בחודשי הקיץ הובלתי את תהליך בחירת תנועת הנוער החדשה מטעם ההנהלה החינוכית. כעת, עם "שקיעת האבק", ניתן להתבונן עליו בפרספקטיבה של תנועת הנוער, אולם גם בהקשר הכולל והחשוב של קבלת החלטות ציבוריות ושיתוף ציבור

בראשית היה פיצול.

אל דאגה, אנחנו לא חוזרים בזמן לתקופת הפילוג בין הקיבוצים. מדובר בפיצול בתנועת "בני המושבים". במהלך כל השנים ידעה שביעות הרצון מפעילות התנועה בקבוץ עליות ומורדות עם מעורבות מוגבלת ברמת היישוב והחניך והרגשה שאין אנו נתרמים ממנה ברמת השטח.

על הסיבות לפרישה מהנוער העובד והפיצול שחל בעקבותיה תקצר היריעה מלהכיל. לנו, שעמדנו מהצד במהלך כל שנת המריבה, היה קשה להבין מה הביא לכל "השמחה" הזו. היה ברור כי לא קיימת סיבה אידאולוגית חינוכית משמעותית ומדובר במהלך פוליטי גרידא.

כתוצאה מהפרישה של "בני המושבים" מ"הנוער העובד", בפברואר 2019, התפצלה תנועת "בני המושבים" לשתי תנועות:

"התנועה חדשה" – קשרה עצמה לארגון "השומר החדש", כפלטפורמה (בעיקר ארגונית וכספית). עלו חששות לגבי מהות הקשר ומהותו מהבחינה החינוכית – אידאולוגית, במיוחד לאור הזיהוי של "השומר החדש" עם גורמי ימין ופעילות חינוכית שלא תמיד עלתה בקנה אחד עם הד.נ.א. הערכי של הקיבוץ.

"בני המושבים" – נשארו עם הסמלים והשם והקניין הרוחני של התנועה הישנה, אולם ללא צוות ומספר מועט יותר של יישובים (כ-30%). התנועה שמרה וחיזקה את הקשר שלה עם "הנוער העובד והלומד".

מרגע הפיצול נדרש כל יישוב לבחור לגבי זהות התנועה שתפעל בו.

המועצה בוחרת – אנחנו לא

בנקודת הזמן הזו נכנסה המועצה האזורית לתמונה והחלה לקדם באופן משמעותי שני מהלכים: לחץ על כל היישובים שילכו כמקשה אחת ובעיקר בחירה ב"תנועה החדשה/השומר החדש" כאופציה המועדפת על המועצה, כחלק ממהלך מאורגן של כמה וכמה ראשי מועצות שגלית שאול הייתה ממוליכיו.

לנו, (אמיל ולביאה) כמייצגי הקיבוץ בוועדת הנוער של המועצה, הייתה בעייה עם המהלך הכפול הזה והיה לנו חשוב לקיים תהליך עצמאי של בחירת תנועה בקיבוץ. רצינו שהתהליך יהיה מדוייק, מהיר, מקצועי וגם משתף, מקרב ופתוח ככל הניתן. חיזוק ואישור למהלך העצמאי קיבלנו מההנהלה החינוכית של הקיבוץ ומהנהגתו. מדוע רצינו מהלך עצמאי שלנו כקיבוץ ולא הלכנו עם שאר יישובי המועצה?

צילום: סמדר כרמל

ראשית – הייתה לנו בעיה רצינית עם החיבור אל "השומר החדש", בעיקר בגלל האג'נדה הפוליטית של הארגון ובשל ההשפעות החינוכיות על ילדינו. תנועת נוער איננה צריכה להיות הכרח שאתה מסתגל אליו וסותם את האף מהריח אלא לייצג את הטוב בעולם, גוף המחנך לערכים ראויים, נאצלים והיה לנו ספק רב אם "התנועה החדשה/השומר החדש" היא כזו בשבילנו כקהילה.

שנית – למרות שהחיבור של העמק חשוב בעינינו ואנחנו מדעים גם לחשיבות שבני הנוער מקנים לחיבור ליישובים בעמק במהלך הפעילויות, החיבור הזה לא יכול להיות אבסולוטי ולהגביל אותנו בבחירות שלנו לגבי מה שטוב לקיבוץ וטוב לילדינו.

כל האמור הוביל אותנו להכרה שאנחנו צריכים לא "להיסחף עם הזרם" אלא לקיים מהלך של חשיבה עצמאית על זהות התנועה בקיבוץ, ולמרות שהמהלך "נכפה" עלינו מבחוץ, ניתן להפיק לימונדה מהלימון ולנצל את המצב למהלך חיובי, מקדם, מעורר חשיבה ושנצא ממנו מחוזקים ועם בחירה נכונה  וטובה יותר ועם חיזוק מעמדה של תנועת הנוער בקיבוץ.

מה עשינו ?

פתחנו את התהליך בכינוס קהילתי פתוח לכל מי שמתעניין ומעוניין להשפיע. הגיעו כ-35 חברים, חלקם ללא ילדים בגיל הרלוונטי, עובדה המעידה על חשיבות הדיון בעיני רבים. יש לציין גם את הגעתו של צביקה בן נוח ומעורבותו הרבה לכל אורך התהליך.

צילום: סמדר כרמל

המשתתפים שחולקו לקבוצות עבודה קטנות, דנו במספר שאלות: למה תנועה? מה אנחנו רוצים לראות בתנועה בקיבוץ שלנו? מה יש לשפר ומה לשמור מהאופן בו עובדת התנועה? מה בין תנועה וקהילה? עד כמה התנועה צריכה להיות בעלת אפיון אידיאולוגי?. אנשים היו מעורבים וכמו תמיד, הוכח שברגע שניתן פתח למעורבות של הציבור מתפתח משמעותי, עמוק, אמיתי ומועיל מאוד.

המסקנות העיקריות שעלו מהדיון היו :

• תנועת נוער היא חלק הכרחי וחייבת להתקיים כהשלמה למערכת החינוך הבלתי פורמלי הקיימת של הקיבוץ (מרכזונים ונעורים).
• הפן החשוב בתנועת הנוער הוא הפן הערכי והאידאולוגי, אפילו יותר מהפן החברתי והחיבור לבני הנוער ביישובים אחרים.
• אופן פעילות התנועה עד היום בקיבוץ לא היה מספק. היא לא הייתה משמעותית מספיק ויש להעלות את סף המקצועיות והמצויינות בתחום זה.

כולם שותפים

בעיני, זה היה השלב בו התקיימה התוספת והחידוש המשמעותי העיקרי שנתן לתהליך את עוצמתו ותרם להצלחתו. צוות העבודה שהמשיך לפגישות עם התנועות ולהליך הבחירה, מנה יותר מעשרה חברים והחומרים המסכמים את פעילותו הופצו לכולם. הנראות והשקיפות יחד עם הנוכחות המוגברת וההרגשה שכולם שותפים יכולים ומוזמנים להשתתף, תרמו להצלחת התהליך.

בפרק זמן של שבועיים קיימנו שלוש פגישות עם חמש תנועות שהיוו פוטנציאל לפעילות בקיבוץ (התנועה החדשה/השומר החדש, השומר הצעיר, בני המושבים/הנוע"ל, האיחוד החקלאי והצופים). כל תנועה הציגה את תעודת הזהות הערכית שלה, אופן הפעילות ואופן ההפעלה הספציפי שהיא מציעה לקיבוץ.  עם כל תנועה היה דיון משמעותי וכל מפגש סוכם במסמך מסכם והשוואתי בין כל התנועות.

בחירת התנועה

ב-8 באוגוסט נערכה הפגישה המכרעת לבחירת התנועה. יצויין כי במהלך כל התהליך השתתפו נציגי בני הנוער בתהליך. הם הוזמנו לכל הפגישות ולקחו חלק משמעותי וחשוב מאוד גם בפגישה המכרעת.

צילום: סמדר כרמל

נבחנו שאלות של חוזק התנועה וחוסנה, המעטפת שהיא מספקת ברמת היישוב, התמיכה במדריכי השכבה הצעירה, הדרכת בני הנוער והשכבה הבוגרת, מפעלים וטיולים ועוד. נבחנה המעטפת הערכית והאידאולוגית של כל תנועה והתאמתה למה שאנו סבורים הוא הבסיס הערכי של הקהילה ולבסוף נבחן הקשר עם המועצה האיזורית, החיבור ליישובים אחרים והקשר של בני הנוער והמדריכים עם חבריהם מהיישובים האחרים.

ההכרעה נפלה על תנועת האיחוד החקלאי.

על התנועה ניתן לקרוא באינטרנט ובוויקיפדיה. מהתנועות שבחנו היא הקטנה ביותר, החדשה ביותר (למעט התנועה החדשה/השומר הצעיר) ולדעתנו ה"עוטפת" והמקצועית ביותר.

ההצגה והמפגש עם נציגות האיחוד החקלאי הייתה המרשימה והמקצועית ביותר. הגיעה מנכ"לית התנועה ומרכזת איזור השרון / מרכז והן הרשימו בתפיסה החינוכית, בענווה ובשיח המכבד, ביכולת לזהות את הצרכים שלנו ולענות עליהם.

קיבלנו הרבה מאוד המלצות חיוביות מאוד על התנועה. מיישובים בהן היא פועלת, בעיקר מקיבוצים (עין גדי, בית גוברין, עינת, ניר אליהו, אייל ועוד) ממועצת תנועות הנוער ומאנשי מקצוע בתחום.

יצאנו לראות את התנועה בפעילות בשטח, במחנה הקיץ, והתרשמנו מאוד מהארגון, מהשקט והבטחון והדאגה לכל חניך, גם לצעיר ביותר, מאיכות האנשים, מהתוכנית החינוכית ומהנקיון והאסתטיקה של המחנה.

קיבלנו המלצה חד-משמעית ממנהל מחלקת הנוער במועצה על התנועה. לטעמו, אחת התנועות האיכותיות שקיימות בארץ.

אז מה הדאיג אותנו ?

ראשית – החיבור לשאר העמק. האיחוד החקלאי פעילה בחרב לאת, חיבת ציון ובית יצחק אבל זה לא הספיק ולכן, התנינו את הצטרפותנו בכך שהם ישיגו לפחות עוד יישוב אחד חדש בעמק ואכן, גם גח"מ וגם יד חנה החליטו ללכת איתם, אחרי שהתרשמו כמונו מהתנועה. כך גם יש לנו ייצוג הולם במועצה (שישה יישובים) וגם יש קבוצה משמעותית של מדריכים ובני נוער מהעמק שחברים בתנועה והם לא ירגישו "לבד".

שנית – העובדה שמדובר בתנועה שכולה מושבים וקיבוצים, רובם מרקע מבוסס. אחד הדברים החשובים לנו היה גיוון, וחיבור לאוכלוסיות שונות ולא עוד חיים בבועה. כמו כן, המקום האידאולוגי שהתנועה תופסת ומקנה לחבריה בראייה רחבה של שינוי בחברה הישראלית. אנחנו רוצים שילדינו יקבלו תפיסה רחבה של החברה ולא הסתגרות בד' אמות.

לאחר דין ודברים עם התנועה הרגשנו שאנו רואים עין בעין בנושא הזה ושהם גם פונים להתרחבות ולגיוון של הפעילות והיישובים בהם הם פועלים. פנייה לקהלים חדשים, ליישובים עירוניים, למושבים ויישובים בעוטף עזה, לפעילות חברתית עניפה ולשיח ערכי מתקדם – כל אלו שכנעו אותנו שגם בתחום הזה התנועה יכולה לתת תשובות טובות.

יוצאים לדרך

ניהלנו תהליך מורכב ולא פשוט שנכפה עלינו כתוצאה מנסיבות חיצוניות, אך החלטנו להפוך אותו מהתהליך כפוי לתהליך מחזק ומצמיח. הבסיס להצלחת התהליך היתה השקיפות, המעורבות של קבוצה גדולה ומגוונת של חברי הקיבוץ, עבודת ההכנה וחומרי הדיוניום והסיכומים שהופצו לכולם.

בחרנו תנועה ובחרנו לצאת מאיזור הנוחות: לא להישאר עם המוכר והפחות טוב אלא לנסות דרך חדשה. רק העתיד יגיד אם צדקנו והצלחנו לשדרג את פעילות התנועה בקיבוץ.

מדובר במהלך מורכב אשר ימשך מספר שנים ומצריך סבלנות משום שלא פשוט להטמיע תנועה חדשה ולגדל דור חדש על ברכיה. תנועת נוער היא בראש ובראשונה חיבור רגשי. קשה לוותר על החולצה הכחולה והשרוך האדום ולהמירם בחולצה כחולה קצת אחרת, אך לדעתנו זה שווה והכל לשם חינוך טוב יותר ומתאים יותר לילדינו.