כל מה שקורה מחוץ לגדר הקיבוץ, מקבל בהדרגה מימדים אפוקליפטיים כפי שכולנו רואים, שומעים ורבים מאיתנו גם חשים בגוף ובנפש. כך שלמרות רצוננו לעיתים קרובות להישאר בבועה הנוחה, היפה, המסודרת, האנושית והמזמינה שלנו – אין לנו ברירה ורבים מאיתנו ממש מעורבים או חווים את הקורה גם מתוך ביתם ומשפחתם ולא רק בהפגנות.

20230711_174248

אך לשמחתנו, יש גם צד אחר של המציאות, במקרה זה – הנחת אבן-הפינה לשכונה ג', המבטאת התקדמות פיזית וארגונית ופתיחת האופק, שעד כה נראה היה מדי פעם כמתעתע והולך ומתרחק מאיתנו. זה הוא צעד גדול וחשוב עבור משפחות שלמות החיות כאן המצטרפות אלינו וחברים שסוף כל סוף, חשים שהיסודות והבתים כבר לקראת הליך של בנייה ממשית.

רבים מהחברים המצטרפים ומשפחותיהם המורחבות, עברו תקופה ארוכה, מתסכלת ויקרה מאוד, בתנאים לא קלים וליבנו איתם ברגעים האלה ובתקופה בה תהפוך התכנית – למציאות מבטיחה.

מתקיים בינינו, בקיבוץ כמו בצוות העלון, דיון מתמשך על מהות הקיבוץ המופרט תוך התייחסות למה שהיה כאן פעם, לעקרונות הנשמרים ואלה שננטשו.

לפחות לחלקנו ברור שעם כל השינויים, לא נקבר המרכיב השיתופי והערבות ההדדית הנשמרים כאן ומטופחים אם בהפנינג השנתי של חג המשק וחגיגת החגים האחרים במשותף, תוך התנדבות רחבה ותחושת הנאה וגאווה, אך גם בעזרה ההדדית הבאה לידי ביטוי בפעילות הקרן לעזרה הדדית, אך אולי יותר מכך ביומיום, באכפתיות וסיוע של כל-כך הרבה חברים ותושבים, לאלה מבינינו החווים אובדן ח"ו, מצוקה בריאותית, תעסוקתית או אחרת.

אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא את העלון המתייחס לחלק מהנושאים הנ"ל ולאנשים המעצבים את פני המקום והמדינה, אך גם על מי שנקעה נפשו ממה שקורה כאן ומחפש דרך ומקום אחר.

20230713_193629

ולסיום, אנו רוצים לברך את בנות ובני קבוצת "דובדבן" היוצאים לשנת-שירות, לצבא ולהמשך דרכם. שמרו על עצמכם, המשיכו לתרום לחברה והצליחו בדרכיכם.

וגם לבנות ובני קבוצת "פסיפלורה", בנות ובני המצווה: קבלו את ברכותינו ואיחולינו להמשך הדרך, הגשמת השאיפות וחופש מהנה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

42495896