בחיים, כמו בחיים, אירוע רודף אירוע. ברשותכם, אתייחס כאן לאירועים פוליטיים/טרור עולמי/פעולות מנע. בצל אירועי הטרור בבריסל ופריז, חיסול מפגעים פצועים בארץ, רדיפת פעילי דאעש וארגונים אחרים בעולם יצא לאקרנים הסרט עין בשמים. סיפורו של חיסול ממוקד אחד וכל התיאומים, לבטים, בירוקרטיה הכרוכים בו. הסרט עוקב בצורה ריאליסטית למדי (לפחות כך ההרגשה) אחר דרך הפעולה, החל מתחילת המשימה, המתואמת בין אנגליה, ארה"ב, ניירובי, בזמן אמת, ועד סופה. השחקנים מצוינים והלבטים של כל הגורמים מתוארים בצורה מאד אמיתית וכואבת. אבל מה שלגמרי ריתק אותי הייתה הטכנולוגיה. הדרך בה דמויות המפתח מתקשרות ביניהן, כשכל המעורבים, בכל מקום בעולם, רואים את אותה תמונה ועוקבים אחר הנעשה ב LIVE. האמצעים בהם משתמשים כדי להגיע עד לבבת עינה של המטרה. בקיצור, בעיני זהו סרט מהפנט הן מהפן הטכנולוגי והן מהפן האנושי/פסיכולוגי/פילוסופי הדן בשאלה: האם בכל מחיר? מהו המחיר הנכון? מציג קצת מרגשות אלה שיושבים להם בקרוון אי שם בארה"ב ולוחצים על ההדק… בימים אלו, כשכולנו חשופים לסרטונים ותמונות מכל העולם, מיד כשקורה משהו, וכל אחד נעשה שופט ומומחה גדול, מעניין לראות קצת מאחורי הקלעים…
סרט נוסף שאקרין בזמן הקרוב בוידאו הוא הסרט הברזילאי אימא שנייה. סיפורן של אימהות רבות מהעולם השלישי שנאלצות, למטרות פרנסה, לנטוש את ילדיהן הצעירים בינקותן, שיגודלו על ידי אחרים, וללכת לגדל ילדים אחרים. לסיפור פה מתווסף פן. מה קורה כשהילד הביולוגי גדל ומגיע לפגוש את האם לאחר שלא התראו מעל 10 שנים? הפערים, הציפיות, הרגשות. הכל מוצף וממלא את הסרט מתחילתו ועד סופו. ההתחשבנות של הבת, רגשות האשם של האם. הפער שבין נקודת מבטה של הבת את חיי האם ומעין התפכחות האם. משחק טוב של כל הדמויות בסיפור שמתאר חיים של יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם. חלקם גם חיים בינינו…
Share this post
