30 באוקטובר, 1974. השעה היא 04:00 לפנות בוקר באולם המופעים המרכזי בקינשאסה, בירת זאיר. האלפים הגודשים את האולם (בו קרסה מזמן מערכת המיזוג) מעלים את הטמפרטורה, הרותחת ממילא, לקראת האירוע האמוציונלי הנפתח כעת וייחרט בהיסטוריה העולמית בתור "ראמבל אין דה ג'אנגל" – הקרב המיתולוגי שיקבע את זהות אלוף העולם במשקל כבד באגרוף, בין היריבים המושבעים "ביג ג'ורג'" פורמן וקסיוס קליי, הידוע בתור מוחמד עלי.
כמעט 49 שנים מאוחר יותר, חודש יולי השנה, גם מערכות המיזוג במועדון של אדית קורסות כאשר המקום צר מלהכיל את ההמונים הנוהרים אליו לקראת אירוע העטוף באמוציות גדולות – דיון במועצה על הנוי בגבעת חיים איחוד. אפילו שי פרץ, המלווה מקרוב את ישיבות המועצה, מספרת לעלון כי אינה זוכרת דיון בו אזלו מקומות ישיבה, כמו זה הנוכחי.
ואין זה פלא – הנושא הנרחב המסתתר מאחורי שלוש האותיות "נוי" בגח"א טומן בחובו היסטוריה, מורשת, המשכיות מול חידוש ובעיקר תפיסות עולם, שהן כידוע חלק מהדברים עליהם יוצאים למאבק.
להלן תקציר 70 השנים האחרונות: מיום היווסדו, שלט בגבעת חיים איחוד קו הגינון והנוי המרכז-אירופאי המסורתי, מבית מדרשו של חיימק'ה ורדי: מדשאות נרחבות, מוריקות ורעננות, גזומות וקצוצות על המילימטר, עצי נוי מסודרים, שיחים ופרחים תוך ניהול מאבק חורמה עיקש באמצעי לחימה כימיים כנגד העשבים למיניהם ותת-מיניהם. כך נוצרה מורשת נוי אחודה וידועה, אותה המשיכו למלא בקפדנות כל עובדי הנוי לדורותיהם.
אלא שבשנים האחרונות הולכת גבעת חיים איחוד ההיא ונעלמת ובמקום בו עמדה פעם, מתנוסס כיום "הקיבוץ המתחדש" ובו מתגוררת "קהילה" – אנשים חדשים, רעיונות חדשים וכן, גם נוי חדש.
לפני מספר שנים קיבל ניב יגר את האחריות לנוי בגבעת חיים ומבלי להסס, החל לבצע מהפכה. המהפכה גורסת שלא מרססים, שעשבים למיניהם ותת-מיניהם זה דווקא ממש בסדר גמור ויותר תחושה של "חנוך לצומח על פי דרכו". בלי לחכות ליותר מדי אישורים, ניב גם הקים גן ירק אורגני ובכלל נוצרה תחושה של פחות הליכה בתלם הנוי הפיזי והמנטלי שנחרש פה במשך עשורים.
וכמו בכל רבולוציה, קמה תנועת קונטר-רבולוציה.
הדיון במועצה נסוב אמנם אודות החריגה של ענף הנוי מתקציבו, אבל התחושה שלי (שקיבלה גיבוי מדברים שנאמרו במהלך הדיון) היא שלא מעט מאלו המתגוררים כאן, רואים בחריגות התקציב את המיקרו ואילו במקרו הם רוצים לשוב אל קו הנוי המסורתי שהתקיים במשך עשורים רבים ונושאים בתוכם תחושה של – "מה פתאום זה בסדר שעשבים (שוטים?) צומחים פה?".
כאמור, המועדון של אדית מפוצץ, כאשר בפינה אחת שלו מרוכזים אוהדי הקו של ניב שדואגים להביע את שביעות רצונם במחיאות כפיים כאשר נאמרים דברים התואמים את אידיאולוגיית הנוי ופילוסופיית החיים שלהם.
שקד, יו"ר המועצה, מכה בגונג והסיבוב הראשון נפתח בסקירה של יוני ארי. ידעתם שבקיבוץ יש 30 דונמים של דשא באחריות הנוי? ותיארתם לכם שהשטח הכולל באחריות הנוי הוא 300-350 דונמים? יוני מציין כי מאז 2018 תקציב הנוי לא עלה, למרות שכלל המרכיבים כגון שכר, הוצאות עבודה וציוד עלו גם עלו.
בסיבוב השני כבר מתחממים, כי מהגרפים עולה שהכנסות הנוי ירדו בצורה חדה נכון לשנת 2022, כאשר הענף נמצא בגרעון קבוע. גם גן הירק גרעוני. עולה עוד כי גורמי ההוצאה העיקריים בנוי הם עבודה ומחיר המים ההולך ועולה בשנים האחרונות – כך שהעלייה בתעריף, בצירוף העלייה בצריכה, מביאים לחלק מהתוצאות הנוכחיות.
בסיבוב שאחריו, מצלצל שוב הגונג וניב עולה כדי להציג את חזונו – "הקמה ותחזוקה של סביבת צומח מטופחת, שמירה על בריאות התושבים, תוך התמודדות עם משבר האקלים". הוא מרחיב ואומר כי הוא תומך בנטיעת עצים ומדגיש כי צמחיית בר מקומית מחזירה טבע לחיים, מפחיתה חום ומנקה את האוויר.
לדבריו, שיטת העבודה ללא ריסוס באמצעות קציר העשבייה מביאה לכך שאין פגיעה בקרקע ובאדם וכן, הוא יודע שיש בקיבוץ לא מעט אנשים שקשה להם לראות זאת. הוא אומר כי לתפיסתו צריכים לעשות קומפוסט, למרות שזה יקר וכי גן הירק הוא פנינה שעולה כסף, אך מחברת ילדים לטבע ומעניקה מזון נקי מהדברה לאוכלוסיית הקיבוץ. בסיום דבריו, פורץ האגף הדרומי במחיאות כפיים סוערות.
האמוציות מתחילות לצוץ מתחת לפני השטח בסיבוב הבא, כאשר מתנהל דיון ער על חשיבותו הפדגוגית של גן הירק – אם היא קיימת בכלל? האם ילדי "הקהילה" נמצאים שם? עוברים שם? יש הטוענים כי מדובר בפרוייקט חינוכי ממדרגה ראשונה ומולם טוענים אחרים כי אין כמעט נוכחות של ילדים במקום.
הדיון מתרחב לתחומים נוספים. אריק סיון, מאושיות הנוי של גח"א לדורותיה טוען, בין השאר, כי צריך משאל על "איזה נוי רוצים בגבעת חיים איחוד" ומחרה מחזיק אחריו חבר מועצה (השם שמור במערכת) הגורס כי "צריך להחליט על שטחי העשבייה בקיבוץ" וחותם את דבריו בטיעון יום הדין – "אפילו במאוחד יפה יותר כיום".
עכשיו כבר ממש חם, תרתי משמע, כאשר פורץ ויכוח ער על נכונות הנתונים הפיננסיים שהוצגו בדיון – האם ענף הנוי באמת שקוע בגרעון כה כבד? האם לניב מותר להחליט לבד שאין ריסוסים בקיבוץ? האם מותר לו לייבש דשאים?
אבל כפי שקסיוס קליי המתין עד לסיבוב השמיני בקינשאסה כדי להציג לעולם (ולפרצוף של פורמן) את קומבינציית הג'אב-הוק-אפר קאט-נוק אאוט הקטלנית שלו, שולף כעת ניב את פרופסור רענן רז, שעומד בפינה הדרום-מערבית של המועדון ובקול שקט המנוגד לצעקות שהדהדו עד כה, פורס בפני הנוכחים והנוכחות את הסכנות הרבות הטמונות בחומרי ההדברה, כגון ראונד-אפ, מבחינת סוגי סרטן למיניהם, פגיעה בעוברים, בהריונות ושאר מרעין בישין. דממה דקה משתררת תוך כדי שהוא מדבר.
כשהוא מסיים, מתחדשים הוויכוחים ושוב עולים הטונים, אבל אין כאן נוק-אאוט. הוחלט להיפגש לקרב, סליחה לדיון נוסף בספטמבר. נהיה שם.
חיפוש בתוכנו
ארכיון
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (158)
- בטחון (19)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (4)
- בנות ובני משק שחזרו (11)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (127)
- הנהלה (344)
- הפרטה (136)
- התנדבות (40)
- וידאו (22)
- ותיקים (174)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (223)
- חירום (12)
- חניה (18)
- חקלאות (49)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (133)
- כללי (639)
- לזכרם (225)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (94)
- מזון (37)
- מחזורים (7)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (66)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (157)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (30)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (33)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (13)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (36)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
- נויה לס על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על לאבות בלבד / שלמה כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
- עוגת פרג / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / משה נתיב מעניק ל…
- קיץ לוהט בגח"א / ליאורה רופמן
- טקס הנחת אבן הפינה לשכונה ג' / רועי אסטליין
- המנה האחרונה / ליאור אסטליין
- שיח והידברות בעמק חפר / שלומית בן יון
- הקרן לערבות הדדית / ברוך גשן
- כדורגל, שדיים ומהפכה משפטית / ליאור אסטליין
- על התאוצה / שלמה כהן
- משק החלב בכותרות / שמאי מדיני
- חביתת קשואים / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / חן אמיתי מעניק ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- מחשבות של חודש יוני / איילת אסטליין כהן
- איחודניקים צעירים / יותם עפרון
- מבקר לרגע / שלמה כהן
- עם הפנים לאפריקה / ליאור אסטליין
- פשטידת מנגולד ותרד / בלהה זיו
- גח"א בת 71 האם היא מזדקנת בכבוד?
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שי פרץ מעניקה ל…
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות