http://betochenu.ghi.org.il/%d7%9c%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%a8%d7%97%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%90-%d7%91%d7%92%d7%97%d7%90-%d7%99%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%99/ עלון הרשת, גבעת חיים איחוד Sun, 21 Jun 2020 15:33:11 +0000 hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.3.2 http://betochenu.ghi.org.il/%d7%9c%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%a8%d7%97%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%90-%d7%91%d7%92%d7%97%d7%90-%d7%99%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%99/comment-page-1/#comment-1751 Sun, 21 Jun 2020 15:33:11 +0000 http://betochenu.ghi.org.il/?p=12203#comment-1751 רחל גלתה מכאן. כל אחד ובחירותיו. אתה וגם אחריה בזו אחר זו עזבו בנות המחזור הראשון שלא הספיקו לטעום את טעמה של "הנקודה" – קיבוצנו החדש, רק שנה או שנתיים, זמן קצר מידיי כדי להכות שורשים ולחזור, לבנות פה בית.
אני זוכרת אותן, את כולן, נשים צעירות בתחילת דרכן, יפות, מוכשרות, בחלקן עזבו את העולם בטרם עת, ובתוכן זוכרת היטב את רחל, מיוחדת ויפה וּמוכשרת מאד, מוזיקלית, אהובה על חבריה ומצניעה לכת. זוכרת גם את חיוכה.
מרחוק הבטתי בה, בהן, "קטנה עליהן" בשנים.
קשה המחשבה על סיום חייה בסבל, במרחקים

]]> http://betochenu.ghi.org.il/%d7%9c%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%a8%d7%97%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%90-%d7%91%d7%92%d7%97%d7%90-%d7%99%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%99/comment-page-1/#comment-1750 Sat, 20 Jun 2020 23:00:19 +0000 http://betochenu.ghi.org.il/?p=12203#comment-1750 מאוד מרגש יענקל'ה
כן, גם לי ברור שאנחנו כמו צב. לאן שנלך בית-ילדותנו ומחוז בחרותנו הולך איתנו.
ואני מוסיף לך אישית יעקב (כך קראנו לך אז – לא?) שקבוצת דרור חוגגת השנה בני 70.
נפגשנו לזכרונות ויחד. (אני ליוויתי מרחוק).
אתה ורינה, המדריכים שלנו, כמו הייתם איתנו.
תמיד אתם איתנו.
רון

]]> http://betochenu.ghi.org.il/%d7%9c%d7%96%d7%9b%d7%a8-%d7%a8%d7%97%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%90-%d7%91%d7%92%d7%97%d7%90-%d7%99%d7%a2%d7%a0%d7%a7%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%99/comment-page-1/#comment-1749 Thu, 18 Jun 2020 12:18:36 +0000 http://betochenu.ghi.org.il/?p=12203#comment-1749 שלום יעקב. משתתפת בצערכם.
קראתי את דבריך . ממש בימים אלה סיפור דומה מאד של בת רמת יוחנן, רקדנית ויוצרת . שרוב חייה חייתה בניכר אך היתה קשורה בעבותות של אהבה למקום שבאה ממנו. גם היא הובאה למנוחות באדמת מולדתה. ההענות של הקיבוץ היא מחווה אפיינית ויחודית לחברה היושבת בו .
הקיבוץ הוא מולדת , בית ואדמה לשוב אליה .
שלא תדעו עוד צער.

]]>