תגובות לפוסט: האם להגיד שלום – זו אופציה? / לביאה בן אור http://betochenu.ghi.org.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%96%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%a8/ עלון הרשת, גבעת חיים איחוד Sun, 12 Jan 2014 14:00:50 +0000 hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.3.2 מאת: משה נתיב http://betochenu.ghi.org.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%96%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%a8/comment-page-1/#comment-924 Sun, 12 Jan 2014 14:00:50 +0000 http://www.ghi.dreamhosters.com/?p=2729#comment-924 לביאה שואפת לדבר יפה. למקום שבו נשמרת אותה חברות, המאפשרת נגיעה יפה, קשר הולם, חיבור בין שני אנשים, שמתאים למה שהיה כאן פעם, חברה, קיבוץ.
לדאבון חלקנו, לפחות – אנחנו כבר ממש לא שם. בפאראפרזה על סיפור בחרוזים שכתב פעם חנניה רייכמן – אומר כך: בתל-אביב – לא אומר שלום לכל אחד, כי איני מכיר כל-אחד בתל-אביב. בגבעת חיים לא אומר שלום לכל אחד, כי אני מכיר כל אחד בגבעת חיים. מזה שנים – אנחנו חברה אחרת משהיינו. היעדר פונקציות כמו ועדות חשובות, ו. חברה, ו.דירות, למשל, גרמו כאן לוואקום שאליו נתנקזו מקרים ואנשים, שמתאימה להם ההויה הזאת, ונוצרו בישוב לא מעט תופעות שצילקו וצרבו לא מעט חברי-קבוץ, הנהלת הקהילה העדיפה בראשה רק אנשי מנהל וכספים. כבר שנים, שהיות מועמד "איש חברה" או "בעל נסיון במסגרות חברתיות" – אינה דרישה אלמנטרית כדי להציג מועמדות לתפקיד הנהגתי כאן.
ועדיין – למען שלום והסכם שלום עם שכנינו – אין היותנו "מלאכים זה לזה" מהוה תנאי הכרחי.

[WORDPRESS HASHCASH] The poster sent us '0 which is not a hashcash value.

]]> מאת: אביגיל http://betochenu.ghi.org.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%99%d7%93-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%96%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%a8/comment-page-1/#comment-918 Fri, 10 Jan 2014 09:31:42 +0000 http://www.ghi.dreamhosters.com/?p=2729#comment-918 וואלה לביאה, כמה שאת צודקת!! לפני המון שנים, בעת טיולי בעולם, שמעתי ברדיו מקומי אחד סיפור על אדם שישב בפינת רחוב וברך כל עובר ושב בברכת g'day! הרבה התעלמו ממנו ומספר הסיפור תהה: מה יכול להיות כ"כ קשה בפשוט לחייך ולענות בברכה דומה? זה לא עולה כסף, חלילה ולא פוגע בבריאות – נהפוך הוא!
אז אם חטאתי גם אני בהתעלמות מהבא מולי ומברכני, הריני מתנצלת כאן, כי בטח הייתי מרוכזת מידי במשהו טריוויאלי… וזה בהחלט לא תרוץ מוצדק… שבת שלום לכולם!

[WORDPRESS HASHCASH] The poster sent us '0 which is not a hashcash value.

]]>