<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	
	>
<channel>
	<title>
	תגובות לפוסט: אצלנו בחצר (האחורית) / עמית תירוש	</title>
	<atom:link href="http://betochenu.ghi.org.il/%D7%90%D7%A6%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%91%D7%97%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://betochenu.ghi.org.il/%d7%90%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9/</link>
	<description>עלון הרשת, גבעת חיים איחוד</description>
	<lastBuildDate>Sun, 25 Oct 2015 20:23:45 +0000</lastBuildDate>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	<generator>https://wordpress.org/?v=6.3.3</generator>
	<item>
		<title>
		מאת: עמית תירוש		</title>
		<link>http://betochenu.ghi.org.il/%d7%90%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9/comment-page-1/#comment-1163</link>

		<dc:creator><![CDATA[עמית תירוש]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 25 Oct 2015 20:23:45 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://betochenu.ghi.org.il/?p=4739#comment-1163</guid>

					<description><![CDATA[הדס, אני מסכים במאה אחוז עם הגישה שלך. מוזיקה תופסת חלק נכבד מאוד בחיי, וככזאת, אני בטוח שאנחיל את אהבתי אליה גם לילדיי שיבואו לעולם בעתיד, ואקפיד לחנך אותם על האמנים והשירים שעליהם אני גדלתי. כמוך, אני מתכוון למוזיקה שהיא לא ילדותית, אלא למוזיקה שהיא לטעמי טובה ואיכותית: שלום חנוך, אריק איינשטיין, דני סנדרסון, יהודית רביץ, והרבה אחרים, וגם אמנים מחו&quot;ל כמו הביטלס, הדורז, ניל יאנג, ועוד... כמובן ששיריו הגדולים של יענק&#039;לה רוטבליט נכללים ברשימה הזו. 
את הביקורת לא אני השמעתי אלא שמעתי מהורים אשר לדעתם המוזיקה של החצר האחורית לא התאימה לילדיהם, אבל תרשי לי לחזק אותך ולומר שזה לא רק &quot;לא נורא&quot; לחשוף את הילדים למוזיקה שלא נחשבת &quot;ילדית&quot;, אלא גם רצוי במידה מסוימת. 
אני עדין לא חוויתי כיצד זה להיות הורה, אבל אני רוצה להאמין שאתייחס לילדיי כאל בוגרים מראשית חייהם וכדברייך אחשוף אותם למוזיקה שאני שומע בעצמי. בכל פעם שאני הולך להופעות ופסטיבלי מוזיקה בארץ ורואה הורים שלוקחים עמם את צאצאיהם להכיר אמנים שגם הם אוהבים על הבמה, אני מתמלא הערכה לאותם אנשים ומבטיח לעצמי שאעשה זאת גם. החצר האחורית אמנם שרו על תכנים לא פשוטים אבל כפי שציינת - ילדים נמשכים ללחן ולא תמיד מתעניינים במילים (וגם לי כנגן גיטרה זה קורה הרבה), וגם אם כן אז אפשר לספר להם מדי פעם שלא הכל ורוד בעולם שלנו, ובוודאי לא במדינה שלנו.]]></description>
			<content:encoded><![CDATA[<p>הדס, אני מסכים במאה אחוז עם הגישה שלך. מוזיקה תופסת חלק נכבד מאוד בחיי, וככזאת, אני בטוח שאנחיל את אהבתי אליה גם לילדיי שיבואו לעולם בעתיד, ואקפיד לחנך אותם על האמנים והשירים שעליהם אני גדלתי. כמוך, אני מתכוון למוזיקה שהיא לא ילדותית, אלא למוזיקה שהיא לטעמי טובה ואיכותית: שלום חנוך, אריק איינשטיין, דני סנדרסון, יהודית רביץ, והרבה אחרים, וגם אמנים מחו&quot;ל כמו הביטלס, הדורז, ניל יאנג, ועוד&#8230; כמובן ששיריו הגדולים של יענק'לה רוטבליט נכללים ברשימה הזו.<br />
את הביקורת לא אני השמעתי אלא שמעתי מהורים אשר לדעתם המוזיקה של החצר האחורית לא התאימה לילדיהם, אבל תרשי לי לחזק אותך ולומר שזה לא רק &quot;לא נורא&quot; לחשוף את הילדים למוזיקה שלא נחשבת &quot;ילדית&quot;, אלא גם רצוי במידה מסוימת.<br />
אני עדין לא חוויתי כיצד זה להיות הורה, אבל אני רוצה להאמין שאתייחס לילדיי כאל בוגרים מראשית חייהם וכדברייך אחשוף אותם למוזיקה שאני שומע בעצמי. בכל פעם שאני הולך להופעות ופסטיבלי מוזיקה בארץ ורואה הורים שלוקחים עמם את צאצאיהם להכיר אמנים שגם הם אוהבים על הבמה, אני מתמלא הערכה לאותם אנשים ומבטיח לעצמי שאעשה זאת גם. החצר האחורית אמנם שרו על תכנים לא פשוטים אבל כפי שציינת &#8211; ילדים נמשכים ללחן ולא תמיד מתעניינים במילים (וגם לי כנגן גיטרה זה קורה הרבה), וגם אם כן אז אפשר לספר להם מדי פעם שלא הכל ורוד בעולם שלנו, ובוודאי לא במדינה שלנו.</p>
]]></content:encoded>
		
			</item>
		<item>
		<title>
		מאת: הדס שוורץ		</title>
		<link>http://betochenu.ghi.org.il/%d7%90%d7%a6%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%91%d7%97%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%aa%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9/comment-page-1/#comment-1162</link>

		<dc:creator><![CDATA[הדס שוורץ]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 25 Oct 2015 15:18:36 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://betochenu.ghi.org.il/?p=4739#comment-1162</guid>

					<description><![CDATA[עמית, תודה על הכתבה.
מבחינתי היה ערב נפלא אך מקבלת את זה שהיתה גם ביקורת, אם כי  לא הגיעה אלי.
אני רוצה להתיחס לביקורת לגבי ההתאמה/ אי התאמה לילדים.
אצלי בבית ובאוטו רוב הזמן המוסיקה שהתנגנה היתה מוסיקה של &quot;מבוגרים&quot; שאני ואבא של ילדי אוהבים . כמעט מעולם לא שמתי ברכב , דיסקים של שירי ילדים, פעוטים, וכו. כי אני סבורה שמוסיקה היא מימד חשוב בחיים שלי והיה חשוב לי לפתוח את ילדי למוסיקה וגם ברמה האנוכית לגמרי, התחשק לי לנסוע עם מוסיקה שנעימה לי ואני אוהבת.
אני זוכרת את גל ומאיה בגיל 3-4 שרים בקולי קולות את לרוץ מהר של יהלי סובול למשל (זה היה מתוק ביותר).
ההופעה היתה בערב וכל אחד היה יכול לבחור אם להביא או לא להביא ילדים. בשנה שעברה למשל הבאנו את להקת דז&#039;ה וו לבית וינה בסוכות והיו רק מבוגרים שבאו לרקוד וליהנות.
בקיצור, מה שרציתי להגיד או להמליץ זה שלא נורא לחשוף את הילדים גם למוסיקה שלא נחשבת &quot;ילדית&quot;. כשיגדלו, ואני חווה את זה עם הגדול, הרגעים הכיפים שלנו זה לנסוע ולשמוע מוסיקה ביחד.לדבר עליה, להמליץ אחד לשני ולפעמים &quot;לנתח&quot; שירים.
בהתחלה הילדים נמשכים ללחן ואחר כך גם למילים.]]></description>
			<content:encoded><![CDATA[<p>עמית, תודה על הכתבה.<br />
מבחינתי היה ערב נפלא אך מקבלת את זה שהיתה גם ביקורת, אם כי  לא הגיעה אלי.<br />
אני רוצה להתיחס לביקורת לגבי ההתאמה/ אי התאמה לילדים.<br />
אצלי בבית ובאוטו רוב הזמן המוסיקה שהתנגנה היתה מוסיקה של &quot;מבוגרים&quot; שאני ואבא של ילדי אוהבים . כמעט מעולם לא שמתי ברכב , דיסקים של שירי ילדים, פעוטים, וכו. כי אני סבורה שמוסיקה היא מימד חשוב בחיים שלי והיה חשוב לי לפתוח את ילדי למוסיקה וגם ברמה האנוכית לגמרי, התחשק לי לנסוע עם מוסיקה שנעימה לי ואני אוהבת.<br />
אני זוכרת את גל ומאיה בגיל 3-4 שרים בקולי קולות את לרוץ מהר של יהלי סובול למשל (זה היה מתוק ביותר).<br />
ההופעה היתה בערב וכל אחד היה יכול לבחור אם להביא או לא להביא ילדים. בשנה שעברה למשל הבאנו את להקת דז'ה וו לבית וינה בסוכות והיו רק מבוגרים שבאו לרקוד וליהנות.<br />
בקיצור, מה שרציתי להגיד או להמליץ זה שלא נורא לחשוף את הילדים גם למוסיקה שלא נחשבת &quot;ילדית&quot;. כשיגדלו, ואני חווה את זה עם הגדול, הרגעים הכיפים שלנו זה לנסוע ולשמוע מוסיקה ביחד.לדבר עליה, להמליץ אחד לשני ולפעמים &quot;לנתח&quot; שירים.<br />
בהתחלה הילדים נמשכים ללחן ואחר כך גם למילים.</p>
]]></content:encoded>
		
			</item>
	</channel>
</rss>
