<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	
	>
<channel>
	<title>
	תגובות לפוסט: בין תור תקנוני לתור רגשי  / סמדר זעירא	</title>
	<atom:link href="http://betochenu.ghi.org.il/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99-%D7%A1%D7%9E%D7%93%D7%A8-%D7%96%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%90/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://betochenu.ghi.org.il/%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%99-%d7%a1%d7%9e%d7%93%d7%a8-%d7%96%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%90/</link>
	<description>עלון הרשת, גבעת חיים איחוד</description>
	<lastBuildDate>Mon, 10 Aug 2015 16:13:27 +0000</lastBuildDate>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.3.3</generator>
	<item>
		<title>
		מאת: רעיה מירון		</title>
		<link>http://betochenu.ghi.org.il/%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%aa%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%a8-%d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%99-%d7%a1%d7%9e%d7%93%d7%a8-%d7%96%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%90/comment-page-1/#comment-1145</link>

		<dc:creator><![CDATA[רעיה מירון]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 10 Aug 2015 16:13:27 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://betochenu.ghi.org.il/?p=4456#comment-1145</guid>

					<description><![CDATA[סמדר יקירתי,
לבי אתך ועם גודש רגשותיך, אך כמי שנמנית עם קבוצת היורשים שזכו לכך שהוריהם חיו ב&quot;יום הקובע&quot;, מה שמקנה לך ירושת ביתם בבא העת+זכות בניה נוספת בגינם, אני באמת מצפה ממך שתקדישי גם קצת נהי ל&quot;יתומים&quot;, שלא ירשו את בית הוריהם וגם לא קבלו זכות בנייה נוספת. אלה הם לא דברים של מה בכך גם אם הגענו למצב הקשה בו הזכויות הפכו חסרות שיניים ופיקטיביות ואין כמעט אפשרות לממשן. מסבירים לי שכל זה נגרם בשל הליכה עיוורת (אלמב&quot;ית...) אחרי הקברניטים (אוי, כמה שחיכיתי עם החתימה, כמה שאלתי שוב ושוב את חבריי החכמים),
מתסכל, כואב, מרגיז ככל שיהיה, עדיין, סמדר יקירתי, בהסתכלות על העתיד, מצבך הנדל&quot;ני טוב יותר משל רבים וטובים אחרים.]]></description>
			<content:encoded><![CDATA[<p>סמדר יקירתי,<br />
לבי אתך ועם גודש רגשותיך, אך כמי שנמנית עם קבוצת היורשים שזכו לכך שהוריהם חיו ב&quot;יום הקובע&quot;, מה שמקנה לך ירושת ביתם בבא העת+זכות בניה נוספת בגינם, אני באמת מצפה ממך שתקדישי גם קצת נהי ל&quot;יתומים&quot;, שלא ירשו את בית הוריהם וגם לא קבלו זכות בנייה נוספת. אלה הם לא דברים של מה בכך גם אם הגענו למצב הקשה בו הזכויות הפכו חסרות שיניים ופיקטיביות ואין כמעט אפשרות לממשן. מסבירים לי שכל זה נגרם בשל הליכה עיוורת (אלמב&quot;ית&#8230;) אחרי הקברניטים (אוי, כמה שחיכיתי עם החתימה, כמה שאלתי שוב ושוב את חבריי החכמים),<br />
מתסכל, כואב, מרגיז ככל שיהיה, עדיין, סמדר יקירתי, בהסתכלות על העתיד, מצבך הנדל&quot;ני טוב יותר משל רבים וטובים אחרים.</p>
]]></content:encoded>
		
			</item>
	</channel>
</rss>
