אל נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שנים הנם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה, ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את האדמה והכפרים בם ישבו הם ואבותיהם…. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו ומלראות את יעוד דורנו במלוא אכזריותו?…מעבר לתלם הגבול גואה ים של שנאה ומאוויי נקם […]

התרגשתי מאוד לקבל את תפוז הזהב משלווה ברוך. אני מעריכה את שלווה על הפעילות והגשמת החזון ביצירת סביבה נעימה למתאמנות המגיעות בהתרגשות רבה. השכנות איתנו (כלבולית) אכן מאתגרת ושלווה דואגת לתזכר אותנו בשמירה על השקט בזמן הפעילות. העבודה שלי בכלבולית משלבת אתגרים וסיפוק רב, ממשקים רבים עם מגוון רחב של לקוחות מהקיבוץ והסביבה וצוות עובדים […]

קשה מאוד למצוא מילים נכונות מדויקות בימים אלה. הכל נאלם דום לנוכח הזוועות שלא דמיינו שנראה בחיינו. אנו בוכים אבל הגוף האנושי לא מסוגל לייצר מספיק דמעות מול מציאות בלתי אנושית – שטנית ממש. קיבוצים שלמים, קהילות שלמות – נמחקו בן רגע. קיבוצים שנראים כמו הקיבוץ שלנו, שחיים בהם אנשים כמונו, שמתרוצצים בהם כלבים כמו […]

דיברתי עם מעין לוי גופן, נציגה אחת של המתפנים מגברעם, המתכללת את העבודה מול חברותינו. היא סיפרה על קורותיהם מתחילת המלחמה כחברי קיבוץ הנמצא כשבעה ק"מ מגבול הרצועה. שאלתי אותה על ההתמודדות שלהם עם מצוקות נפשיות של חברים וילדים שהיו קרובים מאוד לתופת. "באותה שבת היינו בממ"דים, קראנו את המצב והתארגנו תוך זמן קצר ליציאה […]

בסביבות 06:30 בבוקר 7 באוקטובר, נעצרה סוואנה לבנה בכניסה לקיבוץ זיקים. מתוכה הגיחו אנשי "נוחבה", כח הקומנדו של חמא"ס. כוונתם הייתה לבצע טבח וחטיפות, בדיוק כפי שביצעו המחבלים בישובים אחרים בעוטף עזה. אבל בזיקים הסיפור התפתח באופן שונה. עם ירידתם מהרכב, התקבלו אנשי החולייה בצרורות מדוייקים של ק', חבר הקיבוץ, מורה לשעבר בן 65 וחבר […]

בעת המלחמה מתארגן הקיבוץ ועוטף כאן את תושבי העוטף בהרבה אהבה, השקעה, הכלה ועזרה שכמותם לא זכורים כבר במקומותינו. נכון, זה קורה במקומות רבים, אך על כך אנו שומעים וקוראים באמצעי התקשורת. כאן נעשים הדברים בצנעה אך ברור כי אינם קורים מעצמם. דיברתי עם מור נואמה שלקחה על עצמה בעידוד הנהלת הקהילה את תפקיד ניהול […]

זה רק כמה צעדים מהשביל הראשי של השכונה, אבל כשעוזבים את השביל הזה ונכנסים לממלכתו של דודי שמש, עוברים למקום אחר. על שטח לא גדול, יצר דודי מקום מחוץ לקיבוץ, מחוץ למשמעויות והצבעים הרגילים שפוגשים כאן בכל פינה. יש שם רע, לא מעט ויש שם טוב, לא מעט. יש שטן על גלגוליו השונים ויש אלוהים. […]

2 בצלים גדולים, חתוכים לקוביות 2 כוסות גרגירי רימון חצי כוס יין אדום חצי כוס יין מתוק שמן לטיגון מלח ופלפל מטגנים את הבצל בשמן ומעבירים לתבנית אפייה. בשמן שנותר מטגנים את העוף. מסדרים בתבנית על הבצל. מפזרים מלח, פלפל ואת גרעיני הרימון ומעל את תערובת הנוזלים. מכסים בנייר אלומיניום ומכניסים לתנור לחצי שעה בחום […]

בהתחלה כשחשבנו לכתוב מכתב תודה אמרנו לעצמנו שכמובן לא נצליח לציין את כל השמות של האנשים הטובים שפגשנו, אבל שיש בטוח שלושה שאנחנו צריכים להודות להם אישית במכתב שכזה. ואז נזכרנו בעוד שניים שגם צריך לציין, ובעוד ארבעה, ובעוד חמישה… וכשהגענו לעשרים כבר הפסקנו לספור. אז במקום כל זה נספר לכם על ההורים שלנו. אבא […]

יום כיפור מצויין במסורת כיום הקדוש ביותר בשנה, כולל תפילות בערב כיפור וביום עצמו, בצום מחמיר ובטהרה וכפרה על חטאינו במשך השנה. אך אצלנו הוא לבש צורה אחרת בשנות הקיבוץ מאז ייסודו והתפתח למה שהוא היום בקהילתנו וברוב הציבור היהודי החילוני בארץ ובגולה. החיבור בין יום כיפור למלחמת יום-כיפור, שנעשה מאז 1973, הפך את היום […]

מודה אני שהופתעתי לגמרי לקבל את תפוז הזהב המרגש מזהבה. תודה לך על כך, ואני מעבירה אותו הלאה בשמחה לתניה רטר. שנים רבות אני עוסקת בקיבוץ שלנו בתחום התנועה/ המחול וההתעמלות הבריאותית בגילאים שונים, תוך העברת הפעילות במרחבים שונים ומשונים. החזון שלי היה שיוקם מקום נעים שקט ומכובד לרווחת הקהילה המקומית המגוונת. השכנות הצמודה של האולם […]

שנה חדשה החלה ואני רוצה להתחיל עם ברכה חמה לכל החברים והתושבים. אני מאחל לכולנו כי שנה זו תהיה שנה של קבלה והבנה הדדית, שנה בה נכבד אחד את השני, נקשיב זה לזה ונלמד האחד את השני. שתהיה שנה של התקדמות משותפת, בה נתקדם יחד קדימה תוך כיבוד הערכים וההיסטוריה המשותפת שלנו. אני מאמין שרק […]

את "הזמנה לבכי" כתב ארנון לפיד מגבעת חיים איחוד, לאחר מלחמת יום הכיפורים, אליה חזר מחו"ל, כמו רבים אחרים. לציון 50 שנים למלחמה, אנו מביאים אותה שוב, לאלו שאינם מכירים וגם לאלו שכן כמה שעות לפני שנפל אוריאל, בחור צנום ויפה, כנערה. מקופלים היינו בשוּחה הרדודה, בחול הרך. הייתה שעת שחר מכוערת והשמיים והארץ סערו. […]

50 שנים לאחר המלחמה ההיא, פנינו אל רחל גליק נחמני שתספר על אחיה, אמיתי נחמני ז"ל ועל אברמל'ה קורין ז"ל שלא חזרו משדות הקרב בסיני רחל גליק נחמני היא מוותיקות הישוב כאן, אחרי שחזרה לגח"א לפני כשנתיים. 42 שנים חיתה בניכר, באזור וושינגטון הבירה, אחרי ששנתיים וחצי קודם הייתה שליחה בניו יורק. היא בת משק, בתם […]

זה הוא זמן אידיאלי לתאר בקצרה מה קורה אצלנו בענף הצומח. בפרדס אנו מסיימים תהליך כואב, אך הכרחי, של עקירות פרדסים (כשליש מסך כל הפרדס של גח"א) שהפסידו בשנים האחרונות. העונה רק החלה בקטיף קלמנטינת סצומה ועושה הרושם שרמת המחירים נשארה נמוכה בצורה המסכנת את המשך קיום ענף זה. באבוקדו התחילה עונה חדשה בקטיף – […]

כאשר עברתי על ההצעות לכתבות לגליון הזה, צדה את עיני ידיעת מודיעין מעניינת. "אמיתי לביא מוכן לדבר". בום. אמיתי לביא? מוכן לדבר? זו בהחלט ידיעה מרעישה ולא בכדי – במהלך הראיון שלנו הוא הציץ לפתע בתדהמה בשעון היד שלו ואמר: "מה זה? אני מדבר רצוף כבר שעה". כן, מתברר כי גם עבורו, האוקסימורון "אמיתי לביא […]

השנה יתחנכו במערכת הגיל הרך כ-160 ילדים. 100 מהם של בני הקיבוץ, כעשרה של שוכרי דירות כאן ועוד 50 ילדים מהסביבה הקרובה. הצוות החינוכי מונה 35 גננות ומטפלות קבועות ועוד עשר מטפלות מחליפות, אותי ואת יעל בן משה – כוח אנושי ענק והטרוגני מבחינת גיל, השכלה, מוצא דיעה ועוד. הצלחת התהליכים החינוכיים מול הילדים וההורים […]

תקציר הפרקים הקודמים: בשנת 1988 העלו בני מחזור ל"ב (כתת "דגן") את הצגת המחזור שלהם "יונתן סע הביתה". ההצגה, אשר היתה פורצת דרך לזמנה, ניבאה בין השאר כי בני המחזור הקטן יפוצו על פני ארצות תבל ויתרחקו אחד מן השני גיאוגרפית ורגשית, לפני שישובו ויפגשו שנים רבות לאחר מכן. בחלקים הקודמים של סדרה זו הוצגו […]

היה לכם חם השנה? שמעתם שזו הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות? ובכן, זה רק הפרומו. זו הייתה כנראה השנה הקרה ביותר לפחות ב-20 השנים הקרובות. במדינות שונות ברחבי העולם ראינו בשנה האחרונה אירועי אקלים יוצאי דופן ולעיתים חסרי תקדים, שהובילו לעיתים לאסונות כבדים, כתוצאה ממערכות מזג-אוויר לא שגרתיות. אבל מזג האוויר לא השתגע. […]

1 חסה חתוכה 200 ג' נבטים 2 מלפפונים חתוכים עם הקליפה כוס וחצי גרגירי רימון רוטב 5 כפות שמן זית 3 כפות חומץ (אפשר חומץ תפוחים) כף חרדל כף מיונז כפית סוכר מלח ופלפל צנוברים או גרעיני חמנייה קלויים

לחברי גבעת חיים היקרים, אתחיל מהשורה התחתונה – אני מציעה את מועמדותי להיות נציגה במליאת המועצה האזורית ומזמינה אותכם לשקול לבחור בי לתפקיד. אחרי שכתבתי את זה אני יכולה לספר מעט על עצמי ולנסות לשכנע אתכם שאני המתאימה לתפקיד. מי אני ומה אני עושה היום אני יעל דייג, הבת של אורי ונורית, הנכדה של מוישל'ה […]

שלום לכולם, למי שעדיין לא מכיר אותי- מיכל רסיס, נשואה לטל רסיס (הבן של דורית וגל), אם לארבעה ילדים- נופר (12), יוגב (10), דפנה (6) ויערה (3), גרים בהרחבה ב' מזה עשר שנים ובאופן כללי אני חיה בגבעת חיים כעשרים שנים. התפקיד הציבורי הראשון שמילאתי בגבעת חיים היה בוועדת הביקורת, כיהנתי כיו"ר הוועדה כשלוש שנים […]

לקראת הערב שיזמו פעילות "נשים עושות שלום" בקיבוצנו, נפגשתי עם שלומית בן-יון, תרצה מדיני ותמנע אופיר וביקשתי לשמוע מהן על שני שאלות: האם ואיך הן משתלבות במחאה נגד הרפורמה המשפטית ומה מיוחד במפגש עם מנהיגת "נשות השמש" הפלסטיניות? לפני כארבע שנים, כתבנו בעלון על פעילותן הנחושה של חברותינו מהארגון (המונה כ-45,000 בעיקר נשים) ולרגל אירוע של […]

  "הקיבוץ המתחדש" פועל לפי נהלים, תקנות, החלטות ונראה כי לכל בעייה יש מענה בסעיף או תקנון כלשהו. אבל מדי פעם, מבצבצים להם מבין הסעיפים, גם עניינים או שאלות שלא תמיד ברור אם יש אפשרות לפתור או לענות עליהם בצורה של תקנון או החלטה. יתכן כי המשותף לכל אותם עניינים ושאלות, הוא האופי המשתנה של […]

נהניתי לאחוז את תפוז הזהב שהעביר אלי משה, תפוז שהזכיר לי ימים עליזים מתקופת עבודתנו המשותפת בפרדס. את התפוז אני מגלגלת הלאה ומעבירה לשלווה ברוך. שלווה לקחה חלק בשתי צמתים בחיי: האחת בתקופת גידול בנותינו והאחרת בתקופה הנוכחית, פעמיים בשבוע, בחוג פילאטיס ובחוג התעמלות בונה עצם, אותם היא מעבירה לנשות המקום ולמספר נאמנות מהסביבה הקרובה […]

נושא המוות והקבורה הוא נושא אישי, אינטימי ורגיש ביותר ויחד עם זאת, אילוצים חיצוניים, פיזיים ודמוגרפיים משפיעים על קבלת החלטות בעניין, כאן ובכל מקום, כך שמצוקת מקומות הקבורה הצפויה בגח"א, כמו בכל המדינה, היא סוגיה טעונה ובעייתית ביותר. (עיין פודקאסט "מצופפים שורות" במסגרת "חיות-כיס" פרק 271 עם שאול אמסטרדמסקי). בדברי ההסבר שפורסמו בכתב למתעניינים, נאמר […]