הכל עניין של פרופורציות

בימים אלה מטרידים את רוב אזרחי המדינה ואני בתוכם שני נושאים,
האחד, החום הקיצוני שמלווה בלחות גבוהה ויחד יוצר עומס חום כבד
השני עבודות הרכבת הקלה בתל אביב עם כל המשמעויות של עומס בכבישים ועסקים קורסים.
וראה זה פלא האירועים הנ"ל מתגמדים ונעשים קטנים וחסרי משמעות כמעט מול אירועי הזוועה שמתרגשים לפתחנו,
רצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים ורצח התינוק עלי בכפר דומא כמו גם הדברים שנכתבו ברשת החברתית לנשיא המדינה ריבלין ועוד קודם לכך אמירה של חבר כנסת מעל הבמה במליאת הכנסת, שיש לעלות עם D9 על בית המשפט העליון…. גורמים לפתע להכול לקבל זווית מבט שונה לחלוטין.
יש לחזק את בית המשפט ולתת לו את המקום והביטחון לנהוג ביד קשה בטרור הערבי והיהודי.
אני כבר זמן רב חושב שהמאבק האמיתי על צביונה של מדינת ישראל הוא קודם כל מבית וכמו בהרבה מדינות ועמים אחרים המאבק הוא נגד הטרור הדתי קיצוני.
לכל אלו, מצטרף ממש עכשיו הדיון על תקציב המדינה ובאיזה משרדים מתכוונים לקצץ? במשרד התחבורה שעושה בשנים האחרונות, לא פחות ממהפכה בתשתיות התחבורה, כולל הרכבת הקלה בתל אביב ובחשוב מכל, במשרד החינוך שזה אולי התחום שנדרש לחזק אותו יותר מכולם. אולי חינוך טוב יותר נאור יותר חופשי יותר מתחשב יותר, שמאפשר מקום לכל בני האדם באשר הם בני אדם, יכול למנוע את האירוע הבא.
עוד תחום עם אירועים קשים במיוחד שגם הוא קשור לתחבורה, חינוך ושינוי תרבותי התנהגותי, הוא תחום תאונות הדרכים.
בישיבת הנהלה במפעל בו אני עובד אמר מנהל תחום הבטיחות שכדי להוריד את מספר תאונות העבודה לא יעזרו כל מנגנוני ההגנה על המכונות, נדרש שינוי תרבותי התנהגותי. דרושה פרו אקטיביות של מנהלים וכפיפים כאחד כדי לחולל את השינוי.
מקבלי ההחלטות בקרב חברי הכנסת ובממשלה חובתם לפעול ולעשות הכל כדי לחולל את השינוי התרבותי וההתנהגותי.
כולי תקווה שלא נחווה אירועים קשים נוספים שיכניסו את האירועים האחרונים לפרופורציה.