לפחות פעם אחת בטרם תיפסל.

אדרבא, מי שבטוח כ"כ ביכולתו של הציבור להכריע בסוגיות מורכבות וקשות (ואני ביניהם דרך אגב), חייב לסמוך ידיו על בחירת הציבור, אשר כאמור הצביע בעד הפרוצדורה הזו לפני שנה וחצי.

(אגב, גם אם בסופו של דבר ייבחר מועמד מעולה, או גרוע מאוד, לא בטוח שהדבר יקרה בזכות או בגלל השיטה, אבל זה לדיון אחר).
………………………………….

בסוגיה השנייה והנפרדת, כאמור (האם נעה מתאימה לתפקיד?), ראשית חשוב לי לציין שמהמעט שהכרתי את נעה התרשמתי שהיא אדם ראוי, ערכי ובעלת נכונות רבה לתרום מזמנה ומיכולותיה לטובת הציבור. אפשר היה לראות זאת בתפקיד שנטלה על עצמה בקשר עם סוגיית זכויות הבן השני וביוזמות נוספות בהן היא פעילה. כמו כן, חשוב לי לציין שאינני מכיר את הרקע המקצועי של נעה, וגם אינני מעוניין להיכנס לביקורת לגופו של אדם, אבל מהמעט שאני יודע הרזומה שלה לא כולל ניהול גופים ציבוריים בסדר גודל הדומה לזה של הקיבוץ.

בקיבוץ מתגוררות כעת כ- 1,500 נפשות, וישנם מאות אם לא אלפים נוספים במעגלים המשיקים לו (למשל: עובדים שכירים, תלמידי שני בתי הספר ועובדיו, ספקים ולקוחות, משפחותיהם של חברי הקיבוץ בעבר ובהווה (לרבות יורשי זכויות ועוד). הספינה הענקית הזו, מתקיימת על תקציב של עשרות מיליוני ₪ בשנה, שאין בו מרווח לטעויות גדולות, ומנווטת את דרכה במים הסוערים (ולא אחת עוינים) של מדינת ישראל ומייצרת ממשק שוטף עם מוסדות ורשויות השלטון.

כשאנו מסתכלים קדימה על האתגרים שמצפים לנו בשנים הבאות (שמירה על הקיים, חיזוק האמון בהנהלה, בניית שכונה נוספת, אימוץ החלטת שיוך, פיתוח מקורות הכנסה נוספים, וכל זאת מבלי להזכיר את הפרעות שעשויות להתרגש עלינו מבחוץ), אני חושב שכמוני, כל אחד מחברי ותושבי הקיבוץ היה רוצה לדעת שרב החובל אשר מנווט את הספינה הזו אל מול כל המכשולים והאתגרים, הפנימיים כמו החיצוניים, הינו מישהו שיש לו ניסיון עשיר ורקורד מוכח בניהול קיבוצים.

ניהול קהילה, כמו כל מקצוע, יהיה זה עריכת דין, חקלאות, או עיסוי, נרכש בניסיון. אין תחליף לעבודת הרגליים (או הידיים, או הראש, מה שחשוב הוא הקילומטראז'). כן, האישיות חשובה, וגם הרצון, וגם ההשכלה, אבל בסופו של דבר מי שהתנסה בניהול אנשים ותקציבים, וחווה משברים, והצלחות, וכישלונות, בעיקר כשלונות, יהיה מנהל טוב יותר ממי שטרם התנסה בכך.

דרישות הסף לתפקיד מנהל הקהילה נקבעו בדיוק לצורך זה. להבטיח שמי שנכנס למסלול "הסינון" הינו בעל ניסיון והכשרה מתאימים. דרישות אלו אינן ענין פרוצדוראלי פעוט אשר ניתן לפטור אותו בלא כלום. נכון, שבמקרים מסוימים, כאשר מגיע מועמד הבולט משכמו ומעלה לעומת האחרים, ואשר אינו עומד באחת מדרישות הסף, אפשר וראוי להפעיל שיקול דעת מוגבל, ובמקרים מסוימים לגלות גמישות. המבחן האמיתי בהקשר זה (וכל אחד מוזמן לעשות אותו עם עצמו) – אם זו לא היתה נעה, אלא מועמד חיצוני אשר באופן מובהק אינו עומד בדרישות הסף, אך מבקש שיעמידו את מועמדותו להכרעת הציבור למרות שאינו עומד בדרישות הסף – האם גם אז היינו נכונים לגלות גמישות כזו ולהעמידו לבחירה ולהכרעת הציבור?

זאת ועוד, כמו אחרים, גם אני חושב שבשל אופיו, התפקיד הזה מתאים יותר למישהו חיצוני, אשר אינו חבר או תושב הקיבוץ, אבל אם יוחלט שראוי לבחון מועמד מקומי, ואם נעה, ואולי אחרים, ירצו אז להתמודד עליו, טוב יעשו אם ילכו קודם לנהל קהילות בקיבוצים אחרים, יעשו שם קדנציה אחת או שתיים, "יתגלחו" עליהם וירכשו שם את הניסיון הנדרש, ורק אחר כך יבואו ויביאו עמם את הניסיון העשיר אשר רכשו שם על מנת לקדם ולהיטיב עם הבית שלנו.

לסיכום, אני חושב שהתברכנו באנשים מוכשרים ובעלי רצון לתרום לקהילה ואני מקווה שהוויכוח הזה לא ירפה את רוחו של אף אחד שמעוניין לתרום לקהילה. יש המון דברים לשפר ואינספור דרכים לעשות זאת (ולעצמי אני מעיר, כתיבת טוקבקים אינה אחת מהן).

ולסיכום סיכום, אני רוצה עוד להזכיר שהנהלת הקהילה שאך זה נבחרה, מורכבת מאנשים כאלו, כולם עד אחד להוטים לשמר ולשפר את הקיבוץ, ומקדישים אינסוף שעות בהתנדבות לטובת הכלל, פתוחים לביקורת ובעלי רקע ודעות שונות. צריך לתת להם ולצביקה, היו"ר הנבחר את האמון וההזדמנות. שיהיה להם, ולכולנו, בהצלחה.

לגבי הגדרת תפקיד מנהל הקהילה כתפקיד מקצועי נטו (בדומה לחברות מסחריות שהזכרת) – זה פשוט לא כך. כל מי שהיה מעורב בהיבט כלשהו של ניהול הקיבוץ בשנים האחרונות, החל מחינוך, דרך תכנון, בחירת ועדות ובעלי תפקידים, ועד סביבה והשקעות, ייודע שמנהל הקהילה היה אולי הגורם החשוב ביותר בהחלטות שהתקבלו.

הבעיות שמנכ"ל תנובה נדרש להתמודד איתן הן עסקיות בעיקרן , להשקפת עולמו בנושאי חינוך וסביבה יש פחות חשיבות מן הסתם לבעלי המניות – אבל אני בטוח שגם הדירקטוריון לא היה סומך על מנהלת משאבי האנוש של החברה לבחור מנכ"ל.

אדרבא – אילו התפקיד היה תפקיד מקצועי נטו (כגון מנהל עסקי) לא היינו נדרשים ל"חתום" עליו בהצבעת קלפי, ובזאת גם היה מאבד מהעוצמה שלו.

יש מקום לוועדה מקצועית שתאמת קו"ח, תזמן מועמדים, ותציג לקיבוץ המלצות – אבל תהליך שבו הוועדה למעשה בוחרת את האדם הוא פסול מעיקרו.
הבאת הציבור לקלפי והצבת מועמד בודד, בוודאי לאחר שוועדה מקצועית בחרה בו מבין מועמדים רבים, הינה בבחינת לעג לציבור – הרי ברור שהמועמד הזה הוא לכל הפחות ראוי, ולכן אם אצביע נגדו (כפי שאני ממליץ לכולנו לעשות) אני עושה זאת רק כדי למחות על התהליך הפסול, ולא כדי לומר שהמועמד אינו טוב.

לגבי מועמדותה של נועה, בהחלט אפשר היה להציג לציבור את החסרונות (כגון העדר נסיון) לצד היתרונות הברורים שיש לה (הרי בסופו של דבר רבים מאיתנו מכירים אותה אישית) ולתת לציבור לבחור – אם לחלופין ההנהלה סבורה (כפי שיותר מנרמז במאמר של איילת) שאנחנו לא מסוגלים לבחור מנהל קהילה אנא חסכו לנו גם את תפקיד חותמת הגומי.

מדוע לא הסתפקה ועדת האיתור באותו "סינון" שעליו מדברים יואב וצביקה – סינון שתפקידו לצמצם את מספר המועמדים ונמנעה מלהביא בפני ההנהלה כמה מועמדים מתוך ה- 20 שנתוניהם נבחנו על ידה?

הדברים שכתב שמאי לגבי הבאת מועמד אחד להכרעת הציבור יכולים היו להיות נכונים בעינינו למצב או לתקופה שבה נהנו מוסדות הנהלת הקיבוץ מאמון מלא של הציבור בהם.
לצערנו לא זה המצב היום.

דעתנו היא שהתוצאה של איסוף חתימות של 30% מחברי הקיבוץ בתוך זמן כה קצר, על עצומה הקוראת לשינוי תקנון הבחירה (ר' דבריו החשובים של פלדי) מבטאת לא פחות ממשבר אמון קשה – משבר אמון שבו אנחנו באופן אישי נתונים מאז שנותר בנו הרושם שועדת האיתור לא בהכרח מקפידה על קיום תנאי הסף כשהתוצאה שאליה היא שואפת להגיע מסומנת מראש, והיא מוכנה לעגל פינות במקומות חדים וברורים שאסור בתכלית האיסור לעגל בהם פינות

אנחנו חושבים שבמצבים של משבר אמון, הדרך הנכונה ביותר היא לתת למי שמצוי בהם, לבחור.
ממש כמו במילות השיר "משבר אמון" של דני ליטני –
"אז אתן לך אותי בכמה דוגמאות
ותוכלי אז לבחור אם לצחוק או לבכות
אני אדע לפחות שעשיתי הכל בשבילך"….

עדי, שאלת מה המסר. המסר המרכזי שהעברתי לנועה היא שעליה להכין את עצמה לתפקיד שבהחלט תהיה ראוי לו כשתצבור ניסיון ניהולי. אנו עוסקים בארגון המגלגל 40 מיליון ש"ח ומעסיק יותר מ 200 עובדים. האם גוגל, תנובה, שופרסל או רשת המרכזים הקהילתיים בדרום נתניה היו מרשים לעצמן להעמיד באחת החטיבות שלהם מישהו שמעולם לא ניהל?
הצעתי לנועה מספר דרכים להביא לידי ביטוי את הלהט והתשוקה שלה להשפיע בקיבוץ בתהליכי שינוי העמוקים שבפתחנו.
לשאלתך השנייה, אין לציבור שום כלי פרט לרושם ראשוני כדי להחליט בין מועמדים מה גם שאין כאלו בנמצא. לכן הקיבוץ החליט ברב עצום בקלפי לא מזמן שדרך בחירת מנהל קהילה היא בדיוק כפי שבוצע.

איכה ועדת איתור בת חמישה חברים,מקצועיים ומסורים ככל שיהיו,ושתפקידה הוא ל א ת ר מועמדים לתפקיד,הפכה לועדה ה ב ו ח ר ת ! ?
מדוע אינה עוסקת הועדה באיתור ומשאירה את ה ב ח י ר ה בידינו,חברי הקיבוץ !?

מדוע איננו דורשים את הקרדיט כי באם יציגו לנו שניים או שלושה מתמודדים נצליח לרכז מאמץ ולבחור בשום-שכל את מה ואת מי שנראה לנו כראוי וכנכון בעברנו!?

הנקודה השניה, נוגעת לבקשתה של נועה לברון להיות מוצגת כמתמודדת על תפקיד מנהלת הקהילה ולעמוד ל ב ח י ר ת ציבור החברים.
במהותו עניינה "האישי",לכאורה,של נועה מתכתב עם העניין הראשון המתייחס לתפקידה ולסמכותה של ועדת האיתור.

נועה,בתמיכה של קבוצת חברים,פנתה לועדת האיתור והציגה את האני מאמין שלה כמועמדת לניהול הקהילה.חוסר הנסיון הניהולי של נועה היה הדבר המרכזי שעליו עמדו חברי ועדת האיתור.
נועה שיתפה את ועדת האיתור במודל ניהול קהילה הקיים במספר הולך וגדל של קיבוצים
(נען,כפר הנשיא,נצר סירני,דליה,מעלה החמישה ועוד),וביסודו מנהלי הקהילה הינם "צעירים",בני ארבעים פלוס,
בני קיבוץ המגיעים ממגוון עיסוקים ומקצועות שפעמים אין להם כל קשר לניהול בכלל ולניהול חברתי בפרט.המניע המרכזי של דור זה של מנהלים הוא תחושת שליחות ואמונה,מסירות והכרות עמוקה של הקהילה ואת צרכיה,יכולות אישיות גבוהות,ראיית חברי הקהילה על צרכיהם המגוונים במרכז העשייה,להט ומסירות בניהול הכלכלי של הקהילה וככלל רצון ונחישות לקדם תהליכים ואג'נדות מיטיבות מתוך הבית ולמענו.

ועדת האיתור ה ח ל י ט ה כי נועה אינה ראויה לעמוד ל ב ח י ר ת הציבור.
נועה ביקשה להתמודד מול המועמדת היחידה אותה בחרה הועדה ועליה גם,כמובן,תמליץ.
נועה סברה שההכרעה והבחירה חייבת להיות של חברי הקיבוץ.
התשובה,כאמור,לא.

מדוע לא לאפשר לנועה להתמודד ומדוע לא לאפשר לציבור את זכותו הבסיסית להכריע
ו ל ב ח ו ר ! ?

מה המסר שמבקשת הקהילה,באמצעות נבחריה ובמקרה זה ועדת האיתור,להעביר ל"צעירי" הקיבוץ המעונינים לקחת אחריות ולהשתלב בתפקידי ניהול משמעותיים ומשפיעים !?

ומי הם אותם "צעירים" אם לא בנותיהם ובניהם של חברי הקהילה הזו,חברי הקיבוץ הזה !?

אילו היתה נועה חברת קיבוץ היא היתה רשאית, על פי התקנון,להתמודד על התפקיד.
ידוע לכל שנועה ומשפחתה מתעתדת לבנות,במהרה בימינו,בשכונה ג' ולפיכך להתקבל בטווח הזמן הקרוב כחברה מן המניין.
מה הקטנוניות הזו!?
את מי היא משרתת!?
מדוע לא להצדיע לה על הרצון,על האומץ ועל הנכונות לשאת במחירים האישיים המורכבים ורק לאפשר לה להתמודד על אמון הציבור!?
מה הפחד!?
למה בכלל צריך להתקיים דיון כזה המעצים חוסר אמון בין חלקים נרחבים בציבור לבין להנהלת הקהילה ושלוחיה!?

לשמחתי,ביום שישי שעבר,יצאה קבוצת חברים לאסוף חתימות מחברי הקיבוץ על עצומה
המתייחסת לשתי הנקודות עליהן התייחסתי מעלה.
על פי התקנון עצומה כזו,שבגינה יובאו שני הסעיפים להחלטת הציבור; שינוי התקנון שישיב את הבחירה לציבור החברים ואיפשור לנועה
ל ה ת מ ו ד ד על משרת מנהלת הקהילה,מחייב איסוף חתימות של מינימום 10% מכלל חברי הקיבוץ.
בתוך פחות מ 48 שעות אספנו חתימות
מ כ % 0 3 ! ! ! מחברי הקיבוץ.

הדבר ממחיש כי שני הנושאים הנדונים בהחלט מעסיקים ומטרידים את הציבור וחלקים נרחבים בו דורשים שינוי מהותי.

יש לי הרבה מה לומר ולכתוב על איכויותיה וכישוריה של נועה מעבר לסיסמאות יפות וריקות ואני גם מוכן להתמודד ברצינות ובכובד ראש עם טענות ושאלות נוקבות ואמיתיות המתעוררות מעצם העניין אך אלה לא עומדים על הפרק בשעה הזו.
שבת שלום!

1. לא זכור לי שראיתי בעיתונות הקיבוצית פרסום שאנחנו מחפשים מועמדים. הכלי הזה נחוץ הן מבחינה עניינית והן מבחינה ציבורית.
2. לתפקיד הזה ראוי היה להיעזר בגורמים מקצועיים חיצוניים.
3. לא ציינתם שהמועמדים נשלחו למבדקי השמה. ואם אכן לא נשלחו, ראוי היה לעשות זאת (גם מהותית וגם ציבורית).
4. מכיוון שכבר גיבשתם המלצתכם, אין סיבה שלא לפרסם פרטי המועמד\ת לציבור ויפה שעה אחת קודם.

שבת שלום – שמאי

באותו מסמך מפורטת הדרך בה החלטנו לבחור מנהל קהילה שהינו כפי שהוסבר למעלה תפקיד מקצועי ברמה הגבוהה ביותר:

3.1 .הליך מינוי מנהל הקהילה (כמפורט בחוברת מכלול הסמכויות מ- 2013)
הליך מינוי מנהל הקהילה יהיה להלן:
 וועד ההנהלה ממנה צוות איתור באחריות מש"א.
 צוות האיתור מאתר, ממיין וממליץ להנהלה על מועמדים מתאימים לתפקיד.
 וועד ההנהלה בוחר את המועמד המומלץ מבין המועמדים.
 הבאת המינוי לאישור המועצה.
 הבאת המינוי לאישור בקלפי.

הסיבה שבחרנו בבזמנו לאחר דיונים מעמיקים בדרך הזאת, היא חוסר היכולת של ציבור רחב להחליט על העדפה במועמד אחד על פני השני מהתרשמות שטחית. החלופה להחליט על פי המלצה של צוות איתור, הנהלה ומועצה הוא הכלי שעומד לציבור הרחב ועליו להסתמך ולסמוך על כך ששליחיו יעשו את העבודה נאמנה ובצורה המקצועית ביותר שניתן.
בנימה אישית אומר שרק לפני מספר חודשים שלחתם אותי לשליחות הזאת ולפני חודשיים הציבור בחר הנהלה חדשה, ולכן מצפה למעט קרדיט על שיקול הדעת שלי כיו"ר קיבוץ וחברי ההנהלה ושהמלצתנו נועדה להביא לתפקיד החשוב הזה את הטוב ביותר שהצלחנו לגייס.
בברכה
צביקה