<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	
	>
<channel>
	<title>
	תגובות לפוסט: זכרון בלב, תומר פלבר	</title>
	<atom:link href="http://betochenu.ghi.org.il/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%9C%D7%91-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%A4%D7%9C%D7%91%D7%A8/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://betochenu.ghi.org.il/%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%91-%d7%aa%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%9c%d7%91%d7%a8/</link>
	<description>עלון הרשת, גבעת חיים איחוד</description>
	<lastBuildDate>Thu, 31 Jul 2014 11:09:35 +0000</lastBuildDate>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.3.3</generator>
	<item>
		<title>
		מאת: לואיס		</title>
		<link>http://betochenu.ghi.org.il/%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%9c%d7%91-%d7%aa%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%9c%d7%91%d7%a8/comment-page-1/#comment-1047</link>

		<dc:creator><![CDATA[לואיס]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 31 Jul 2014 11:09:35 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.ghi.dreamhosters.com/?p=3286#comment-1047</guid>

					<description><![CDATA[כואב את מותו ללא עת של תומר.
כואב שנודע לי רק היום דרך העלון בתוכנו.
כואב שלא ניחמתי את המשפחה עד היום.
תומר היה מתלמידי בכיתות בנימין. מהשהות המשותפת בבית הספר ובקיבוץ,תמיד זוכר את המפגשים המחויכים, הסחבקיים, טפיחות הדדיות על השכם.אין &quot;מורה- תלמיד&quot;. יש שני בני אדם עם חיבה הדדית.
בשעורי הטרקטור עם תומר, הוא נהג, כקיבוצניק עסלי,ברוורס , מה שאני התקשתי, בהילוך קדמי. הוא צחק ואמר, עזוב לואיס, תרשום עבר וזהו.
למשפחה: אין כאב , ככאב על אובדן בן,אח.
לואיס]]></description>
			<content:encoded><![CDATA[<p>כואב את מותו ללא עת של תומר.<br />
כואב שנודע לי רק היום דרך העלון בתוכנו.<br />
כואב שלא ניחמתי את המשפחה עד היום.<br />
תומר היה מתלמידי בכיתות בנימין. מהשהות המשותפת בבית הספר ובקיבוץ,תמיד זוכר את המפגשים המחויכים, הסחבקיים, טפיחות הדדיות על השכם.אין &quot;מורה- תלמיד&quot;. יש שני בני אדם עם חיבה הדדית.<br />
בשעורי הטרקטור עם תומר, הוא נהג, כקיבוצניק עסלי,ברוורס , מה שאני התקשתי, בהילוך קדמי. הוא צחק ואמר, עזוב לואיס, תרשום עבר וזהו.<br />
למשפחה: אין כאב , ככאב על אובדן בן,אח.<br />
לואיס</p>
]]></content:encoded>
		
			</item>
	</channel>
</rss>
