כולנו היינו מעדיפים שהמרפאה הקיימת היום תמשיך לשרת רק אותנו ושלא נצטרך לחלוק מרפאה גדולה יותר עם ישובים נוספים שברור שהיחס בה יהיה פחות אישי ושיהיה פחות נעים ללכת אליה לעומת המרפאה בקיבוץ היום.

אך ברור מהנתונים שהוצגו ע"י עירית במועצות האחרונות וגם מלהסתכל על נושאים אחרים שקוראים סביבנו בארץ ובעולם שהמגמה ברורה – לאחד מקומות קטנים הנותנים שירות בתחומים שונים למרכזים גדולים מתוך התייעלות, יתרון לגודל, עמידה בתקנים מחמירים ושיקולים עסקיים אחרים.
קופת חולים זה גוף עסקי שמה שמנחה אותו זה בראש ובראשונה שיקולים עסקיים וכמו שלא שאלו אותנו בעבר כשסגרו את בית המרקחת שפעל במרפאה בעבר וכשצמצמו את שעות טיפת חלב כשלב ראשון לפני סגירה, כך לא ישאלו אותנו בעתיד כאשר יחליטו לסגור את המרפאה ולהעביר אותה למקום אחר. נכון, כנראה שזה לא יקרה מחר בבוקר אבל בהזדמנות הראשונה שהם יוכלו הם יעשו זאת ולא ממש ישאלו אותנו אם אנחנו מסכימים לזה או האם זה נוח לנו.

נכון שתהיה לנו אז הברירה לעבור לקופה אחרת, אך גם היא מן הסתם תפעל מתוך אותם שיקולים עסקיים וגם היא לא תמהר לפתוח מרפאה קטנה לאורך זמן לקיבוצינו הקטן.

לכן הבחירה היום ומחר באסיפה היא בין שתי האלטרנטיבות –
האם להקדים תרופה למכה וליזום מעבר למרפאה שתהיה הכי קרובה שאפשר אלינו עם שירותים נוספים שבשבילם אנו נאלצים ליסוע כבר היום (בית מרקחת, טיפת חלב, רפואת ילדים, רופאים מומחים שונים ועוד) לבין לחכות ל"מכה" שתנחת עלינו בשנה או בשנים הקרובות ותוצאתה תהיה שהמרפאה תיסגר וניאלץ ליסוע כדי לקבל את השירות שאנחנו מקבלים היום, רק במקום רחוק הרבה יותר וברמה נמוכה הרבה יותר.

מבין שתי האלטרנטיבות ברור מה עדיף וככל שנקדים לעשות זאת – היוזמה תהיה בידינו, נהיה חזקים יותר במו"מ מול קופ"ח ונוכל להשפיע יותר על מה שנקבל בסוף.

נכון שלא הכל מושלם בתוכנית ויש עוד מה לשפר, אבל צריך להתקדם קדימה ואת השיפורים ניתן יהיה לעשות בהמשך כשיוקם צוות העבודה, אנחנו רק בתחילת הדרך וכרגע צריך להחליט האם אנחנו רוצים מרפאה קרוב אלינו בטווח הליכה עם יכולת השפעה כזו או אחרת על אופיה או מרפאה רחוקה שעל כל דבר הכי קטן נצטרך ליסוע אליה מבלי שנוכל להשפיע כלל על אופיה.

ציון