לקבל תפוז זה מרגש.
לקבל מהעורך הראשי של העלון, שהוא גם עורך בטאון חיל-האוויר, הירחון האהוב עלי בילדותי ועוד צנחן – ליאור, תודה רבה, ריגשת אותי מאוד!
כמה מילים על רוח ההתנדבות אותה ציין ליאור בדבריו:
במבט מהצד אני רואה את רכזות התרבות נאבקות למצוא מתנדבים ומרכזי חגים.
למעשה, ניתן לומר שאת רוב המרץ שלהן הן מכלות על פניות אישיות לחברים ותושבים, במקום לעסוק ביצירת והקניית תרבות.
בקהילה איכותית כמו שלנו בטוח אפשר יותר.
ליאור העניק לי את הזכות להעביר את התפוז למישהי יקרה.
האדם הכי סובלני וסבלני שאני מכיר.
תמיד מחייכת, עם שובל פעוטים מעריצים הנכרכים אחריה והיא מחבקת כל אחד מהם, לא משנה כמה היא ממהרת או עסוקה.
היא דוגמה למישהי שתמיד רואה את הטוב בכל אחד וכל מצב- ומהווה משב רוח מרענן ונעים ביומיום הלחוץ שלנו.
בחרתי להעביר את תפוז הזהב לעינב נוף.
עינב- תמשיכי להיות את.
זה נדיר בנוף שלנו.
Share this post
איזה יופי!
אוהבת מאד את הבחירה של ארי לשלוח את תפוח הזהב לעינב
מדהימה….