בתקופה זו התעצבה דמותך ובעיקר אהבתך, לפרדסים, לשדות לריחות החקלאות ולנופי ארץ ישראל שהפכו למוטיב המרכזי בחייך.

בשירות הצבאי בחיל האוויר פגשת את אבא ,
את הצברית ואבא העולה החדש , את האישה הביישנית ונמוכת הקומה ואגון גדול הממדים המושך תשומת לב בחברה.
התאהבת באבא מיד.

הקמתם בית בבית עובד :
• אולם ממש באותו הזמן אסון פקד את המשפחה, אביך שמואל נפטר במפתיע בגיל צעיר.
• יחד עם העצב באה השמחה שמוליק ( שקרוי על שם אביך) ותמי נוספו למשפחה .ומהר מאד החלטתם לנסות את מזלכם רחוק רחוק בארה"ב שם הצטרפתי גם אני לחבורה.

למרות חיים נוחים באמריקה גברו הגעגועים שלך הביתה לפרדסים לריחות לעברית לארץ ישראל.
היוזמה להגיע לגבעת חיים הייתה בעיקרה של אבא ולא עברה עליך בקלות. אך מהר מאד הדמיון המסוים לבית עובד , הפרדסים העצים הריחות נופי ארץ ישראל הפכו את גבעת חיים לביתך החדש ( למשך כמעט 40 שנה).

אבל מלבד הנוף יצרת חיבורים אנושיים חזקים וחדשים בגבעת חיים:
• הצטרפת למשפחת כיתות מקדמות (שפרירים של היום) שבפיך נקרא תמיד בי"ס בנימין .
• אהבת את העיסוק בהוראה עם ציבור תלמידים ייחודי זה ולקחת את העבודה הביתה "פשוטו כמשמעו".
כילד אני זוכר היטב לא אחת בבית את תלמידיך מופעים בכל שעה בלי התרעה מוקדמת נכנסים הביתה לנעמי כאילו גרו בית הזה מאז ומעולם וממשיכים בשיחה איתך שלא הספקתם לסיים בכיתה.
אמא הייתה לך סבלנות נדירה לתלמידים וגם לנו , אפילו אם רצינו כמעט ולא הצלחנו להוציא אותך משלוותך.
שמוליק ואני היינו משחקים שעות במטבח בגודל מטר וחצי במשחקי כדורגל של ארסנל נגד ליברפול ( אף פעם לא הבנת מי זה מי ולמה זה חשוב) מפוצצים לך את המטבח בכדור ולך לא הפריע בכלל.

• והייתה גם האהבה לתנ"ך שינקת מבית אבא והסיפוק הרב מההשתתפות בחוגים של בארי צימרמן ושל מוטי זעירא .
דרך התשוקה שלך לסיפורי התנ"ך ירשתי אני את האהבה להיסטוריה לתנך ולארץ ישראל.

• והיה גם הציור שגלית בגיל מאוחר יחסית והיית כל כך מוכשרת בזה שזה ממש בזבוז שיצרת שנים מעטות כל כך .

השנים היפות הגיעו עם הולדת הנכדות והנכדים , גם כאן התגלית כסבתא מדהימה בסבלנותה לדעתי סיגל שטפה לך במשך חודשים יום יום את הרצפה השאירה בלאגן בבית אך לך לא היה אכפת העיקר שסיג תהיה שמחה ומאושרת.

היית סבתא גאה מאין כמוה בכל 8 הנכדים והנכדות שלך וגם בנין שבו זכית לפני קצת יותר משנה ולא הפסקת לדבר עליו מאז.
( אני מדמיין אותך אומרת לי עכשיו הילד הזה משהו לא רגיל )
המתנה שתמיד ביקשת הייתה תמונות חדשות של הנכדים.

והיו גם כוחות שלא הכרנו והתגלו מתוך הכרח וצורך:
• המחלה של אבא הפכה לך את החיים בבת אחת, מהאשה הקטנה שנשענת על אגון הגדול נאלצת בין ליל להפוך תפקידים ולסחוב את העגלה ועשית זאת בגבורה ובאהבה גדולה במשך קצת יותר מעשור עד שאבא נפטר.
• בתקופה האחרונה הלא קלה שלך זכית בנכדה חדשה כפי שאת קראת לה ,זכית במריסל .שטיפלה בך במסירות ואהבת אותה כמו בת. מריסל גידלה בביתך את בנה בחודשים הראשונים לחייו והפכה למשפחה ממש אני מבקש להודות למריסל על הטיפול המסור בך ועל כל האהבה שנתנה לך .

בשבועיים האחרונים עת שהית בבית החולים לא הפסקת לדבר על חגיגת יום ההולדת ה80 שאת רוצה ביקשת שוב ושוב חגיגה גדולה.

אמא הקדמנו ביום אחד .
תראי כמה אנשים באו לכבודך ממש כפי שביקשת.
אך יותר מכל את ליד אבא שכל כך אהבת ,במקום מלא עצים צופה לנופי ארץ ישראל לסיפורי התנ"ך לפרדס עם ריחות כמו בית עובד.
כאן בבית שלך בגבעת חיים .
יום הולדת אמא ממש כפי שרצית.
נוחי בשלום במקום הזה שמסמל כל כך את כל מה שכל כך אהבת.

באהבה דני